אליהו וינוגרד

אליהו וינוגרד

לידה	10 בדצמבר 1926 תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה	13 בינואר 2018 (בגיל 91)
מדינה	פלשתינה (א"י), ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
השתייכות	מערכת בתי המשפט הישראלית
תקופת כהונה	1972–1996 (כ־24 שנים)
תקופת הפעילות	1952–2018 (כ־66 שנים)
תפקידים בולטים	שופט בית משפט השלום בתל אביב נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א שופט ביהמ"ש העליון בפועל
פעילויות נוספות	בורר ומגשר יו"ר ועדות ציבוריות שונות, ביניהן ועדת וינוגרד

אליהו וינוגרד (10 בדצמבר 1926 – 13 בינואר 2018) היה משפטן ישראלי שכיהן כנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בשנים 1989–1996, כשופט בפועל בבית המשפט העליון במשך כשנה ועמד בראש ועדות ציבוריות, בהן ועדת וינוגרד לחקר אירועי מלחמת לבנון השנייה וועדת וינוגרד בנושא שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה.

וינוגרד נולד בתל אביב, בן לישראל וינוגרד וחנה לבית גליק. סבו, הרב פנחס מרדכי וינוגרד, היה שד"ר של ישיבת תורת חיים (אין קשר משפחתי למשפחת וינוגרד מייסדי הישיבה) ואחיו של הרב ישעיהו זאב וינוגרד, מראשי ישיבת עץ חיים.

למד בבית הספר התיכון של בית המדרש למורים "מזרחי" בירושלים. בשנת 1946 למד בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל אביב. בשנים 1948–1950 שירת בצה"ל, וסיים את שירותו כראש המחלקה המשפטית במטכ"ל, בדרגת סגן.

בשנת 1952 הוסמך כעורך דין, ועד שנת 1960 עסק במקצוע זה במשרד עורכי דין "יזהר הררי ושות'".

בשנים 1960–1963 היה עוזר לפרקליט מחוז תל אביב בפרקליטות המדינה. בשנים 1963–1972 עסק כעורך דין עצמאי.

ב-1972 מונה לשופט בבית משפט השלום בתל אביב, ובשנת 1977 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בעיר. בתפקידו זה היה בין השופטים שהרשיעו את חברי כנופיית מע"צ.

בשנת 1983 קיבל תואר דוקטור למשפטים מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת 1987 כיהן כשופט בפועל בבית המשפט העליון,^[1] ובשנים 1989–1996 כיהן כנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב. תיק מרכזי שבו טיפל במסגרת תפקידו זה הוא הליכי הפירוק והשיקום של קונצרן "כור".

ב-12 בפברואר 1996 פרש מכס השיפוט בהגיעו לגיל 70.^[2] באותה שנה קיבל את אות אביר איכות השלטון.

לאחר פרישתו שימש יושב ראש של ועדות ציבוריות רבות:

• בשנת 1997: יושב ראש ועדת החקירה בפרשת אסון הכבל בחיל האוויר.^[3]
• בשנת 2000: יושב ראש ועדת הבדיקה בעניין החלפת חלקי גופות של חיילי שייטת 13 שנהרגו בלבנון באסון השייטת.
• בשנת 2000: יושב ראש הוועדה הציבורית לבחינת שכר הלימוד של סטודנטים באוניברסיטאות, שהמליצה להפחית את שכר הלימוד באופן הדרגתי עד ל-50% משיעורו.
• בשנת 2002: יושב ראש הוועדה הציבורית שבדקה את השתלשלות העניינים בעניין הנווט השבוי רון ארד, ואת המידע הקיים אודותיו.
• בשנים 2003–2005: יושב ראש הוועדה הציבורית לעניין הסדר קרנות הפנסיה.^[4]
• בשנת 2005: יושב ראש הוועדה הציבורית שדנה בעניין דרגותיו של האלוף (במילואים) יצחק מרדכי, והחליטה לא לשלול אותן, למרות הרשעתו בתקיפה מינית.^[5]
• בשנים 2006–2008: יושב ראש ועדת וינוגרד לבדיקת אירועי מלחמת לבנון השנייה והאירועים שקדמו לה.

בין השנים 1996–2000 שימש כיושב ראש מועצת רואי חשבון בישראל.^[6][7]

לצד פעילותו בוועדות ציבוריות עסק בבוררויות,^[8] בהן המחלוקת במשפחת אייזנברג על עיזבונו של שאול אייזנברג והמחלוקת בין אנשי העסקים ארקדי גאידמק ויוסי טרוים.

בשנת 2008 הצטרף כשותף למשרד גדעון פישר ושות',^[9] ושימש כמנהל המקצועי במשרד. לצד כהונתו כבורר בבוררויות גדולות מטעם המשרד, עסק וינוגרד בתיקי ליטיגציה מורכבים.^[10][6] בדצמבר 2013 ייצג מטעם משרד זה את חברת "איקיוטק" במבצע הגבייה שלה שספג ביקורת ציבורית.^[11]

וינוגרד זכה בתואר יקיר רמת השרון ב-1995.

אליהו וינוגרד נפטר ב-13 בינואר 2018, ונטמן בבית הקברות מורשה ברמת השרון.^[12]

וינוגרד כתב מספר ספרי משפט, בהם:

• תקנות סדרי הדין האזרחי, 1963
• דיני רשויות מקומיות, הוצאת הלכות בע"מ, 1988
• צווי מניעה, הוצאת הלכות בע"מ, 1993

בנוסף ערך את הספרים:

• גדעון פישר, "בוררות בעולם העסקי", 2016.
• "דינים" - קובץ החיקוקים הישראלי.

ב-1950 התחתן עם יוכבד, ולזוג נולדו שלושה ילדים. הזוג התגורר שנים רבות ברמת השרון, ולאחר פטירת אשתו ב-2003 עבר להתגורר בהרצליה.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אליהו וינוגרד

• אליהו וינוגרד, באתר הרשות השופטת
• אליהו וינוגרד, אתר חדשות מחלקה ראשונה
• יובל יועז, אליהו וינוגרד - שופט שעמד בראש ועדות בעבר, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2006
• גלעד מורג ורענן בן צור, השופט וינוגרד הלך לעולמו בגיל 91: "יחיד בדורו", באתר ynet, 13 בינואר 2018
• עופר אדרת, השופט אליהו וינוגרד, שחיבר את הדו"ח על כשלי מלחמת לבנון השנייה, מת בגיל 91, באתר הארץ, 13 בינואר 2018
• אליהו וינוגרד, דף שער בספרייה הלאומית

שופטים לשעבר בבית המשפט העליון
נשיאים	זמורה • אולשן • אגרנט • זוסמן • לנדוי • כַהן • שמגר • ברק • ביניש • גרוניס • נאור • חיות
שופטים	דונקלבלום • חשין • אסף • זילברג • ברנזון • גויטיין • ויתקון • כהן • מני • הלוי • קיסטר • עציוני • שרשבסקי • בן-פורת • אשר • אלון • בכור • בייסקי • לוין • כהן • כהן • לוין • בך • נתניהו • חלימה • גולדברג • מלץ • אור • מצא • חשין • זמיר • דורנר • טל • שטרסברג-כהן • קדמי • טירקל • אנגלרד • ריבלין • פרוקצ'יה • לוי • ארבל • זילברטל • רובינשטיין • ג'ובראן • דנציגר • שהם • מלצר • מזוז • הנדל • קרא • ברון • פוגלמן
שופטים במינוי זמני	בקר • זהר • לוין • צלטנר • כהן • בן-עתו • שילה • שינבוים • אבנור • וייס • בן דרור • וינוגרד • ולנשטיין • אריאל • אלוני • בן יאיר • גולדברג • אלון • אילן • זועבי • ברלינר • עדיאל • חשין • שוחט
ראו גם: שופטים מכהנים