|
אונאי אמרי
אוּנָאִי אֶמֵרִי אֵצֶ'גוֹיִין (בספרדית: Unai Emery Etxegoien; נולד ב-3 בנובמבר 1971) הוא כדורגלן עבר ספרדי שמשמש כיום כמאמנה של אסטון וילה. ככדורגלן אמרי שיחק בעמדת הקשר השמאלי. אמרי שיחק לאורך רוב הקריירה בליגה השנייה והשלישית בספרד, לפני שפתח בקריירת אימון. כמאמן הוביל אמרי, בין היתר, את ולנסיה לשלוש עונות רצופות במקום השלישי בליגה הספרדית, ואת סביליה לשלוש זכיות רצופות בליגה האירופית, מה שהפך אותה לשיאנית הזכיות במפעל בכל הזמנים ולשיאנית הזכיות הרצופות בו. ב-2021 הוביל גם את ויאריאל לזכייה בליגה האירופית. קריירת משחקאמרי החל את קריירת המשחק בקבוצת הנוער של ריאל סוסיאדד. הוא החל לשחק בעונת 1990/91 בקבוצת המילואים של המועדון, ריאל סוסיאדד ב' מהליגה השלישית. לאחר חמש עונות בקבוצה קודם אמרי לסגל ריאל סוסיאדד בעונת 1995/1996. ב-15 באוקטובר 1995 ערך את הופעת הבכורה שלו בליגה הבכירה, כשעלה כמחליף לרבע שעה בהפסדה הביתי של קבוצתו 1–2 למרידה. עד לסיום העונה ערך אמרי חמש הופעות ליגה, כולן כמחליף, ובהן כבש שער ליגה אחד. לקראת עונת 1996/97 עבר אמרי לטולדו מליגת המשנה, שם היה לשחקן מפתח במשך ארבע עונות. בעונתו הרביעית והאחרונה במועדון ירדה הקבוצה לליגה השלישית, ואמרי סיים את דרכו בקבוצה. בסך הכול ערך 126 הופעות ליגה במדי טולדו, יותר מבכל קבוצה אחרת בקריירת המשחק שלו. אמרי נותר בליגת המשנה גם לאחר ירידת קבוצתו, כשעבר לקראת עונת 2000/01 לראסינג פרול. אמרי היה לשחקן הרכב קבוע במשך שתי עונות בקבוצה, ובעונתו השנייה בקבוצה כבש שבעה שערי ליגה, שיא קריירה אישי. בעונת 2002/03 שיחק במדי לגנס מליגת המשנה, ואחריה עבר לשחק בלורקה דפורטיבה מהליגה השלישית. לאחר חמישה מחזורים בעונתו השנייה בקבוצה, נפצע אמרי בברכו ונאלץ לפרוש בגיל 32 ממשחק פעיל. קריירת אימוןתחילת דרכוחודשים ספורים לאחר פציעתו, במהלך אותה העונה, התמנה לתפקיד מאמן הקבוצה, וכבר באותה העונה הוביל אותה למקום הרביעי ולהעפלה ראשונה בתולדותיה לליגת המשנה. בעונה הבאה, עונתו המלאה הראשונה על הקווים, הוביל אמרי את המועדון למקום החמישי בטבלה, מרחק חמש נקודות בלבד מהעפלה לליגה הבכירה. לקראת עונת 2006/07, בעקבות הצלחתו בלורקה, מונה אמרי למאמן אלמריה מליגת המשנה. כבר בעונת הבכורה שלו בקבוצה הוביל אמרי את אלמריה למקום השני בטבלה, והעפיל עמה לראשונה בתולדות המועדון לליגה הבכירה. עונת 2007/2008 הייתה העונה הראשונה של אמרי בלה ליגה ובה הוביל את אלמריה למקום השמיני בטבלה, מרחק שמונה נקודות בלבד מהשתתפות בגביע אופ"א. ולנסיהבעקבות הצלחותיו במועדונים הקטנים אותם אימן זכה אמרי להצעה מקבוצה בכירה בדמותה של ולנסיה, ולקראת עונת 2008/2009 מונה למאמן הקבוצה במקום של רונאלד קומאן. בעונת הבכורה שלו בקבוצה, על אף הקשיים הכלכליים הכבדים בהם היה שרוי המועדון, הוביל אמרי את ולנסיה למקום השישי בטבלה ולהשתתפות בליגה האירופית. באותה עונה צלח עם הקבוצה את שלב הבתים בגביע אופ"א ללא הפסד, אך הודח עמה כבר בשלב הנוקאאוט הראשון מול דינמו קייב בעקבות חוק שערי חוץ. בעונת 2009/2010 הוביל אמרי את קבוצתו למקום השלישי בטבלה, ובכך החזיר אותה לליגת האלופות לאחר היעדרות בת שנתיים. במקביל הוא הוביל את ולנסיה לרבע גמר הליגה האירופית, שם הודחה על ידי הזוכה בסוף הטורניר, אתלטיקו מדריד, שוב בשערי חוץ. הישגיו של אמרי הובילו להארכת חוזהו בסיום העונה לעונה נוספת. את עונת 2010/2011 פתח ולנסיה ללא שניים מבכירי שחקניה, דויד וייה שעבר לברצלונה ודויד סילבה שעבר למנצ'סטר סיטי. גם ללא השניים הצליחה ולנסיה לנצח חמישה מששת משחקיה הראשונים בליגה, וסיימה עונה נוספת במקום השלישי. היא חגגה את חזרתה לליגת האלופות עם ניצחון 0–4 על בורסאספור בטורקיה, וצלחה את שלב הבתים במפעל לפני שהודחה בשמינית הגמר. בעונה הרביעית והאחרונה של אמרי בקבוצה הוא הוביל את ולנסיה למקום השלישי בטבלה בפעם השלישית ברציפות. בליגת האלופות הודחה הקבוצה בשלב הבתים, ובסיום העונה עזב אמרי את הקבוצה לאחר קדנציה בת ארבע עונות. ספרטק מוסקבהלקראת עונת 2012/2013 יצא אמרי לראשונה בקריירה המקצועית מספרד, כשהחליף את ואלרי קרפין כמאמן ספרטק מוסקבה מהליגה הרוסית. ב-25 בנובמבר 2012, לאחר פחות מחצי עונה, פוטר אמרי מתפקידו בעקבות שרשרת תוצאות לא מוצלחת, האחרונה שבהן תבוסה בדרבי של מוסקבה 1–5 לדינמו.[1] סביליהב-14 בינואר 2013 חזר אמרי לספרד, כשהחליף את מיצ'ל כמאמן סביליה.[2] בעת מינויו ניצבה הקבוצה במקום ה-12 בטבלה, ואמרי הוביל אותה בסיום העונה למקום התשיעי. כמו כן הוא הוביל את סביליה לחצי גמר גביע המלך הספרדי, מה שהקנה לה מקום בליגה האירופית עונה אחר כך, בעקבות העפלתן של ריאל מדריד ואתלטיקו מדריד, שהגיעו לגמר, לליגת האלופות. בעונת 2013/2014, עונתו המלאה הראשונה של אמרי על הקווים בסביליה, הוביל אותה למקום החמישי בליגה הספרדית ולזכייה בליגה האירופית. סביליה צלחה שני שלבי מוקדמות, סיימה ראשונה בשלב הבתים ללא הפסד, ובשלבי הנוקאאוט הדיחה את מריבור, ריאל בטיס, פורטו וקבוצתו לשעבר של אמרי, ולנסיה. במשחק הגמר גברה סביליה על בנפיקה ליסבון 4–2 בדו-קרב פנדלים, לאחר שוויון 0–0 בתום הארכה. בעונת 2014/2015 שמר עם קבוצתו על המקום החמישי, ובמקביל זכה בפעם השנייה ברציפות בליגה האירופית. קבוצתו העפילה אוטומטית לשלב הבתים של המפעל, בזכות זכייתה בטורניר בעונה הקודמת. בשלב הנוקאאוט הדיחה סביליה את רד בול זלצבורג, ויאריאל, זניט סנקט פטרבורג ופיורנטינה, ובמשחק הגמר גברה 3–2 על דניפרו. בכך שברה סביליה את שיא הזכיות במפעל עם ארבע זכיות (כולל בגביע אופ"א), והייתה לקבוצה השנייה בהיסטוריה שזוכה בו פעמיים רצופות (אחרי ריאל מדריד ב-1986 ו-1987). בסיום העונה האריך אמרי את חוזהו בשנתיים נוספות.[3] בעקבות החלטתה של אופ"א על העפלתה של הזוכה בליגה האירופית לשלב הבתים של ליגת האלופות, זכתה סביליה להשתתף בליגת האלופות בעונת 2015/2016. ההשתתפות שלה במפעל הסתיימה כבר באותו השלב, כשסיימה שלישית אחרי יובנטוס ומנצ'סטר סיטי, והיא נשרה לשלבי הנוקאאוט של הליגה האירופית. סביליה המשיכה את הדומיננטיות שלה במפעל השני בחשיבותו, והדיחה בדרכה את מולדה, פ.צ. בזל, אתלטיק בילבאו ושחטאר דונצק בדרך לגמר שלישי ברציפות. לאחר שסביליה הבטיחה את העפלתה לגמר, שילב אמרי במשחקי הליגה בעיקר שחקנים מחליפים ושחקני נוער, וסיים את העונה במקום השביעי. עם זאת, הצליחה הקבוצה להשיג כרטיס לגמר שני באותה העונה, גמר גביע המלך הספרדי מול ברצלונה. בעוד בגמר הגביע נוצחה סביליה 0–2, בגמר הליגה האירופית השיגה קבוצתו של אמרי השיג מרשים כשזכתה בתואר בפעם השלישית ברציפות. היא הגדילה את הפער בראש טבלת הזכיות במפעל עם זכייתה החמישית, והייתה לראשונה בהיסטוריה שזוכה בתואר שלוש פעמים רצופות לאחר שגברה 3–1 על ליברפול, אחרי שפיגרה 0–1 בהפסקה. ב-12 ביוני 2016, לאחר שלוש וחצי עונות כמאמן סביליה ובעקבות רצונו של המאמן לעזוב את הקבוצה, הודיעה הנהלת סביליה על סיום ההתקשרות עם אמרי.[4] פריז סן-ז'רמןב-28 ביוני 2016, כשבועיים לאחר שעזב את סביליה, חתם כמאמן הטרבליסטית הצרפתית, פריז סן-ז'רמן, כמחליפו של לורן בלאן.[5] בעונתו הראשונה כמאמן פריז הקבוצה נכשלה לזכות באליפות צרפת אך זכתה בגביע הצרפתי ובגביע הליגה. בליגת האלופות הובסה הקבוצה 1–6 על ידי ברצלונה במשחק הגומלין של שמינית גמר ליגת האלופות לאחר ניצחון 4–0 בפריז במשחק הראשון, וכתוצאה מכך הודחה מהמפעל. זהו היתרון הגדול ביותר שהושמט בהיסטוריה של שלבי הנוקאאוט בליגת האלופות, וזכה בספרד לכינוי "הרמונטאדה" (המהפך). ב-2018 זכה עם הקבוצה בליגה הצרפתית ובגביע הליגה, אך בפעם השנייה ברציפות הקבוצה נכשלה לעבור את שמינית גמר ליגת האלופות לאחר שהודחה על ידי ריאל מדריד. בתום העונה עזב אמרי את פריז.[6] ארסנלב-23 במאי 2018 מונה אמרי למאמן ארסנל.[7] את עונתו הראשונה בקבוצה פתח עם רצף של 11 משחקים ללא הפסד בכל המסגרות, אך סיים עם הקבוצה במקום החמישי בליגה והגיע לגמר הליגה האירופית, בו הפסידה ארסנל 1–4 לצ'לסי. ב-29 בנובמבר 2019 פוטר מתפקידו לאחר הפסד 1–2 במשחק בית בליגה האירופית מול איינטרכט פרנקפורט ורצף של שבעה משחקים ללא ניצחון.[8] ויאריאלב-23 ביולי 2020 חזר לאמן בספרד ומונה למאמנה של ויאריאל, בה חתם על חוזה לשלוש עונות. ב-26 במאי 2021 זכה עם ויאריאל בליגה האירופית לאחר ניצחון במשחק הגמר על מנצ'סטר יונייטד. הייתה זו הפעם הרביעית בה אמרי זוכה בתואר (שלוש מהן עם סביליה). בעונת 2021/2022 הוביל את ויאריאל לחצי גמר ליגת האלופות, כשבדרך הדיח קבוצות כמו יובנטוס ובאיירן מינכן. אסטון וילהב-24 באוקטובר 2022 מונה למאמנה של אסטון וילה. בשל הסדרת אשרת העבודה שלו באנגליה הוא החל רשמית את תפקידו ב-1 בנובמבר של אותה שנה.[9] תאריםתארים כמאמן
סטטיסטיקותמועדונים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
.jpg)
