Honest ReportingHonest Reporting הידוע גם בשמות HonestReporting או honestreporting.com) הוא ארגון לא-ממשלתי העוסק בביקורת התקשורת על מה שהוא תופס כהטיה כנגד ישראל.[1] לארגון יש שלוחות בארצות הברית, הממלכה המאוחדת, קנדה, וישראל. מבקרי הארגון טוענים שהוא משתמש בטקטיקות כפייתיות כדי להשתיק ביקורת על המדיניות של ממשלת ישראל וכן שהוא שופר של ההסברה הישראלית. היסטוריהארגון HonestReporting (להלן HR) נוסד על ידי סטודנטים בריטים בשנת 2000, עם פרוץ האינתיפאדה השנייה בה נהרגו כ-1000 ישראלים בפיגועי טרור פלסטיניים וכ-4000 פלסטינים בפעולות צה"ל. המשימה המוצהרת של HR היא לחשוף את מה שחבריו תופסים כהטיה כנגד ישראל בתקשורת המערבית. לפי האתר הרשמי האירוע המכונן שגרם להקמת הארגון היה פרשת תמונת טוביה גרוסמן בה תמונה של נער יהודי מארצות הברית זב דם ושוטר ישראלי שהציל אותו מלינץ' בידי מתפרעים פלסטינים תוארה על ידי Associated Press כתמונה בה שוטר ישראלי תוקף נער פלסטיני. בסופו של דבר פורסמה הבהרה המתקנת את הכיתוב השגוי ומפרטת את האמת לגבי התמונה.[2] את המימון להקמת אתר אינטרנט השיגו המייסדים ב-2001 מארגון אש התורה. ב-2003 נוסד HonestReporting Canada (להלן HRC) כ"ארגון עצמאי, ללא מטרות רווח" שיושב בטורונטו, קנדה. במרץ 2003 היה HR מבין הראשונים לחשוף את פרשת הכיתוב השגוי בתמונות שהפיצו חברי תנועת הסולידריות הבינלאומית (ISM) בנוגע למותה של רייצ'ל קורי בתאונה עם דחפור די-9 בשירות צה"ל: חברי ISM הפיצו תמונה של קורי מול הדחפור בה היא נראית בבירור למפעיל ונטען שצולמה מספר דקות לפני שנדרסה. כאשר HR השוו זאת לתמונה של קורי כמה דקות אחרי שנפגעה, הם הסיקו לפי ההבדלים בדחפורים ובשמיים, שהתמונות לא צולמו בסמיכות זו לזו. בעקבות החשיפה ומכתבים ששלח HR, סוכנויות הידיעות הוציאו תיקונים ו-ISM נאלצו להודות שתמונת "הלפני" צולמה מספר שעות לפני התקרית ולא בסמוך לה.[3] מאוחר יותר פרסם HR מאמר על כל התקרית, ובו פורסמו חלק ממסקנות תחקיר צה"ל שקבע על סמך עדויות ובדיקת פוליגרף שנהג הדחפור לא ראה את קורי, ושהיא לא נדרסה על ידי הדחפור אלא נהרגה מחתיכת בטון שדחף הדחפור ונפל על חלק גופה העליון.[4] בפברואר 2006 קיבל HR "מעמד של ארגון צדקה עצמאי בישראל כדי להשלים את מעמדו בארצות הברית וקנדה." במרץ 2006, נוסד HonestReporting UK (להלן HRUK) בבריטניה בידי שני בריטים ששהו בחו"ל, המנהל ג'ו היימס (Joe Hyams) והעורך הבכיר סיימון פלוסקר (Simon Plosker). ארגון HRUK שואף לקבל מעמד של ארגון צדקה רשום בבריטניה. באוגוסט 2006 הוקמה אמותה בישראל בשם דיווח נאמן כדי לקדם את עבודת HonestReporting בארץ. ב-2011 פרסם סיימון פלוסקר באתר HR מאמר מערכת, בו הוא מתאר את הממלכה המאוחדת כמרכז של "פעילות אנטי-ישראלית והתקפה על הלגיטימיות של ישראל" שמעודדת BDS והאשים את רוב כלי התקשורת בבריטניה, בפרט ה-BBC והגארדיאן, בהטיה אנטי-ישראלית ואף בעוינות גלויה נגדה. מאמר זה הוא התחלה של מאמץ מרוכז של HR ו-HRUK בזירה הבריטית, במטרה לצמצם את ההטיה כנגד ישראל ולדאוג לסיקור הוגן ומאוזן של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כמו כן להילחם בדה-לגיטימציה כנגד ישראל.[5] משימההמשימה של HR, כפי שהוא מצהיר עליה היא:
לפי HR, מאז שנת 2000 הוא "קידם מאות התנצלויות, משיכת טענות ותיקונים מכלי חדשות" ושמאמציו "משנים את פני התקשורת והדיווחים על ישראל ברחבי העולם". HR מגדיר את עצמו כ"ארגון המוקדש להגן על ישראל מפני דעות קדומות בתקשורת" ש"מטרתו לספק כלים חינוכיים ומקורות לכל מי שרוצה להגן על ישראל."[6] פעילותארגון HR עוסק בביקורת התקשורת ובניתוח ידיעות העוסקות בסכסוך הישראלי-פלסטיני. כאשר הוא מגלה ידיעה בה ישראל מוצגת באופן לא הוגן או כוללת מידע שגוי, הוא פועל לתיקונה ולהפצת האמת לגביה בקרב הציבור. ארגון HR מפרסם באתרו ומפיץ דרך האינטרנט ידיעות לגבי פרסומים ותמונות בתקשורת שלטענתם מציגים את ישראל באופן לא הוגן ו/או כוללים סילופים ומידע שגוי, ובהן תוכן הפרסום המקורי והאמת לגביו. בנוסף, פונה HR לכלי התקשורת השונים בדרישות שיפרסמו הבהרות, תיקונים או התנצלות במקרה שפרסמו ידיעה שגויה לגבי ישראל. מדי שנה מפרסם האתר את מצעד "פרסי הסיקור הלא הוגן" (Dishonest Reporting Awards) בו הוא בוחר בכלי תקשורת שבלטו במיוחד בסיקור אנטי-ישראלי, לא הוגן, לא מאוזן או עם מידע שגוי.[7] בנוסף לכך, הפיק HR סרט תיעודי הדן בסכסוך הישראלי-ערבי בשיתוף קרן קלריון.[8] הסרט נקרא "חסרי מנוח: המאבק לשלום במזרח התיכון" (Relentless: The Struggle for Peace in the Middle East). סרט נוסף שהפיק אותו צוות הוא "אובססיה: מלחמתו של האסלאם הרדיקלי כנגד המערב" (Obsession: Radical Islam's War Against the West). כמו כן HR מפיק ומפיץ סרטוני וידאו בהם What Really Happened? העוסק בפרשת מוחמד א-דורה. ל-HR ערוץ ביוטיוב ובו סרטוני הסברה, חלקם מופצים דרך פודקאסטים.[9] ביקורתHR מואשם על ידי מבקריו בהצגת טענות לא מדויקות, מעוותות ומטעות. במאמר שפרסם רוברט פיסק בעיתון אינדיפנדנט, הוא טען שקוראים של HR שולחים מכתבי שנאה כנגד כותבים שאת נקודת המבט שלהם הם לא אוהבים, בהתבסס על מידע מוטעה ושגוי.[10] בתגובה פרסם HR מאמרים ביקורתיים על פיסק באתרם.[11][12][13] ארגון HR, כאשר חושף הטיה בתקשורת, מבקש פשוט מקוראיו "לשלוח את הערותיכם ל-<שם כלי התקשורת> - וזכרו לכלול את הכתובת שלכם ומספר הטלפון אם אתם רוצים שיפרסמו את תגובתכם."[14] ג'ורג' ברס, הכותב עבור Freedom From Religion Foundation (קרן החופש מדת), ביקר את HR כעוסקים ב"תעמולה ישראלית".[15] המגזין American Journalism Review ביקר את HR:
Honest Reporting CanadaHonestReporting Canada (להלן HRC) הוא השלוחה הקנדית של HR. הוא עוקב אחר התקשורת הקנדית וסיקורה את ישראל והמזרח התיכון כדי לקדם "דיווח מאוזן, מדויק ולא מוטה" על ישראל.[17] HRC הוקם ב-2003 כארגון עצמאי ללא מטרות רווח בטורונטו, קנדה. באפריל 2008 פתח HRC משרדים במונטריאול,[18] דבר שהעניק להם מעמד לאומי ודו-לשוני. HRC מתכנן להרחיב את פעילותו ואת סניפיו לערים גדולות נוספות בקנדה, ולהרחיב את פעילותו למעקב אחרי מאמרים אקדמיים ומאמרי סטודנטים בקמפוסים ובאוניברסיטאות העוסקים בסכסוך הישראלי-ערבי.[19] המנהל בפועל של HRC הוא מייק פגלמן ועוזר המנהל הוא פול אגוסטון. חבר הפרלמנט השמרן והשר פיטר קנט היה חבר במועצת המנהלים של HRC.[20] ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|