|
תומאס טאליס
תומאס טאליס (באנגלית: Thomas Tallis; 1510 - 23 בנובמבר 1585) היה מלחין אנגלי. טאליס שימש כמוזיקאי כנסייה במהלך הסערות התכופות שפקדו את אנגליה במשך המאה ה-16. הוא תופס מקום ראשון במעלה באנתולוגיות של מוזיקה כנסייתית אנגלית, ונחשב לאחד המעולים במלחיניה המוקדמים. חייומעט ידוע על ראשית חייו, אך מקובל להניח שנולד בעשור הראשון של המאה ה-16, לקראת סיום תקופת מלכותו של המלך הנרי השביעי. מינויו הראשון הידוע למשרה מוזיקלית היה כנגן עוגב במנזר דובר, מנזר בנדיקטיני בעיר דובר (עכשיו דובר קולג') בשנת 1532. הוא הלך בעקבות הקריירה ללונדון, שם שימש נגן עוגב במנזר וולתאם, עד לפירוקו בשנת 1540. משם עבר לקתדרלת קנטרברי ולבסוף הגיע לחצר המלכותית כאציל משמש לקאפלה המלכותית בשנת 1543, משרה שבכוחה הלחין וניגן מוזיקה לפני הנרי השמיני, אדוארד השישי, המלכה מרי והמלכה אליזבת. הוא נשאר בשירות בית המלוכה עד סוף חייו, כנגן עוגב וכמלחין, ועקף את סערת התמורות והמהפכים בעולם הדתי, שהתגעשה סביבו. היצירות המוקדמות ביותר של טאליס שנותרו לפליטה הם אנטיפונים (מזמורי תפילה לשתי מקהלות, השרות לסירוגין) לבתולה מריה, ששימשו מחוץ לליטורגיה וטופחו באנגליה עד נפילת הקרדינל תומאס וולזי. התנתקותו של הנרי השמיני מן הקתוליות הרומית בשנת 1534 ועלייתו של הארכיבישוף מקנטרברי תומאס קרנמר השפיעה במידה ניכרת על סגנון כתיבת המוזיקה. הטקסטים הוגבלו במידה רבה לליטורגיה. כתיבתם של טאליס ובני זמנו איבדה מקישוטיה וגילתה נטייה מובהקת לסגנון הברתי ואקורדי ולהפחתת השימוש במליסמות (הוספת צלילי קישוט). הליטורגיה האנגליקנית המחודשת נחנכה בתקופה הקצרה של שלטון אדוארד השישי (1547 עד 1553) וטאליס היה בין מוזיקאי הכנסייה הראשונים שכתבו מזמורי תפילה למילים אנגליות, אם כי השימוש בלטינית נמשך במקביל. לאחר עליית מרי הקתולית לכס המלכות, הושב הפולחן הקתולי על כנו וסגנון ההלחנה חזר לכתיבה המעוטרת והמשוכללת, שרווחה במחציתה הראשונה של המאה. שתיים מיצירותיו העיקריות של טאליס, Gaude gloriosa Dei Mater והמיסה לחג המולד, Puer natus est nobis נכתבו בתקופה זו. כנהוג בזמן ההוא, יצירות אלה נועדו להלל ולשבח את דמות המלכה בד בבד עם זו של אם האלוהים. אליזבת תפסה את מקום אחותה למחצה בשנת 1558 והחוק שנכנס לתוקפו בשנה שלאחריה שם קץ לליטורגיה הרומית ונתן תוקף לסידור התפילה הנוצרי. מלחיני החצר חזרו לחבר מזמורים אנגליים, אף כי הנוהג של כתיבת מוזיקה לטקסטים לטיניים נותר בעינו והתפשט עם הזמן. הלך הרוח באנגליה בראשית שלטונה של אליזבת נטה לפוריטני, מגמה שלא עודדה את הפוליפוניה הליטורגית. טאליס חיבר תשעה מזמורים לקולות מעורבים בשביל ספר מזמורי התהילים של הארכיבישוף מקנטרברי תומאס פארקר ("Third Mode Melody"), שיצא לאור בשנת 1567. אחת מתשע הנעימות שימשה השראה לחיבור "פנטזיה על נושא של תומאס טאליס" מאת ראלף ווהן ויליאמס בשנת 1910. בין יצירותיו המוכרות יותר של טאליס מן התקופה האליזבתנית מוזיקה לקינות (הנביא ירמיהו) לעבודת הקודש של השבוע הקדוש והמוטט היחיד במינו, Spem in alium, שנכתב לשמונה מקהלות בנות חמישה קולות כל אחת. מניחים שיצירה זו ל-40 קולות הייתה חלק מן החגיגות ליום הולדתה ה-40 של המלכה ב-1573. לקראת סוף חייו, דחה טאליס את ההתפתחות שראה אצל בני תקופתו הצעירים יותר, כמו ויליאם בירד, שבחר במורכבות קוסמופוליטית ואימץ טקסטים, שנבנו מצירוף מובאות נפרדות מכתבי הקודש. טאליס הסתפק בהוצאת טקסטים מן הליטורגיה ובכתיבה לטקסי הפולחן בקאפלה המלכותית. טאליס נשאר קתולי כל חייו וארבעת נושאי הכתר ששירת התייחסו אליו בכבוד ובעין יפה. מרי העניקה לו בחכירה אחוזה בקנט, שסיפקה לו הכנסה שנתית נוחה. אליזבת העניקה לטאליס ובירד פטנט להוצאה לאור של מוזיקה, שהייתה מן התסדירים הראשונים מסוג זה באנגליה. הוא שמר על יחס כבוד ודרך ארץ כלפיו ברצף של תנועות דתיות מנוגדות והיטה מעליו את האלימות, שאחזה הן בקתולים והן בפרוטסטנטים. תומאס טאליס מת בביתו בגריניץ' בנובמבר 1585 ונקבר בחצר הכנסייה של קהילת סנט אלפג'. בכתובת שעל מצבתו כתוב:
קישורים חיצוניים
|
||||||||||||||||||||||||
.svg){kind=logo}
