|
שקית חלב שקית חלב היא שקית פלסטיק המכילה חלב לשם מכירתו לציבור. לצורך מזיגת החלב מהשקית יש להשתמש בכלי מיוחד המותאם במידותיו אליה ולקטום את הפינה של השקית הנמצאת בכיוון המזיגה. שקיות החלב רכשו פופולריות במספר מדינות ואזורים בעולם ומשווקות על פי רוב בנפחים של 1 או 1.33 ליטר.[1] בין המדינות בהן נפוץ השימוש בשקיות חלב: אורוגוואי, ארגנטינה, דרום אפריקה, הודו, הונגריה, ישראל, מונטנגרו, פולין וקנדה.[2] השקיות היו נפוצות במדינות הבלקן בתקופת הגוש הסובייטי, אולם נעלמו בשנים שלאחר קריסת הגוש. יתרונות וחסרונותבפסקה זו אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
 לחלב המשווק בשקית מספר יתרונות על פני בקבוקי הפלסטיק, בקבוקי הזכוכית והקרטוניות המשמשים כחלופות לשיווק החלב. מבחינה אקולוגית השקיות הן האריזה הטובה ביותר שכן הן צורכות בייצורן פחות פלסטיק מאשר בקבוקי החלב ובמרבית המדינות ניתן למחזר אותן, בניגוד לקרטוני החלב שאינם ניתנים למיחזור.[3][3] גם אם לא ניתן למחזר את השקית - היא תופסת נפח אשפה נמוך מזה של החלופות, עד 75% פחות נפח.[4] נפחן הקטן יותר של השקיות ביחס לנפח בקבוקי הפלסטיק גם מקטין את הסיכוי להתקלקלות החלב ולזריקתו. שקיות חלב זולות יותר מאשר בקבוקי זכוכית או אריזות קרטון, גם אבסולוטית וגם ביחס לנפח החלב הנמכר.[2][5] לדוגמה, בישראל קבע משרד הכלכלה והתעשייה ב-2023, כי המחיר לצרכן של ליטר חלב 3% הנמכר בשקית יהיה 6.21 ש"ח, וכאשר יימכר ליטר חלב 3% בקרטון יהיה מחירו 7.11 ש"ח.[6] יחד עם זאת, שקיות חלב עלולות להיקרע או להתפוצץ במהלך הפצתן לרשתות הקמעונאיות ובכך ללכלך שקיות אחרות שהועברו יחד איתן או במהלך השימוש ואז יש להעביר את תוכן השקית לכלי נפרד.[3] אירוע כזה, פרט לחוסר הנוחות לצרכן, גם מקצר את תאריך התוקף של החלב בשל החשיפה לאוויר. מזיגת חלב משקית היא פחות מבוקרת ופחות ידידותית למשתמש מאשר מזיגה מבקבוק או אריזת קרטון.[3] באריזת שקית, יכולים חיידקים לחדור פנימה בקלות רבה יותר מאשר באריזות אחרות, לכן תקופת הטריות קצרה יותר.[5] שקית חלב בישראל עד לתחילת שיווקן של שקיות חלב בישראל, בשנות ה-60 של המאה העשרים, שווק חלב בישראל בבקבוקי זכוכית שנעשה בהם שימוש חוזר. שיווק חלב בשקיות הביא להפסקת השימוש בבקבוקי זכוכית לחלב. שקיות החלב בישראל משווקות בנפח של 1 ליטר וניתן למוצאן במרבית הרשתות הקימעונאיות.[7] שקית החלב בארץ עשויה מפלסטיק בר-מחזור, המחזור אפשרי באמצעות מערך איסוף בקבוקי הפלסטיק. בכלכלהבישראל שקית החלב היא מוצר הנמצא בפיקוח, כלומר מחירו נשלט על ידי המדינה ובשל כך נוצרו הבדלי מחירים לא זניחים בין שקיות החלב לבין החלופות האחרות הקיימות לשיווק חלב - בקבוקי פלסטיק או קרטוניות חלב. בשל הבדלי המחירים נצפה קשר בין המעמד הסוציו-אקונומי של הצרכן לבין סוג מכל החלב שהוא נוהג לרכוש. ככל שמעמדו הסוציו-אקונומי של הרוכש גבוה יותר כך גדל הסיכוי שהוא ירכוש חלב בקרטוניות ולא בשקיות למרות מחירן הגבוה יותר של הראשונות. רשת ריבוע כחול יצרה על סמך הבדלים אלו מדד למעמדו הסוציו-אקונומי של האזור המתבסס על היחס שבין מספר קרטוניות החלב שנרכשו בסניף האזורי לבין מספר שקיות החלב. ככל שהיחס בין השניים גבוה יותר, כך מעמדו של האזור גבוה יותר.[8]. בתרבות הישראלית
קישורים חיצונייםהערות שוליים
|
