שי ניצן

שי ניצן

לידה	29 בנובמבר 1959 (בן 65) ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
פרקליט המדינה ה־11 16 בדצמבר 2013 – 16 בדצמבר 2019 (6 שנים) תחת שרי המשפטים ציפי לבני, בנימין נתניהו, איילת שקד ואמיר אוחנה → משה לדור דן אלדד (מ"מ) ←

שי ישעיהו ניצן (נולד ב-29 בנובמבר 1959) הוא עורך דין ישראלי המכהן כמנהל אשכול התוכן בספרייה הלאומית. שימש כפרקליט המדינה, משנה ליועץ המשפטי לממשלה לתפקידים מיוחדים ומשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים.

ניצן נולד בירושלים. הוריו, חוה ויעקב, עלו לארץ ישראל מהונגריה וצ'כוסלובקיה ב-1934. ניצן גדל בבית דתי, בשכונת קריית משה בירושלים, והתחנך בישיבת בני עקיבא נתיב מאיר שבעיר. בשנת 1978 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים^[1], ושובץ בגדוד 890. עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר והשתתף בפעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה^[2]. בגיל 23 הוריד את הכיפה, אך ממשיך לשמור שבת ולנהל אורח חיים דתי^[3].

בשנת 1985 סיים בהצטיינות תואר ראשון במשפטים ובהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים והתמחה בבית המשפט העליון אצל השופט אהרן ברק (לימים נשיא בית המשפט העליון). בשנת 1987 התמחה אצל עו"ד יעקב רובין, ראש לשכת עורכי הדין לשעבר. בשנת 1989 השלים תואר שני במשפטים באוניברסיטה העברית, אף הוא בהצטיינות. ניצן הוא גם בוגר המכללה לביטחון לאומי (1999) ובעל תואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה (1999) בהצטיינות.

ניצן מילא תפקידים בכירים בפרקליטות המדינה. בין השנים 1989–1993 כיהן כעוזר אישי לפרקליטת המדינה, דורית ביניש. בין השנים 1994–2002 כיהן כפרקליט במחלקת בג"ץ, וטיפל בתיקים רגישים שהובאו בפני מחלקה זו. במקביל כיהן בין השנים 1997–2002 כממונה על עניינים ביטחוניים בפרקליטות המדינה. בין השנים 2002–2003 כיהן כמנהל תחום תפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה, ומיד לאחר מכן מונה למשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים.

במסגרת תפקידיו השונים בפרקליטות המדינה טיפל במספר רב של תיקים פליליים וביטחוניים מוכרים ורגישים ציבורית. בין היתר ייצג את עמדת המדינה בבג"ץ הסיכולים הממוקדים, בבג"ץ הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל (בעניין עינוי נחקרים בשב"כ), בפרשת בר-און חברון, בפרשת קצב ועוד.

ניצן היה ממונה על ההיבט המשפטי של ביצוע תוכנית ההתנתקות, והקים בתי דין מיוחדים הסמוכים לבתי המעצר שבהם נשפטו עצורים רבים יחד^[4].

ב-9 בספטמבר 2012 אישרה הממשלה את מינויו של ניצן למשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים מיוחדים, חרף התנגדותם של גורמי ימין וחלק משרי הממשלה^[5].

בתקופה זאת, עסק גם במאבק בגזענות^[6]. בשנת 2019 אף אמר "המלחמה בשחיתות היא חשובה, אבל המלחמה בגזענות חשובה יותר"^[7].

בנובמבר 2013 המליצה ועדת איתור לפרקליט המדינה שניצן ימונה לתפקיד^[8]. חברי כנסת ממפלגות הימין בקואליציה מתחו ביקורת על ההמלצה^[9], אך הממשלה אישרה את מינויו והוא נכנס לתפקידו ב-16 בדצמבר 2013, במקומו של משה לדור.

בשנתיים הראשונות לכהונתו ניהל ניצן, שגובה על ידי ארגון הפרקליטים, מאבק נגד נציבות הביקורת על הפרקליטות ורשויות התביעה שבראשה עמדה השופטת בדימוס הילה גרסטל. ניצן ואנשי הפרקליטות נחלו הצלחה כשהביאו לצמצום סמכויות נציבות הביקורת על הפרקליטות באופן שנשללה ממנה הסמכות לערוך ביקורת מערכתית.

על רקע עיסוקו בתיקים מסוימים, הוצמדה לו אבטחה^[10].

ב-16 בדצמבר 2019 הסתיימה כהונתו בת שש השנים כפרקליט המדינה^[11].

ב-2005 הוביל ניצן את מדיניות אכיפת החוק בהיערכות לתוכנית ההתנתקות, בתפקידו כמשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים. ב-9 חודשי פעילותו נעצרו כ־6,000 אזרחים, בהם מאות קטינים. ביקורת רבה^[12][13] הופנתה כלפי מדיניות פלילית מחמירה, פרשנות מרחיבה של עבירות, מעצר תלמידי יסודי, שיפוט קולקטיבי ואף שימוש בשב"כ^[14]. הביקורת עלתה בין היתר בדו"ח הסנגוריה הציבורית, באמצעי תקשורת רבים ובכנסת^[15]. נגד ניצן עלתה ביקורת ציבורית כי אינו קשוב לטענות המפגינים ומתחמק באמצעות כלים בירוקרטיים^[16].

במסגרת תפקידיו היה ממונה על אכיפת החוק ביהודה ושומרון, ונמתחה עליו ביקורת מימין כמי שפוגע בהתנחלות ובמתנחלים. במשך תקופה התנהלו מול ביתו הפגנות של פעילי ימין, בקריאה להדיחו מתפקידיו הציבוריים^[17].

בספטמבר 2014 קבעה שופטת בית משפט השלום בכפר סבא, נאוה בכור, כי הפרקליטות ושי ניצן נהגו באכיפה בררנית כלפי אנשי ימין^[18]. הקביעה בוטלה על ידי בית המשפט המחוזי^[19].

ב-2015 החלה חקירת משטרה כנגד גל הירש, ימים ספורים לאחר הודעת השר גלעד ארדן על כוונתו למנות את הירש למפכ"ל המשטרה. הירש קבל על ניסיון הפללה של ניצן וסחבת בחקירה לסיכול מועמדותו^[20][21]. נציב תלונות הציבור, השופט בדימוס דוד רוזן^[22] לא מצא דופי בהתנהלות המשטרה והפרקליטות^[23]. לאורך השנים עלו טענות נוספות כנגד ניצן על שימוש לרעה בתפקידו להשפעה על מינויים ככלי לקידום תפיסת עולמו באמצעים משפטיים^[24][25][26].

בנובמבר 2021 אושר מינויו לרקטור של הספרייה הלאומית, שתפקידו לנהל את מכלול עולמות התוכן של הספרייה^[27]. בפברואר 2024 שונה שם התפקיד ל"מנהל אשכול התוכן"^[28].

ניצן מתגורר בירושלים, נשוי לתמר ניצן – מורה לערבית, ואב לחמישה. אחיו הוא הפרופסור לכלכלה שמואל ניצן.

• "להיות עם יהודי ודמוקרטי בארצנו - על פסילת רשימות ומועמדים לכנסת" שורשים במשפט 979 (דינה זילבר עורכת, 2020), הוצאת נבו.

מדיה וקבצים בנושא שי ניצן בוויקישיתוף

• מאמרים של שי ניצן באתר פרקליטות המדינה
• רועי שרון, שי ניצן - האיש שמשליט סדר ביהודה ושומרון, באתר nrg‏, 11 בדצמבר 2009
• יהושע בריינר‏, צו פיוס? שי ניצן נועד עם נציגי המתנחלים, באתר וואלה, 11 באפריל 2011
• משה גורלי, היועמ"ש מעדיף את שי ניצן כפרקליט המדינה, באתר כלכליסט, 8 באוקטובר 2013
• גלעד גרוסמן‏, המשנה ליועמ"ש שי ניצן נבחר לפרקליט המדינה הבא, באתר וואלה, 19 בנובמבר 2013
• אביאל מגנזי, החזון שהביא את ניצן לכס פרקליט המדינה, באתר ynet, 21 בנובמבר 2013
• יובל יועז, ‏מי אתה, עו"ד שי ניצן, פרקליט המדינה המיועד: "מכשיר השרצים" האולטימטיבי? הפרקליט השנוא על המתנחלים? ההימור הגדול של היועמ"ש ויינשטיין?, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2013
• שלומי שני (שמחי), רני שורץ ראיון ראשון עם פרקליט המדינה שי ניצן, "עורך הדין", כתב העת של לשכת עורכי הדין, ינואר 2015
• נעמה לנסקי, הפרקליט מספר 1, באתר ישראל היום, 1 בינואר 2016
• דנה ויס, ‏"פרשת המעונות לא מגיעה עד רה"מ", באתר ‏מאקו‏, 16 בינואר 2016
• שיחת נפש עונה 6: שי ניצן, סרטון בערוץ "כאן חינוכית", באתר יוטיוב (אורך: 24:49)
• אלה לוי-וינריב, ‏שי ניצן: "לפעמים אנשים אומרים לי 'הלוואי שתפילו את רה"מ'", באתר גלובס, 14 באפריל 2017
• מיכאל טוכפלד, ‏"אומרים לי לפעמים 'הלוואי שתפיל את ביבי'", בעיתון מקור ראשון, 27 באפריל 2018
• רונית ורדי, הסיפור של שי ניצן - פרופיל, במגזין ליברל, 11 בדצמבר 2018
• נטעאל בנדל, יהודה יפרח, ‏"לא הבוחר מחליט אם אדם אשם או לא", בעיתון מקור ראשון, 8 במאי 2019
• נעמה לנסקי, "עצוב לי לגמור ככה": שי ניצן מסכם קדנציה סוערת למדי, באתר ישראל היום, 12 בדצמבר 2019
• שי ניצן (1959-), דף שער בספרייה הלאומית

פרקליטי המדינה
חיים כהן • ארווין שמרון • קולין גילון • צבי בר-ניב • גבריאל בך • יונה בלטמן • דורית ביניש • עדנה ארבל • ערן שנדר • משה לדור • שי ניצן • דן אלדד (מ"מ) • עמית איסמן