שיטת דיואי

בספרנות, שיטת דיואי היא שיטה למיון וסימון ספרים הנהוגה בספריות, כשמיון הספרים נעשה על פי נושאים והנושאים מחולקים לתת-נושאים וכך הלאה ומסומנים על ידי מספרים, הסימון נקרא נוטציה (Notation). שיטת דיואי מבוססת על השיטה העשרונית, ולכן מאפשרת פירוטי משנה של נושאים כמעט ללא הגבלה.

את השיטה הגה מלוויל דיואי ב-1876, ספרן בן 21 בארצות הברית. הוא נתן פתרון לבעיה שהתעוררה עם ריבוי הספרים והנושאים, שקשה היה לאתרם בספריות ובמאגרי הספרים לקראת סוף המאה ה-19. עם התפתחות המדע ויצירת תחומים חדשים (כגון תחום המחשבים) בוצעו עדכונים ושינויים בשיטה. הגרסה הנוכחית היא גרסה 23 שיצאה לאור באמצע 2011. בעלי הזכויות כיום על השיטה היא חברת OCLC מאוהיו המתמחה בקיטלוג ומיון פרטי דפוס.

דיואי חילק את התחומים לעשרה תחומים עיקריים, שהם בחלוקה ראשית כדלהלן:

000 - ספרות כללית הכוללת מילונים ולקסיקונים

100 - פילוסופיה ופסיכולוגיה

200 - דת

300 - מדעי החברה

400 - בלשנות

500 - מדע טהור

600 - מדעים שימושיים (כולל טכנולוגיה ורפואה)

700 - אמנות

800 - ספרות

900 - היסטוריה וגאוגרפיה

את הנושאים הכלליים ניתן לחלק לחלוקות משנה בלי הגבלה, כשמקובל אחרי שלוש ספרות לשים נקודה כדי להקל על ההתמצאות^[1].

לדוגמה, תחום המדע הטהור מחולק לענפים בצורה הבאה:

510 - מתמטיקה

520 - אסטרונומיה ומדעים קרובים

530 - פיזיקה

540 - כימיה

550 - גאולוגיה ומדעים קרובים

560 - פאליאונטולוגיה (מדע המאובנים)

570 - מדעי החיים

580 - בוטניקה

590 - זואולוגיה

דוגמה לתת-חלוקה של הנושא אסטרונומיה:

523.1 - קוסמולוגיה

523.4 - כוכב לכת

את נושא הקוסמולוגיה אפשר לפצל לנושאים ספציפיים יותר על ידי הוספת ספרות מימין. הנושאים יכולים להיות ספציפיים כמו כגון: קרינת רקע קוסמית, תאוריית המצב היציב, היקום האינפלציוני.

דוגמה: ספר שעוסק בנושא המפץ הגדול יקוטלג במספר 523.101, ספר העוסק באיורים או קריקטורות שמתארות את המפץ הגדול יקוטלג במספר 523.101.022.

ברוב הספריות הציבוריות בישראל נהוג להשתמש בגרסה מצומצמת של שיטת דיואי. בשיטה זו פירוט המשנה של הנושאים מצומצם יותר. בנוסף מוסיפים לספרים הקשורים לארץ ישראל את האות E לפני מספר המדף (או את הספרה 9 בסוגריים אחרי מספר המדף), וישנם מספר שינויים בסימון המייחס למדינות ואזורים מסוימים.

חלק מהספריות האקדמיות בישראל משתמשות בשיטת דיואי, אך חלקן מעדיפות שיטות אחרות, כגון: שיטת ספריית הקונגרס ושיטת UDC. בחלק מהאוניברסיטאות משתמשים במספר שיטות במקביל, בהתאם לצרכים השונים של כל אוסף ספציפי.

בחלק מהספריות בישראל נהוגה שיטה לצורך מיון נושאים ביהדות הנקראת "שיטת שלום". השיטה פותחה על ידי פרופסור גרשם שלום, חוקר הקבלה, שהיה ספרן בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים. שלום פיתח את השיטה, כיוון ששיטת דיואי לא פיתחה מספיק את תחומי המחקר ביהדות (עיקר הדגש בשיטת דיואי בהקשר של דתות הוא מחקר על נצרות)^[2]. שיטת מיון זו מרחיבה את המיון בשיטת המיון של דיואי בתחום היהדות, בהיסטוריה של עם ישראל, בלימודי ארץ ישראל ומארגנת את מיון הנושאים בתנ"ך לפי המסורת היהודית. תוספת זו מאפשרת לספריות למיין את ספרות המחקר הענפה בתחומים הללו.

פיתוח מסוים של השיטה נמצא כיום בשימוש בין השאר גם בחלק מספריות אוניברסיטת בר-אילן^[3].

• שיטת ספריית הקונגרס
• שיטת UDC
• שיטת קטר המתפשטת
• שיטת המיקום הקבוע

מדיה וקבצים בנושא שיטת דיואי בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של שיטת דיואי (באנגלית אמריקאית)

טבלת שיטת מיון דיואי מפורטת (באנגלית)

• שיטת דיואי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מיון, שיטה עשרונית של דיואי, דף שער בספרייה הלאומית