|
רות לפידות
רות לפידות (נולדה ב-27 באוקטובר 1930) היא משפטנית ישראלית, חוקרת בתחום המשפט הבינלאומי. פרופסור אמריטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים וחוקרת בכירה במכון ירושלים לחקר ישראל. כלת פרס ישראל לשנת תשס"ו (2006) בתחום חקר המשפט. ביוגרפיהרות לפידות (לבית אשלבכר) נולדה בגרמניה בשנת 1930, עלתה עם משפחתה לישראל זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, והתגוררה ברמת גן. התגייסה לצה"ל ושירתה בחיל הרפואה. לאחר מכן, בעצת אמה, למדה משפטים באוניברסיטה העברית, ונבחרה להתמחות בבית המשפט העליון. לאחר קבלת תואר מוסמך מהאוניברסיטה העברית למדה משפט בינלאומי באוניברסיטת פריז. עם שובה לישראל הצטרפה לאוניברסיטה העברית בירושלים, וב-1980 מונתה לפרופסור מן המנין. בין השאר חקרה את ההיבט המשפטי של חופש השיט. היא בדקה את מעמדם של מצרי טיראן וכן את זכויות השיט בתעלת סואץ. בשנת 1976 הוזמנה להצטרף למשלחת ישראל לאו"ם ובשנת 1979 מונתה ליועצת המשפטית של משרד החוץ. בשנים 1984–1986, שימשה יושבת הראש הראשונה של המועצה הלאומית לקידום מעמד האישה. ב-1986 מונתה מטעם ישראל לחברה בצוות הבוררים בסכסוך הגבולות בין ישראל למצרים על טאבה. בשנים הראשונות של המאה ה-21 התמקדו מחקריה של לפידות בסלעי המחלוקת עם הפלסטינים, מעמד הפליטים ובעיקר מעמדה המשפטי של ירושלים, של העיר העתיקה ושל האגן הקדוש. לפידות נחשבת לאחת מהמומחים הגדולים בעולם למעמדה המשפטי של ירושלים. בחגיגות יום העצמאות בתשנ"ג, הוזמנה לפידות להשיא משואה בטקס הדלקת המשואות בערב יום העצמאות בהר הרצל. בשנת 2020 יצא לאור לכבודה "ספר רות לפידות", בעריכת יובל שני והילי מודריק-אבן חן. היא נשואה לפרופסור אריה לפידות, אם לעמוס, תמר ומיכאל, שנפל בעת שירותו הצבאי, וסבתא לנכדים. תפקידים אקדמיים בארץ
אותות הוקרה ופרסים
מספריה
קישורים חיצוניים
ממאמריה:
הערות שוליים
|
||||||||||||
