Share to: share facebook share twitter share wa share telegram print page

 

קתרין ביגלו

קתרין ביגלו
Kathryn Bigelow
קתרין ביגלו בטקס האוסקר ב-2010
קתרין ביגלו בטקס האוסקר ב-2010
לידה 27 בנובמבר 1951 (בת 73)
סן קרלוס, קליפורניה, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
תקופת הפעילות מ-1978
עיסוק במאית קולנוע
מקום לימודים
  • אוניברסיטת קולומביה
  • בית הספר התיכון סן קרלוס
  • מכון האמנות של סן פרנסיסקו
  • בית ספר לאמנות של אוניברסיטת קולומביה
  • תיכון סאני הילס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ג'יימס קמרון (17 באוגוסט 1989–1991) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קתרין אן ביגלו (באנגלית: Kathryn Ann Bigelow; נולדה ב-27 בנובמבר 1951) היא במאית קולנוע אמריקאית שסרטיה משתייכים לסוגת המדע-בדיוני, הפעולה והאימה. ביגלו היא האישה הראשונה שזכתה בפרס אוסקר בקטגוריית הבימוי הטוב ביותר. היא זכתה גם בפרס גילדת הבמאים של אמריקה ובפרס באפט"א בקטגוריית הבימוי הטוב ביותר, כל אלו על סרטה "מטען הכאב" (2008).

ביוגרפיה

תחילת דרכה

ביגלו נולדה בסן קרלוס שבקליפורניה, כבתם היחידה של מנהל מפעל לצבעים וספרנית. בתחילת דרכה התעניינה באמנות, ובגיל 20 עברה לניו יורק, לאחר שקיבלה מלגת לימודים במוזיאון ויטני לאמנות אמריקאית. מאוחר יותר פנתה לתחום הקולנוע, ולמדה את הנושא באוניברסיטת קולומביה. בין מוריה שם היו האמן ויטו אקונצ'י והסופרת והפעילה הפוליטית סוזן סונטג.

קריירה

עבודת הבימוי הראשונה שלה הייתה בשנת 1978 בסרט הקצר "The Set-Up", שהוא 20 דקות של ניתוח אלימות. הסרט מציג שני אנשים הנלחמים זה בזה כשברקע שני סמיוטיקאים המנתחים את המראה. סרטה הראשון באורך מלא היה "The Loveless" ‏(1982), סרט אופנוענים שביימה בשיתוף עם מונטי מונטגומרי. סרטה הבא היה "Near Dark" ‏(1987), סרט אימה העוסק בערפדים. סרטה השלישי היה "פלדה כחולה" (1990), מותחן בכיכובם של ג'יימי לי קרטיס ורון סילבר, שבו רוצח פסיכופת רודף אחר שוטרת מתחילה. הסרט הבא אחריו היה "נקודת פריצה" (1991), בכיכובם של קיאנו ריבס ופטריק סווייזי, אשר עוסק בחבורת גולשים המכנים עצמם כ"הנשיאים לשעבר" והמצליחים במספר מקרים לבצע שוד בנק מושלם, ובסוכן FBI שנשלח לתפוס אותם.

בשנת 1995 ביימה את סרט המדע הבדיוני "ימים משונים" - ג'יימס קמרון, בעלה לשעבר, הפיק את הסרט וכתב את התסריט עבורו. בסרט מככבים רייף פיינס, אנג'לה באסט, ג'ולייט לואיס, טום סייזמור ווינסנט ד'אונופריו. סרטה הבא היה "גלים מן העבר" (2000), סרט המבוסס על ספר בעל אותו השם של הסופרת אניטה שרב, והמתאר שתי נשים הנמצאות במערכות יחסים חונקות. הסרט שונה במובן מסוים מסרטיה הקודמים של ביגלו, בכך שהוא נעדר את התנועתיות וההימום הטכני שמאפיינים אותם. בשנת 2002 ביימה את הסרט "K-19", בו מככבים האריסון פורד וליאם ניסן, והמספר על שני מפקדי צוללת סובייטית, הנושאת בתוכה נשק גרעיני, שתפקידם לבצע ניסוי של נשק זה במקום מבודד. הסרט, שהיה עתיר תקציב, נחל כישלון בקופות.

הסרט הבא של ביגלו היה "מטען הכאב". הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים של ונציה בספטמבר 2008. עלילת הסרט עוקבת אחר צוות סילוק פצצות בצבא ארצות הברית בבגדאד במהלך מלחמת עיראק. הסרט זכה לשבחים נרחבים ובציון של 97% מ"מבקרי העל" של הרוטן טומייטוז. בסרט מככבים ג'רמי רנר, בריאן גרטי ואנתוני מאקי, ומופיעים בו בהופעת אורח גיא פירס, דייוויד מורס ורייף פיינס. הסרט זכה בפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר ובמועמדות לפרס גלובוס הזהב לסרט הדרמה הטוב ביותר, וביגלו זכתה על בימויו בפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר ובכך הייתה לאישה הראשונה שזכתה בפרס, כשרק שלוש נשים לפניה היו מועמדות אליו בקטגוריה זו (לינה ורטמילר, סופיה קופולה וג'יין קמפיון). בנוסף זכתה בפרס באפט"א ובפרס גילדת הבמאים האמריקאים לבמאי הטוב ביותר (האישה הראשונה שזכתה בפרס זה אי פעם).

עבודות אחרות

ביגלו דגמנה עבור כרזה של חברת האופנה "גאפ". בשנת 1983 גילמה את דמותה של עורכת העיתון בסרט "Born in Flames". בשנת 1987 ביימה את הוידאו קליפ לשיר "Touched by the Hand of God" של הניו אורדר. בנוסף, ביימה ביגלו מספר פרקים מסדרות הטלוויזיה "דקלים פראיים" (1993) ו"רצח מאדום לשחור" (1997–1998).

חייה האישיים

בשנים 1989–1991 הייתה ביגלו נשואה לבמאי הקולנוע ג'יימס קמרון.

פילמוגרפיה

קולנוע

טלוויזיה

פרסים

זכיות

מועמדויות

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: קתרין ביגלו
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קתרין ביגלו


פרס אוסקר לבימוי הטוב ביותר
1927–1940 פרנק בורזייגי (1927) • לואיס מיילסטון (1928) • פרנק לויד (1929) • לואיס מיילסטון (1930) • נורמן טאורוג (1931) • פרנק בורזייגי (1932) • פרנק לויד (1933) • פרנק קפרה (1934) • ג'ון פורד (1935) • פרנק קפרה (1936) • לאו מקארי (1937) • פרנק קפרה (1938) • ויקטור פלמינג (1939) • ג'ון פורד (1940)
1941–1960 ג'ון פורד (1941) • ויליאם ויילר (1942) • מייקל קורטיז (1943) • לאו מקארי (1944) • בילי ויילדר (1945) • ויליאם ויילר (1946) • איליה קאזאן (1947) • ג'ון יוסטון (1948) • ג'וזף ל. מנקייביץ' (1949) • ג'וזף ל. מנקייביץ' (1950) • ג'ורג' סטיבנס (1951) • ג'ון פורד (1952) • פרד זינמן (1953) • איליה קאזאן (1954) • דלברט מאן (1955) • ג'ורג' סטיבנס (1956) • דייוויד לין (1957) • וינסנט מינלי (1958) • ויליאם ויילר (1959) • בילי ויילדר (1960)
1961–1980 רוברט וייז/ג'רום רובינס (1961) • דייוויד לין (1962) • טוני ריצ'רדסון (1963) • ג'ורג' קיוקור (1964) • רוברט וייז (1965) • פרד זינמן (1966) • מייק ניקולס (1967) • קרול ריד (1968) • ג'ון שלזינגר (1969) • פרנקלין שפנר (1970) • ויליאם פרידקין (1971) • בוב פוסי (1972) • ג'ורג' רוי היל (1973) • פרנסיס פורד קופולה (1974) • מילוש פורמן (1975) • ג'ון ג. אבילדסן (1976) • וודי אלן (1977) • מייקל צ'ימינו (1978) • רוברט בנטון (1979) • רוברט רדפורד (1980)
1981–2000 וורן בייטי (1981) • ריצ'רד אטנבורו (1982) • ג'יימס ברוקס (1983) • מילוש פורמן (1984) • סידני פולאק (1985) • אוליבר סטון (1986) • ברנרדו ברטולוצ'י (1987) • בארי לוינסון (1988) • אוליבר סטון (1989) • קווין קוסטנר (1990) • ג'ונתן דמי (1991) • קלינט איסטווד (1992) • סטיבן ספילברג (1993) • רוברט זמקיס (1994) • מל גיבסון (1995) • אנתוני מינגלה (1996) • ג'יימס קמרון (1997) • סטיבן ספילברג (1998) • סם מנדס (1999) • סטיבן סודרברג (2000)
2001–2020 רון הווארד (2001) • רומן פולנסקי (2002) • פיטר ג'קסון (2003) • קלינט איסטווד (2004) • אנג לי (2005) • מרטין סקורסזה (2006) • האחים כהן (2007) • דני בויל (2008) • קתרין ביגלו (2009) • טום הופר (2010) • מישל הזנוויציוס (2011) • אנג לי (2012) • אלפונסו קוארון (2013) • אלחנדרו גונסלס איניאריטו (2014) • אלחנדרו גונסלס איניאריטו (2015) • דמיאן שאזל (2016) • גיירמו דל טורו (2017) • אלפונסו קוארון (2018) • בונג ג'ון-הו (2019) • קלואי ז'או (2020)
2021–היום ג'יין קמפיון (2021) • הדניאלס (2022) • כריסטופר נולאן (2023)
זוכי פרס באפט"א לבמאי הטוב ביותר
מייק ניקולס (1968) • ג'ון שלזינגר (1969) • ג'ורג' רוי היל (1970) • ג'ון שלזינגר (1971) • בוב פוסי (1972) • פרנסואה טריפו (1973) • רומן פולנסקי (1974) • סטנלי קובריק (1975) • מילוש פורמן (1976) • וודי אלן (1977) • אלן פארקר (1978) • פרנסיס פורד קופולה (1979) • אקירה קורוסאווה (1980) • לואי מאל (1981) • ריצ'רד אטנבורו (1982) • ביל פורסיית' (1983) • וים ונדרס (1984) • (לא חולק הפרס) (1985) • וודי אלן (1986) • אוליבר סטון (1987) • לואי מאל (1988) • קנת בראנה (1989) • מרטין סקורסזה (1990) • אלן פארקר (1991) • רוברט אלטמן (1992) • סטיבן ספילברג (1993) • מייק ניואל (1994) • מייקל רדפורד (1995) • ג'ואל כהן (1996) • באז לורמן (1997) • פיטר ויר (1998) • פדרו אלמודובר (1999) • אנג לי (2000) • פיטר ג'קסון (2001) • רומן פולנסקי (2002) • פיטר ויר (2003) • מייק לי (2004) • אנג לי (2005) • פול גרינגראס (2006) • ג'ואל כהן ואיתן כהן (2007) • דני בויל (2008) • קתרין ביגלו (2009) • דייוויד פינצ'ר (2010) • מישל חזנוויצ'וס (2011) • בן אפלק (2012) • אלפונסו קוארון (2013) • ריצ'רד לינקלייטר (2014) • אלחנדרו גונסלס איניאריטו (2015) • דמיאן שאזל (2016) • גיירמו דל טורו (2017) • אלפונסו קוארון (2018) • סם מנדס (2019) • קלואי ז'או (2020) • ג'יין קמפיון (2021) • אדוארד ברגר (2022)
פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי לבמאי הטוב ביותר
מל גיבסון (1995) ‏•‏‏ אנתוני מינגלה (1996) ‏•‏‏ ג'יימס קמרון (1997) ‏•‏‏ סטיבן ספילברג (1998) ‏•‏‏ סם מנדס (1999) ‏•‏‏ סטיבן ספילברג (2000) ‏•‏‏ רון הווארד (2001) ‏•‏‏ סטיבן ספילברג (2002) ‏•‏‏ פיטר ג'קסון (2003) ‏•‏‏ מרטין סקורסזה (2004) ‏•‏‏ אנג לי (2005) ‏•‏‏ מרטין סקורסזה (2006) ‏•‏‏ האחים כהן (2007) ‏•‏‏ דני בויל (2008) ‏•‏‏ קתרין ביגלו (2009) ‏•‏‏ דייוויד פינצ'ר (2010) ‏•‏‏ מישל חזנוויצ'וס (2011) ‏•‏‏ בן אפלק (2012) ‏•‏‏ אלפונסו קוארון (2013) ‏•‏‏ ריצ'רד לינקלייטר (2014) ‏•‏‏ ג'ורג' מילר (2015) ‏•‏‏ דמיאן שאזל (2016) ‏•‏‏ גיירמו דל טורו (2017) ‏•‏‏ אלפונסו קוארון (2018) ‏•‏‏ בונג ג'ון-הו/סם מנדס (2019) ‏•‏‏ קלואי ז'או (2020) ‏•‏‏ ג'יין קמפיון (2021) ‏•‏‏ הדניאלס (2022) ‏•‏‏ כריסטופר נולאן (2023)
הקודם:
2008: דני בויל (נער החידות ממומביי) 		פרס גילדת הבמאים של אמריקה – במאי בסרט קולנוע
2009: קתרין ביגלו (מטען הכאב) 		הבא:
2010: טום הופר (נאום המלך)
Kembali kehalaman sebelumnya