קלמאן מארו

קלמאן מארו

לידה	23 בנובמבר 1496 קאור, צרפת
פטירה	12 בספטמבר 1544 (בגיל 47) טורינו, חבל פיימונטה, איטליה תחת בכיבוש על ידי ממלכת צרפת
מדינה	צרפת
מקום קבורה	קתדרלת יוחנן המטביל בטורינו
מקום לימודים	סורבון
שפות היצירה	צרפתית של ימי הביניים, אוקסיטנית, Quercy dialect, איטלקית, לטינית, צרפתית
סוגה	ספרות מכתבים

קלמאן מארו (בצרפתית: Clément Marot;‏ נולד ב-23 בנובמבר 1496 - נפטר ב-12 בספטמבר 1544) היה משורר צרפתי.

נולד בשנת 1496, בעיר קאור, בירת חבל קרסי שבדרום מערב צרפת, לז'אן מארו (במקור ז'אן דה מארה (Jean de Marets) מן העיר קאן שבנורמנדיה, שהתיישב בקאור והתחתן עם אישה מקומית גסקונית. ז'אן מארו היה משורר בשירותה של אן מברטאן, אשת המלך לואי השנים עשר. המלך התלהב מחרוזיו של ז'אן מארו והוא הפך לבן לווייתו של המלך במערכה באיטליה. קלמאן, בנו של ז'אן מארו למד משפטים באוניברסיטה של פריז (סורבון) ואביו לימד אותו לכתוב בחרוזים. ב-1512 תרגם קלמאן הצעיר חלק משירת ורגיליוס מלטינית (ה"בוקוליקה") לצרפתית.^[2] ב-1514 היה לנושא כלים ופקיד-רשם בשירותו של ניקולא דה נוויל בווילרואה.^[3] ב-1515 הציע קובץ שירים למלך פרנסואה הראשון.

ב-1519 הפך ל"חדרן" בשירותה של מרגריט מאנגולם, (לימים מרגריט מנווארה), אחות המלך, שהייתה פטרונית האמנים. קלמאן מארו היה בן לווייתו של המלך במסעותיו, וכתב חרוזים לרגל פגישתם של מלך צרפת ומלך אנגליה הנרי השמיני שנערכה בצפון צרפת ב-1520. ב-1524 התלווה אל המלך במערכה באיטליה, שם לפי מקורות שנויים במחלוקת נפצע ונלקח בשבי יחד עם המלך בקרב פאביה (פברואר 1525). אחרי שחזר לפריז, ב-1526 ישב בכלא שאטלה בפריז על סמך הלשנות על אהדתו לפרוטסטנטים. נאמר, בין היתר, שנהג בזלזול בצום הארבעים.^[4] . בהמשך הועבר משאטלה לכלא שארטר ובהתערבות אחד מחבריו ושל הבישוף של שארטר שוחרר. אך הוא נעצר שוב באשמת ניסיון לעזור לאסיר אחד להימלט מן המשטרה. המלך דאג לשחררו ובשנת 1528 מינה אותו ל"חדרן" אישי. המונרך לקח אותו איתו לעיר באיון שבדרום מערב צרפת כדי שיכתוב חרוזים לרגל נישואי המלך ללאונור מאוסטריה (1530).

ב-1535 שוב הוצא צו מעצר נגד מארו בפריז בגלל תמיכתו בפרוטסטנטים. הוא נמלט לאיטליה אל הדוכסית רנה מפרארה. משם עבר לוונציה שבה נודע לו כי המלך פרנסואה הראשון הכריז על חנינה לכל הכופרים בדת הקתולית. מארו חזר לפריז והמלך העמיד לרשותו בית וגן בפרברי העיר. קלמאן מארו תרגם שלושים מזמורי תהילים מלטינית לצרפתית ופרסם אותם עם הקדשה למלך. המלך התלהב מן התרגום ונתן עותק לקארל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. ב-1543 פרסם תרגום של עשרים מזמורי תהילים נוספים והקדיש אותם לנשות צרפת. התאולוגים באוניברסיטת סורבון בפריז גינו תרגום זה ככפירה. קלמאן מארו נמלט אל העיר ז'נבה, משם עבר לאיטליה ונפטר בעיר טורינו ב-1544.

המתמטיקן-פילוסוף האמריקאי דגלס הופשטטר הקדיש ספר עב כרס לתרגומו של שיר אחד משל קלמאן מארו. בספר, העוסק במלאכת התרגום משפה לשפה, עוסק הופשטטר בתרגום השיר 'לעלמה חולה' (A une Damoyselle malade). לאחר שהעמיק לעיין בשיר, זיהה הופשטטר בשירו של מארו שבע תכונות תחביריות/ צורניות. תכונות אלה כפה הופשטטר על עצמו, ללא פשרות, ותרגם את השיר לאנגלית עשרות פעמים, כשהוא מסגל לעצמו בכל פעם סגנון פואטי שונה. כמו כן הזמין תרגומים לאנגלית מן השיר מאחדים מעמיתיו. את התכונות סיכם באופן הבא:

השיר משתרע על פני 28 שורות

כל שורה בשיר היא בת שלוש הברות

ההטעמה בכל שורה נופלת על ההברה האחרונה

כל השיר הוא בחריזה של שורות כפולות: אא, בב, גג, ...

במחצית הדרך הנימה בשיר משתנה מרשמית לבלתי פורמלית

השורה הראשונה חוזרת בדיוק בשורה האחרונה

המשורר מכניס את שמו לתוך השיר

מספר השורות ומבנה החריזה הם בוודאי מובנים מאליהם, אך העובדה שבכל שורה רק שלוש הברות, וכן שבכל שורה ההטעמה נופלת על ההברה האחרונה, הן משוכות קשות למדי למתרגם.

• בקובץ " שירת הכוכבים" - אנטולוגיה משירת צרפת במאה הט"ז - מאת עמינדב דיקמן, הוצאת כרמל, ירושלים, 1996

• Douglas R. Hofstadter, Le Ton beau de Marot, In Praise of the Music of Language, Basic Books, HarperCollins Publishers, New York, 1997.
• Michael Screech, Clément Marot, a Renaissance poet discovers the Gospel, E. J. Brill, 1993.
• מבוא מאת עמינדב דיקמן לשירי קלמאן מארו בתרגומו בקובץ "שירת הכוכבים", הוצאת כרמל, ירושלים, 1996

מדיה וקבצים בנושא קלמאן מארו בוויקישיתוף

• קלמאן מארו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• קלמאן מארו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• קלמאן מארו, באתר Discogs (באנגלית)