פרוביוטיקה היא גישה טיפולית לפיה צריכת מזון ותוספי מזון המכילים מיקרואורגניזמים מסוימים עשויה לסייע לתפקודה ואיזונה של אוכלוסיית המיקרואורגניזמים המהווים חלק חיוני במערכת העיכול ועל ידי כך מיטיבה עם האדם מבחינה בריאותית.[1][2] פרוביוטיקה נחשבת בטוחה לצריכת האדם, אך עלולה לגרום לאינטראקציות בין המיקרואורגניזמים לאורגניזם הנושא אותם ולתופעות לוואי, אם גם כי במקרים נדירים.[3][4][5] ישנן עדויות לכך שפרוביוטיקה מועילה למצבים פיזיולוגיים מסוימים, אך ישנן גם עדויות מועטות הסותרות רבים מהיתרונות הבריאותיים הללו.[1]
מקור המונח
מבחינה אטימולוגית המונח 'פרו-ביוטיקה' הוא תחדיש לשוני המשתמש בתחילית הלטינית pro שמשמעותה 'למען', ומהמלה היוונית βιοτος שמשמעותה "חיים".[6]
גילוי הפרוביוטיקה
הפרוביוטיקה הראשונה שהתגלתה הייתה זן מסוים של מתג גרם שלישי ביוגורט בולגרי בשם Lactobacillus bulgaricus, בשנת 1905 על ידי הרופא והמיקרוביולוג הבולגרי סטמן גריגורוב (Stamen Grigorov). התיאוריה המודרנית של פרוביוטיקה מיוחסת לזוכה פרס נובל הרוסי-יהודי, בשנת 1908, האימונולוג והרופא איליה מטשניקוף, אשר הניח בסביבות 1907 כי איכרים בולגרים שצורכים יוגורט חיו זמן רב יותר.[7]
שוק הפרוביוטיקה ההולך וגדל הוביל לצורך בדרישות מחמירות יותר לביסוס מדעי של יתרונות משוערים המוענקים על ידי מיקרואורגניזמים שנטען לגביהם כי הם פרוביוטיים.[19] אף על פי שהיתרונות הנטענים רבים משווקים לשימוש במוצרים פרוביוטיים לצרכן, כגון הפחתת אי נוחות במערכת העיכול, שיפור בריאות החיסון,[20] הקלה על עצירות, או הימנעות מהצטננות, טענות כאלה אינן נתמכות בראיות מדעיות,[19][21][22] והם נחשבים כפרסום מוטעה.[23] נכון לשנת 2019, בקשות רבות של יצרנים אירופאים של תוספי תזונה פרוביוטיים נדחו על ידי הרשות האירופאית לבטיחות מזון European Food Safety Authority (אנ') בשל חוסר ראיות מספיקות להוכחת מועילות או יעילות תכשירי הפרוביוטיקה.[20][24]
מוצרים פרוביוטיים נצרכים כקפליות המכילות תערובת של חיידקים פרוביוטיים מיובשים או כמשקאות יוגורט. המוצרים הפרוביוטיים מכילים תערובת של חיידקי חומצת החלב..
מחקרים על פרוביוטיקה
נושא הפרוביוטיקה במחקר נתון במחלוקת. מחקרים שונים מספקים נתונים שונים, והתחום כולו נמצא בביקורת בעקבות המעורבות של חברות המזון במימון המחקרים ופרסום תוצאות לא מדויקות בכלי התקשורת על מנת להשפיע על דעת הציבור.[19][21][22] בעוד שסקירות מסוימות תומכות ביתרונות של צריכת מוצרי פרוביוטיקה,[25] מומחים שונים טוענים כי התוצאות אינן מגובות באופן המקובל כראיות מדעיות.[26] בעקבות החשש להטעיית הצרכנים, חברות המזון מחויבות להימנע מפרסום מטעה כנהוג בארצות הברית על ידי ה-Federal Trade Comision - FTC,[27][23] השימוש הנרחב במונח 'פרוביוטיקה' בשיווק מוצרי מזון הוא פסאודו-מדעי.[26]
ישנם מחקרים המציגים מידע מספק לפוטנציאל הרפואי באכילת מזון המכיל פרוביוטיקה. המידע המחקרי מתייחס לכך שפרוביוטיקה מסייעת (ואינה מחליפה תרופות) במצבים של זיהומים, כגון, זיהום בדרכי השתן או בדרכי מעיים (לרבות שלשולים והצטברות גזים), במיקרים של מחלות דלקתיות במערכת העיכול, באלרגיה ובסיוע למערכת החיסון בגופנו ובמערכת העיכול בפרט.[25] במחקר שבוצע במכון ויצמן בשנת 2018 הגיעו החוקרים למסקנה שפרוביוטיקה יכולה להיות יעילה רק אם הותאמה באופן אישי למטופל.[28][29]
במחקר שתוצאותיו פורסמו בגיליון יולי 2007 של מגזין הרפואה הבריטי BMJ, נמצא שחולים שנטלו פרוביוטיקה לצד טיפול אנטיביוטי הראו נטייה לקיצור ימי אשפוז של מבוגרים, כתוצאה ממניעה של זיהומים משניים ושלשולים, שנגרמים כתוצאה משימוש ממושך באנטיביוטיקה בבתי חולים.[30] עם זאת, במחקר שבוצע במכון ויצמן בשנת 2018 התקבל שדווקא נבדקים שקיבלו פרוביוטיקה היו אלו שמערך החיידקים במערכת העיכול שלהם השתקם באופן איטי יותר.[28] סקירה משותפת של ארגון המזון והחקלאות וארגון הבריאות העולמי מצאה עדויות לכך שפרוביוטיקה עשויה לסייע לחיזוק המערכת החיסונית גם אצל אנשים בריאים.[25] ואילו במאמר בסיינטיפיק אמריקן שסקר את הנושא נכתב: "אף על פי שחיידקים מסוימים מסייעים בטיפול בכמה בעיות מעיים, לא ידוע על תועלת כלשהי שהם מביאים לאנשים בריאים".[31] במחקר שבוצע בשנת 2019 מצאו חוקרים מספר ראיות לכך שמתן חיידקים פרוביוטיים לילדים חולים עלול לגרום לזיהום דם, ובמקרים מסוימים אף נזקיה היו חמורים מתועלתה.[32]
פרוביוטיקה וחקיקה
דו"ח מאוקטובר 2001 של ארגון הבריאות העולמי (WHO) מגדיר פרוביוטיקה כ"מיקרואורגניזמים חיים שכאשר הם ניתנים בכמויות נאותות מעניקים תועלת בריאותית למארח".[33][34] בעקבות הגדרה זו, קבוצת עבודה שכונסה על ידי ארגון המזון והחקלאות (FAO)/WHO במאי 2002 הוציאה את ההנחיות להערכת פרוביוטיקה במזון.[35] הגדרה המקובלת על ידי הכלל של המונח פרוביוטיקה צריכה להיות מבוססת על מידע זמין וראיות מדעיות, הגדרה זו אומצה לאחר התייעצות עם מומחים בין FAO של האומות המאוחדות לבין WHO. מאמץ זה לווה בדרישות הגופים הרגולטוריים המקומיים והעל-ממשלתיים לאפיין טוב יותר את המאפיינים המיטיבים לבריאות האדם.
שתי קבוצות נפרדות מומחים של מדענים אקדמיים ונציגי תעשייה הגישו המלצות להערכה ואימות של טענות בריאותיות פרוביוטיות.[36][37] בשתי הקבוצות הועלו אותם עקרונות והן באו לידי ביטוי ב"הנחיות" של FAO/WHO של שנת 2002. הגדרה זו, על אף שאומצה באופן נרחב, אינה מקובלת על הרשות האירופית לבטיחות מזון (אנ') מכיוון שלדעתה הטענה לשיפור בריאותי אינה ניתנת למדידה.[19] קבוצה של מומחים מדעיים התכנסה בקנדה באוקטובר 2013 כדי לדון בהיקף ובשימוש המתאים במונח "פרוביוטי", תוך התאמת ההגדרה: "מיקרואורגניזמים חיים, שכאשר הם ניתנים בכמויות נאותות, מעניקים תועלת בריאותית למארח".[38]
^ 12"Probiotics". National Health Service. 27 בנובמבר 2018. ארכיון מ-20 באפריל 2021. נבדק ב-2 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
^"Probiotics: What You Need To Know". National Center for Complementary and Integrative Health, US National Institutes of Health. 1 באוגוסט 2019. ארכיון מ-17 בספטמבר 2018. נבדק ב-10 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
^ 12"Warning letter to CocoKefir LLC". Compliance Branch, Inspections, Compliance, Enforcement, and Criminal Investigations, US Food and Drug Administration and Federal Trade Commission. 22 בנובמבר 2011. אורכב מהמקור ב-23 באוקטובר 2016. נבדק ב-4 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: bot: original URL status unknown (link)
^Oh CK, Oh MC, Kim SH (2004). "The Depletion of Sodium Nitrite by Lactic Acid Bacteria Isolated from Kimchi". Journal of Medicinal Food. 7 (1): 38–44. doi:10.1089/109662004322984680. PMID15117551.
^Plessas S, Alexopoulos A, Voidarou C, Stavropoulou E, Bezirtzoglou E (2011). "Microbial ecology and quality assurance in food fermentation systems. The case of kefir grains application". Anaerobe. 17 (6): 483–485. doi:10.1016/j.anaerobe.2011.03.014. PMID21497663.
^Shiby VK, Mishra HN (2013). "Fermented milks and milk products as functional foods – a review". Critical Reviews in Food Science and Nutrition. 53 (5): 482–496. doi:10.1080/10408398.2010.547398. PMID23391015.
^Jarrell J, Cal T, Bennett JW (2000). "The Kombucha Consortia of yeasts and bacteria". Mycologist. 14 (4): 166–170. doi:10.1016/S0269-915X(00)80034-8.
^Jonas, Rainer; Farah, Luiz F. (1998). "Production and application of microbial cellulose". Polymer Degradation and Stability. 59 (1–3): 101–106. doi:10.1016/s0141-3910(97)00197-3.