|
פליניוס הצעיר
גאיוס פליניוס קאיקיליוס סקונדוס, הידוע גם כפליניוס הצעיר (בלטינית: Gaius Plinius Caecilius Secundus; 62? – 113), היה משפטן, סופר ופילוסוף ברומא העתיקה. ידוע כמי שתיאר את התפרצות הר הגעש וזוב בשנת 79 לספירה שהביא למות דודו, פליניוס הזקן. תולדות חייופליניוס נולד בקומו שבצפון איטליה, בשם פובליוס קאיקיליוס סקונדוס, בן למשפחה עשירה. אביו, לוקיוס קאיקיליוס קילו, מת בגיל צעיר, ופליניוס גדל אצל אמו פליניה ולוקיוס ורגיניוס רופוס, מפקד צבא שהיה מעורב בדיכוי המרד נגד נירון קיסר. הוא קיבל חינוך מעולה, וכבר בגיל 14 החל לכתוב שירה, ואף הוציא תחת ידיו טרגדיה ביוונית. עם התבגרותו עבר פליניוס הצעיר לרומא, כדי להשלים את חינוכו, ובין השאר למד אצל קווינטיליאנוס. ברומא התוודע לראשונה לדודו, אחי אמו, פליניוס הזקן, שגם אימץ אותו לבן. בעקבות האימוץ שינה פליניוס הצעיר את שמו המקורי, פובליוס, לגאיוס פליניוס, שמו של אביו המאמץ. בעקבות מותו, ירש פליניוס הצעיר את אחוזתו של דודו. פליניוס עבד כמשפטן, בעיקר בנושאי צוואות וירושות. במהלך תקופה זו שירת גם כטריבון צבאי בלגיון השלישי גאליקה שהוצב בסוריה. מאוחר יותר בתביעות נגד מושלים רומיים של פרובינקיות ברחבי האימפריה. פליניוס הצעיר היה רעו של ההיסטוריון טקיטוס, והעסיק בצוותו את הביוגרף סווטוניוס. הוא עסק בכתיבת נאומים (ואף ראה עצמו כממשיכו של קיקרו). נאומיו לא שרדו, למעט אחד, שנקרא "נאום התהילה" (Panegyricus) שבו הוא מהלל את הקיסר טראיאנוס. פליניוס החל בקריירה פוליטית בתקופתו של הקיסר דומיטיאנוס. בשנת 100 מינה אותו הקיסר טראיאנוס לקונסול. בשלב מאוחר יותר בקריירה שלו כיהן בתפקיד מושל הפרובינקיה הרומית "ביתיניה-פונטוס". בתפקידו זה נהג להתכתב עם הקיסר בתכיפות ולדון עמו בכל עניין מהותי. קובץ המכתבים בין השניים פורסם כחלק מכתביו של פליניוס. כתביו והגותונאומיו של פליניוס הצעיר אבדו כולם, למעט אחד. גולת הכותרת של כתביו הם מכתביו, שאוגדו לעשרה ספרים, ומהם ניתן ללמוד על חיי היומיום ברומא העתיקה, ועל האדמיניסטרציה הרומית. אסופת התכתבויותיו עם הקיסר טראיאנוס, שלא נועדה לפרסום, מופיעה בספר העשירי. ממכתבים אלה עולה תמונה של שליט נאור ונוח לבריות. למרות זאת, אחד המכתבים באסופה זו מתאר את נסיונותיו לדכא את הנצרות בפרובינקיה בה שלט, מדיניות שזכתה להסכמת הקיסר. הספרים 1-9 הם מכתבים פרטיים של פליניוס עם מכריו, שאותם ייעד לפרסום. בין היתר הם כוללים תיאור של וילה רומאית; פרטים על נשפים וארוחות-ערב; תיאור הגנים בווילות והטיפול בהם, ותיאורים רבים נוספים מחיי המעמדות הגבוהים ברומא. אחד החשובים במכתבים אלה הוא מכתבו לטקיטוס, בו מתואר מותו של דודו, פליניוס הזקן, בעת התפרצות הר הגעש וזוב.  באותה עת, קיץ 79, שהה פליניוס הצעיר בן ה-17 בחופשה באחוזת דודו. פליניוס הזקן היה מפקד הצי במיסנום, מטעמו של הקיסר. כאשר התפרץ ההר, הוא אמר, על פי אחיינו: "המזל מיטיב עם האמיצים" ויצא בספינה לכיוון מפרץ נאפולי כדי לחקור את ההתפרצות ולהציל כמה מחבריו שגרו בסמוך למקום האסון. בהגיעו למפרץ נאפולי התמוטט פליניוס הזקן ומת במקום. אחיינו העלה את הסברה שדודו מת משאיפת גזים רעילים, מאחר שעל גופתו לא נמצאו כל סימני אלימות. במכתבו השני מתאר פליניוס את הבהלה ואת אווירת הנכאים שאחזה בתושבים הנמלטים, שהוא עצמו היה אחד מהם:
במכתביו תיאר פליניוס הצעיר את ההתפרצות בפרוטרוט. הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה בה תועדה התפרצות געשית בפירוט, לכן זכתה התפרצות אלימה מסוג זה לכינוי "התפרצות פליניאנית" – התפרצות געשית רבת עוצמה המלווה בעמוד של עשן ואפר, ופליטה של סלעי פומיס לגובה של עשרות קילומטרים, ובזרמים פירוקלסטיים קטלניים. בין השאר גינה את האמונה בשדים וקבע שזו אמונה תפלה עממית שאינה מציאותית.[1] תרגום כתביו לעברית
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||
.svg){kind=logo}
