|
עמוס שוקן
 עמוס שוקן (נולד ב-6 בדצמבר 1944) הוא איש עסקים ישראלי העומד בראש קבוצת הארץ ומשמש כמוציא לאור של העיתון "הארץ". הוא בנו של העורך והמו"ל הקודם של העיתון, גרשום שוקן. ביוגרפיהעמוס שוקן נולד בשנת 1944, בן לשולמית פרסיץ ולגרשום שוקן ונכד לזלמן שוקן, מייסד הוצאת שוקן ולשושנה פרסיץ, חברת הכנסת הראשונה עד השלישית מטעם סיעת הציונים הכלליים. לעמוס שוקן אח ואחות: הלל שוקן, אדריכל, ורחלי אדלמן, מנהלת הוצאת שוקן. בילדותו ובצעירותו עבד בתפקידים שונים בעיתון, כולל כמחלק עיתונים.[1] שירת בממר"ם. לאחר שחרורו מצה"ל, השתלב בעיתון כעוזר הנהלה. עם סיום לימודים לתואר ראשון בכלכלה וסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, נסע לארצות הברית, שם סיים תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד. בשנת 1972 מונה למנכ"ל "הוצאת עיתון הארץ בע"מ". ב-1983, חרף התנגדות אביו, הקים את העיתון "חדשות", שנסגר לאחר תשע שנות פעילות, משום שכשל כלכלית. מלבד "הוצאת עיתון הארץ בע"מ", בבעלותה של "קבוצת הארץ" שבניהולו, פועלת גם "רשת שוקן", שמוציאה לאור מקומונים רבים. עמוס שוקן הוא מהבולטים באספני האמנות בישראל. הוא נשוי לאירית ואב לשניים. הבכור שבהם, רוני שוקן, הוא עיתונאי ומשפטן. השקפתו הפוליטיתשוקן כמעט ואינו מפרסם מאמרים פרי עטו ב"הארץ". מאמריו המעטים חושפים עמדות התומכות בחירויות הפרט על חשבון המדינה, למשל במקרה של תמיכה בסרבנות של טייסים (תוך הבעת התנגדות לעמדה המערכתית שאותה הביע עיתונו); או במקרה של מעמדם האזרחי של ערביי ישראל. במהלך האינתיפאדה הראשונה, ב-21 באפריל 1989, הוצתה דלת דירתו של שוקן. אלמוני שהתקשר למערכות העיתונים לקח אחריות על המעשה בשם "הסיקריקים".[2] בחודש אפריל 2002, במהלך האינתיפאדה השנייה, הודיעה העיתונאית עירית לינור, כי היא מבטלת את המינוי על "הארץ" בשל דעותיו ה"אנטי-ציוניות", כלשונה. שוקן הגיב למכתבה וענה: "מוזר לי שמישהו יכול לומר על "הארץ" שהוא עיתון אנטי-ציוני, כשבעיני הוא עיתון ציוני לעילא, וכזה היה תמיד... לנגד עינינו יעמדו, כפי שעמדו תמיד, טובתה של מדינת ישראל וטובת האנשים שחיים בה, כמיטב הבנתנו ומצפוננו."[3] בשנת 2005 פרסם בעיתון "הארץ" מאמר בשם "האם ישראל רוצה שלום?" בנושא השתלבות במרחב ושלום בין העמים, בעקבות החלטת הכנסת לאשר את התיקונים לחוק האזרחות והכניסה לישראל, לפיהם לא יוכל אזרח ישראלי (כשהכוונה בעיקר לערביי ישראל), הנשוי לבן או בת זוג שנולדו בשטחים, לחיות עמם בישראל. במאמר טען שוקן כי "בתיקון לחוק יש איפוא אפליה קשה ופגיעה בזכויות האזרח של ערביי ישראל".[4] בדצמבר 2017, בעקבות התקרית שבה הנערה הפלסטינית עהד תמימי תקפה חיילי צה"ל בכפר נבי סאלח, צייץ שוקן בטוויטר כי הנערה היא "גיבורה שאינה מוכנה להיכנע להשפלה של נוכחות צבא כיבוש".[5] שוקן השווה בין אלמנטים מן השלטון הנאצי בגרמניה לבין המתרחש בישראל. בריאיון לאתר וואלה! NEWS בשלהי 2017 הסביר: "נאצים זה לא רק תאי גזים, אלא גזענות, הדרה של מיעוט; הרבה דברים שיש במדינת ישראל".[6] ב-30 באוקטובר 2024 אמר שוקן בכנס של "הארץ" בלונדון כי לממשלת ישראל "לא אכפת להשליט שלטון אפרטהייד אכזרי על האוכלוסייה הפלסטינית, היא מתעלמת מהעלות של שני הצדדים על הגנת ההתנחלויות בעוד היא נלחמת בלוחמי החופש הפלסטינים, שישראל קוראת להם מחבלים", וכי "רק סנקציות נגד ישראל יחזירו את ישראל למוטב". ביחס ללחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל טען שוקן כי "צה"ל מבצע נכבה שנייה".[7] בעקבות פרסום הדברים נרשמה ירידה בפרסום בעיתון ונרשם גל של ביטולי מנויים[8]. ביקורת על דבריו נשמעה גם מקרב עיתונאים מעיתונו שלו. חלק מהם כתבו כך ברשתות החברתיות: "אנו, עיתונאים ועיתונאיות ב'הארץ' המסקרים את המלחמה ותוצאותיה, מתנגדים באופן חד-משמעי לכך שאנשי טרור, מחבלים באשר הם, ייחשבו ללוחמי חירות. עמדתנו היא שמעשי רצח ומתקפות כלפי חפים מפשע אינם אמצעי ראוי להכלה באף מאבק".[9] לאחר ביקורת מצד פוליטקאים רבים הבהיר שמחבלי חמאס אינם ראויים להיקרא לוחמי חופש.[10] [11] קישורים חיצוניים
לצפייה והאזנה:
ממאמריו:
הערות שוליים
|
||||||||||||||
.jpg)
