כרפובליקהנשיאותית מעניקה ברזיל סמכויות נרחבות לנשיאה. הוא שולט בממשלה, מייצג את המדינה כלפי חוץ, ממנה את ממשלתו ואת שופטי בית המשפט העליון. לנשיא גם השפעה רבה על הרשות המחוקקת. בידו להציע חוקים לקונגרס, וכן להורות בעצמו על קבלת חוקים, כהוראת שעה (Medidas Provisórias), עד שהקונגרס יצביע על קבלתו של החוק לצמיתות.
על פי החוקה הברזילאית מ-1988, הנשיא חייב להיות אזרח ברזיל שנולד בברזיל, בן 35 שנים לפחות, תושב ברזיל, להיות אחד מרשימת האלקטורים הרשומים באחת המפלגות הפוליטיות בברזיל.
כיום אורכה של כהונת הנשיא ארבע שנים, וביכולתו להיבחר לתקופת כהונה נוספת בת ארבע שנים, וזאת לאחר שהחוקה תוקנה בשנת 1997 על מנת לאפשר לנשיא פרננדו אנריקה קרדוזו להיבחר מחדש.
משכנו הרשמי של הנשיא הוא פאלאסיו דה אלבורדה (ארמון השחר), בברזיליה ומשרדו הרשמי של הנשיא הוא פלאסיו דו פלנלטו (ארמון המישור), במרכז העיר ברזיליה. שני הבניינים עוצבו על ידי הארכיטקט, אוסקר נימייר. ארמון המישור פונה לכיכר "שלושת הכוחות" בה מצויים גם בניין בית המשפט העליון ("היכל הצדק") ובניין הקונגרס הלאומי של ברזיל.
היסטוריה
נשיאה הראשון של ברזיל היה המרשל דאודורו דה פונסקה, שקיבל את תפקידו בהפיכה צבאית כנגד פדרו השני. מאז הפיכה זו היו בברזיל שינויים חוקתיים רבים, והמדינה קיבלה שש[דרוש מקור] חוקות, ועברה דרך שני עידנים של משטרים דיקטטוריים, ומספר תקופות של משטר דמוקרטי. רוב הזמן נותר תפקיד הנשיא התפקיד המרכזי בפוליטיקה הברזילאית. לפרק זמן קצר, בין 1962 ל-1963 כיהן לצד הנשיא ראש ממשלה בעל סמכויות רחבות. הסדר זה כשל לאחר שתוך שנה החליף הנשיא ז'ואאו גולאר שלושה ראשי ממשלה, ולבסוף בוטל ההסדר במשאל עם.
ציר זמן
החוקה הברזילאית מ-1891 קבעה תקופת כהונה של ארבע שנים ללא יכולת לבחירה מחדש.
החוקה הברזילאית מ-1934 קבעה תקופת כהונה של ארבע שנים ללא יכולת לבחירה מחדש.
החוקה הברזילאית מ-1946 קבעה תקופת כהונה של חמש שנים ולא אפשרה לנשיא להיבחר מחדש.
החוקה הברזילאית מ-1967 קבעה תקופת כהונה של ארבע שנים ולא אפשרה לנשיא להיבחר מחדש. בשנת 1969 תוקנה החוקה וקבעה כי הנשיא יכהן שש שנים.
החוקה הברזילאית משנת 1988 קבעה תקופת כהונה בת חמש שנים ולא אפשרה לנשיא להיבחר מחדש. בשנת 1994 קוצרה התקופה לארבע שנים, ובשנת 1997 הורתה כי הנשיא יכול להיבחר מחדש פעם אחת נוספת.
סמכויות חוקתיות
כרפובליקה נשיאותית, ברזיל מעניקה סמכויות משמעותיות לנשיא, השולט למעשה ברשות המבצעת, מייצג את המדינה בחו"ל, וממנה את הקבינט ובאישור הסנאט, את השופטים של בית המשפט הפדרלי העליון. הנשיא הוא גם המפקד העליון של הכוחות המזוינים .
לנשיאים בברזיל יש סמכויות חוקיות משמעותיות, המופעלות על ידי הצעת חוקים לקונגרס הלאומי או על ידי שימוש ב-Medidas Provisórias (צווים נשיאותיים זמניים), מכשיר בעל תוקף של חוק שהנשיא יכול לחוקק במקרים של דחיפות והכרח למעט ביצוע שינויים בתחומי משפט מסוימים (לא ניתן להשתמש בצווים הנשיאותיים הזמניים לשינוי חוק פלילי או חוק בחירות). צעד זמני נכנס לתוקף מיד, לפני שהקונגרס יצביע עליו, ונשאר בתוקף עד 60 יום, אלא אם כן הקונגרס יצביע על ביטולו. ניתן להאריך את תקופת 60 הימים פעם אחת, עד 120 יום. אם הקונגרס, לעומת זאת, יצביע בעד אישור הצעד הזמני, הוא הופך לחוק בפועל, עם שינויים שיוחלטו על ידי הרשות המחוקקת. האמצעי הזמני יפוג בתום תקופת 60 הימים (או 120 הימים, במקרה של הארכה), או מוקדם יותר, אם נדחה על ידי אחד מבתי הקונגרס.
סעיף 84 של החוקה הפדרלית הנוכחית, קובע שלנשיא יש סמכות לעשות זאת:
למנות ולפטר את שרי המדינה;
להפעיל, בסיוע שרי המדינה, את ההנהלה העליונה של הממשל הפדרלי;
ליזום את הליך החקיקה, באופן ובמקרים הקבועים בחוקה;
להעניש, לפרסם ולהורות על פרסום חוקים, וכן להוציא גזירות ותקנות לאכיפתם האמיתית;
הצעות וטו, כולן או חלקן;
לספק, באמצעות צו, על ארגון ומבנה הממשל הפדרלי אם אין גידול בהוצאות או יצירה או הכחדה של סוכנויות ציבוריות; והכחדה של משרות או תפקידים, כשהם פנויים;
לשמור על יחסים עם מדינות זרות ולהסמיך את נציגיהן הדיפלומטיים;
לסכם אמנות, אמנות ומעשים בינלאומיים, בכפוף לאשרור הקונגרס הלאומי של ברזיל ;
לגזור על מצב ההגנה ועל מצב המצור, בהתאם לנהלים החוקתיים הקודמים ומסמיכים את גזירות החירום הללו;
לגזור ולאכוף התערבות פדרלית, בהתאם לנהלים החוקתיים הקודמים ומתירים פעולה חריגה כזו;
עם פתיחת מושב החקיקה, שלח מסר ותוכנית ממשלתית לקונגרס הלאומי, המתאר את מצב האומה ומבקש את הפעולות שנראה לו נחוצות;
לתת חנינות ולהפחית עונשים, לאחר שמיעת הגורמים המונהגים בחוק, במידת הצורך;
להפעיל את הפיקוד העליון של הכוחות המזוינים, למנות את מפקדי חיל הים, הצבא וחיל האוויר, לקדם קצינים כלליים ולמנותם לתפקידים המוחזקים על ידם באופן בלעדי;
למנות, לאחר אישור הסנאט הפדרלי, את שופטי בית המשפט הפדרלי העליון ואלו של בתי המשפט העליונים, את מושלי השטחים, את התובע הכללי של הרפובליקה, את הנשיא ומנהלי הבנק המרכזי ועובדי מדינה אחרים, כאשר נקבע בחוק;
למנות, בשים לב להוראות סעיף 73, את שופטי בית המשפט לחשבונות של האיחוד;
למנות שופטים באירועים שנקבעו בחוקה זו והיועץ המשפטי לממשלה של האיגוד;
למנות חברים במועצת הרפובליקה, בהתאם לסעיף 89, VII;
לזמן ולעמוד בראש מועצת הרפובליקה ומועצת ההגנה הלאומית;
להכריז מלחמה, במקרה של תוקפנות זרה, באישור הקונגרס הלאומי או באישורו, בכל פעם שהיא מתרחשת בין ישיבות חקיקה ובאותם תנאים, לגזור על גיוס לאומי מלא או חלקי;המשמר הנשיאותי של נשיא ברזיל
לעשות שלום, באישור או באישור הקונגרס הלאומי;
עיטורי פרסים והצטיינות;
להתיר, במקרים הקבועים בחוק המשלים, לכוחות רים לעבור בשטח הלאומי, או להישאר בו זמנית;
להגיש לקונגרס הלאומי את התוכנית הרב-שנתית, את הצעת החוק להנחיות התקציב ואת הצעות התקציב המפורטות בחוקה זו;
למסור, מדי שנה, חשבונות לקונגרס הלאומי על שנת הכספים הקודמת, תוך שישים יום מפתיחת מושב החקיקה;
הנשיא מקבל משכורת חודשית של 26,723 ריאל, יחד עם חשבון הוצאות המופרש לכיסוי נסיעות, מוצרים ושירותים בזמן כהונתו. העלאת השכר האחרונה אושרה על ידי הקונגרס בדצמבר 2010 ונכנסה לתוקף בפברואר 2011. בהתחשב בכך שבברזיל כל העובדים ועובדי המגזר הפרטי והציבורי מקבלים שכר נוסף השווה לשכר חודשי לאחר שנה של עבודה (פיצוי זה ידוע בתור המשכורת השלוש עשרה), הנשיא מקבל 13 תשלומים בשנה, וכתוצאה מכך משכורת שנתית של כ-350 אלף ריאל.
בית המגורים הרשמי של טורטו, הידוע בכינויו "Granja do Torto", הוא חווה הממוקמת בפאתי הבירה הלאומית ומשמשת כמעון נופש לנשיא המדינה. ארמון ריו נגרו בפטרופוליס, ריו דה ז'ניירו הוא מקום מפלט קיץ לנשיא, אם כי נעשה בו שימוש נדיר.
בנוסף, נשיאות הרפובליקה מחזיקה גם את Palacio do Jaburu בברזיליה לשימוש סגן נשיא הרפובליקה כמעונו הרשמי.
תחבורה
לנסיעות, הנשיא משתמש במכונית הנשיאותית, שהיא גרסה משוריינת של פורד פיוז'ן היבריד משנת 2011, שנבנתה על פלטפורמת פורד CD3. רולס רויס סילבר ריית משנת 1952 משמש את הנשיא באירועים טקסיים כגון חגיגות יום העצמאות, ביקורים של ראשי מדינות והשבעת הנשיא הנבחר. גרסה משודרגת של האיירבוס A319, ייעוד חיל האוויר VC-1A, משמשת לשאת את הנשיא בכל הטיסות הבינלאומיות הבינוניות והארוכות, שני מטוסי Embraer 190 שעברו שינוי, ייעוד חיל האוויר VC-2, משמשים לנסיעות נשיאותיות לטווח קצר ובינוני. כאשר הנשיא נמצא על הסיפון, המטוס מקבל את תמרור הקריאה "Avião Presidencial Brasileiro". שתי גרסאות צבאיות מתוקנות של ה-Eurocopter Super Puma, ייעוד חיל האוויר VH-34, משמשות כמסוקים הנשיאותיים העיקריים.
הרפובליקה הראשונה נוסדה ב-1890 והונהגה על ידי דאודורו דה פונסקה, שהדיח את פדרו השני קיסר ברזיל. בנוסף, פונסקה הקים ממשלה זמנית. שנתיים מאוחר יותר, ב-1891, חוקת ברזיל נכתבה על בסיס החוקה של הרפובליקה של ארצות הברית, ואף שם הרפובליקה ניתן לה על שם ארצות הברית (הרפובליקה של ארצות הברית של ברזיל). דאודורו נבחר להיות הנשיא על ידי הפרלמנט באותו השנה, אולם התפטר כעבור 10 חודשים בלבד. במקומו נכנס לתפקיד פלוריאנו פיישוטו. אחריו נבחר בבחירות ציבוריות בפעם הראשונה בברזיל, פרודנטה דה מוראיס בארוס.
אף על פי שברזיל הייתה תאורטית דמוקרטיה חוקתית, הרפובליקה הישנה נשלטה בידי אוליגרכיות מקומיות, ובלט בה הכוח של המדינות סאו פאולו ומינאס ז'ראיס, שהתחלף לסירוגין. ההצבעות באזורים הכפריים נשלטה לרוב על ידי בעלי אדמות מקומיים, ולפחות מ-6 אחוזים באוכלוסייה הייתה זכות הצבעה.
ב-1930, עת ברזיל הייתה נתונה במשבר כלכלי בעקבות המשבר הכלכלי העולמי של 1929. בנוסף, מהפכה פרצה במדינה ותקופת הרפובליקה הראשונה נסתיימה. הנשיא, וושינגטון לואיס, שנתמך על ידי האוליגרכים של הקפה מסאו פאולו, שבר את שלטונם של סאו פאולו (מדינה) ומינאס ז'ראיס ותמך במועמד מסאו פאולו, ז'וליו פרסטס. פרסאס ניצח בבחירות, אך וושינגטון לואיס (הנשיא) הודח כשלושה שבועות לפני סוף הקדנציה שלו, וכך פרסטס מעולם לא הושבע לנשיאות.
וארגס התפטר בעקבות מספר גורמים ב-1945. אף על פי כן, וארגס כיהן בקדנציה נוספת, והשפעתו על הפוליטיקה הברזילאית ניכרה עד סוף תקופת הרפובליקה השנייה. בתקופה זו, שלטו 3 מפלגות עיקריות בפוליטיקה הלאומית. שתיים מהן היו תומכות של ורגאס, ואחת מתנגדת לו.
תקופה זו התאפיינה בחוסר יציבות בולט. ורגאס התאבד ב-1954 במהלך משבר שאיים על ממשלתו. אחריו שלטו מספר נשיאים, כאשר לכל אחד מהם תקופת כהונה קצרה מאוד. ב-1961 נבחר ז'אניו קאדרוס לנשיא, ופרש כשבעה חודשים לאחר מכן. באותה תקופה, הבחירות לנשיאות ולסגנות הנשיאות היו נפרדות. סגן הנשיא של קאדרוס היה יריב פוליטי שלו, פוליטיקאי מהשמאל, ז'ואאו גולאר. משבר בין השניים, הוביל לצמצום הסמכויות של סגן הנשיא. משאל עם ב-1963 השיבה את הנשיאות על כנה, וב-1964 הפיכה צבאית הדיחה את גולאר, ועידן הדיקטטורה הצבאית בברזיל החל.
מאז 1980, במקביל לסיומה של המלחמה הקרה, הממשלה הצבאית החלה בפתיחה פוליטית הדרגתית, שנקראה ארברטורה, כאשר המטרה הסופית הייתה דמוקרטיה. למרות זאת, עם תום כהונתו של הדיקטטור הצבאי האחרון לא נערכו בחירות ישירות לנשיאות.
טנקרדו נווס, מי שהיה ראש הממשלה בתקופתו של גולאר, נבחר כמועמד המפלגה הגדולה באופוזיציה, ונתמך על ידי חלק רחב מהקשת פוליטית, ואפילו מחלקים במפלגות שתמכו בדיקטטורה הצבאית. טנקרדו נבחר לנשיא, אך נפטר בטרם התמנה ונכנס לתפקיד. האזרח הראשון שהיה לנשיא מאז 1964 היה סגנו של טנקרדו, ז'וזה סרניי, חבר לשעבר במפלגה של הדיקטטורים. ב-1988 אושרה חוקה דמוקרטית חדשה, והדמוקרטיה החלה מחלחלת בשלטון ומוסדותיו.
ב-1989 נערכו בחירות לנשיאות ברזיל, ופרננדו קולור הצעיר נבחר לקדנציה בת 5 שנים. ב-1990 הוא נכנס לתפקיד, וב-1992 הואשם בשחיתות והתפטר. הוא היה הנשיא הראשון בברזיל שהואשם בשחיתות שלטונית. ב-1995 נבחר פרננדו אנריקה קרדוזו לתקופה של 4 שנים, אך תיקון שהוכנס לחוקה ב-1997 איפשר לו להיות הנשיא הראשון שנבחר לקדנציה שנייה. מאז 2003 נשיא ברזיל הוא לואיז אינסיו דה סילבה (המוכר כ"לוּלה"). באוקטובר 2010 נבחרה דילמה רוסף להחליפו. דילמה, מאותה המפלגה כמו לולה, היא הנשיאה הראשונה של ברזיל.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.svg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.svg)
.jpg)
.jpg)
_-_cortada.jpg)
.jpg)
