|
מכבי תל אביב (כדורסל)
מכבי תל אביב הוא מועדון כדורסל ישראלי מהעיר תל אביב שנוסד בשנת 1932, זהו מועדון הכדורסל המעוטר ביותר בתולדות הכדורסל בישראל ואחד מהידועים והמובילים ביותר באירופה בכל הזמנים. הקבוצה זכתה 57 פעמים באליפות ליגת העל הישראלית (מהן 23 אליפויות רצופות, בשנים 1970 ועד 1992), 45 פעמים בגביע המדינה, 10 פעמים בגביע הליגה, 6 פעמים בגביע היורוליג, פעם אחת באליפות ליגה האדריאטית וכן פעם אחת בגביע הבין-יבשתי ומחזיקה בשיא התארים לקבוצת כדורסל בישראל. מכבי תל אביב היא הקבוצה היחידה בישראל ששיחקה בליגה הראשונה בכל עונותיה ומעולם לא ירדה לליגה השנייה. היסטוריהקבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב נוסדה בשנת 1932. בשנים שלפני קום המדינה, הרבתה מכבי תל אביב לקיים משחקים מחוץ לארץ ישראל ואף שיחקה נגד קבוצות ממצרים ומלבנון.[2] שנות החמישים בשנות ה-50 זכתה מכבי תל אביב ב-5 אליפויות ישראל וב-3 גביעי מדינה. משחקי ליגת הכדורסל הישראלית החלו בשנת 1954 ומכבי תל אביב הייתה לאלופת המדינה הראשונה. בשנים אלו שיחקו בה כמה משחקני הכדורסל המפורסמים ביותר של התקופה, דוגמת יהושע רוזין ותנחום כהן-מינץ. בשנים הראשונות של הליגה עוד לא הייתה מכבי האלופה הבלעדית, כשהיריבה העירונית הפועל תל אביב זוכה בהישגים נאים; אך עם זאת מכבי תל אביב הייתה הקבוצה הישראלית הראשונה שלקחה חלק במשחקי גביע אירופה לאלופות בשנת 1958. שנות השישים _-_Tal_Brody_about_to_score_two_points_during_the_Maccabi_Tel_Aviv_game_against_Italian_team_Bologna.jpg) בשנות ה-60 זכתה מכבי תל אביב ב-6 אליפויות ישראל וב-6 גביעי מדינה. בשנת 1964 עזבה מכבי את מגרש מכבי אשר היה ממוקם ברחוב המכבי שבמרכז העיר, ועברה לשחק במגרש יד אליהו שהפך לימים לאולמה ולסמלה הבלתי מעורער. ב-1963 הצטרף אברהם הופמן לאחר משא ומתן ארוך. ב-1966 טל ברודי, יהודי-אמריקאי, שנבחר במקום ה-12 בדראפט ה-NBA שנערך ב-1965 הצטרף לקבוצה. בתחילה, שקל ברודי להצטרף לקבוצה לעונה אחת בלבד. רלף קליין, שהיה בכיר המאמנים אז, טען שהצטרפותו של ברודי גרמה לשינוי גישה משמעותי בתפיסת הכדורסל בישראל שהפך מקצועני יותר. שנה לאחר הצטרפותו למכבי, הכפילה הקבוצה את אימוניה בכל שבוע. עקב זריזות ומהירות המשחק של ברודי, סגנון המשחק, שעד הגעתו היה איטי יותר, התבסס יותר על משחק ריצה. סיפור השתלבותו של ברודי בחברה ובספורט הישראלי זכה לכיסוי תקשורתי נרחב בשידורי הטלוויזיה הישראלית בתחילת דרכה. ב-1967, נבחר לאיש הספורט של השנה בישראל. בשנת 1967 זכתה מכבי להצלחה אירופית משמעותית ראשונה כשהעפילה לשלב הגמר בגביע מחזיקות גביע, כאשר בשלב רבע הגמר מתרחש אחד האירועים המכוננים בתולדותיה - ניצחון במפגש בית-חוץ על חובנטוד בדאלונה למרות תבוסה של 32 נקודות במשחק החוץ, אירוע המכונה "נס בדאלונה" בקרב אוהדי הקבוצה. בשלב הגמר, שנערך אף הוא בשיטת בית-חוץ, נוצחה מכבי על ידי איניס וארזה, כאשר ניצחון 67:68 במשחק הבית לא הספיק כדי למחוק הפסד של 10 נקודות במשחק החוץ. בפעם הראשונה, ראש הממשלה (לוי אשכול), הרמטכ"ל וחברי כנסת הגיעו למשחקיה של הקבוצה. כרטיסים למשחקים היו קשים מאוד להשגה, כשיד אליהו הכיל אז כ-5,000 מקומות ישיבה. בשנת 1969 החלה חברת "עלית" לאמץ את הקבוצה והייתה הספונסר הראשי שלה קרוב ל-40 שנה.[3] בקיץ 2008 תם החוזה בין החברה לקבוצה והקבוצה חתמה על חוזה חסות עם חברת אלקטרה.[4] בשנת 1970 הגיע שינוי מהותי בקבוצה, כאשר עורך הדין שמעון מזרחי נתמנה ליושב ראש הקבוצה. מזרחי נקט בשנותיו הראשונות בתפקיד במספר פעולות ששינו את פני הקבוצה, ובראשן תחילת שידור משחקיה האירופיים בטלוויזיה. עם כניסתו של מזרחי לתפקידו החל להיווצר פער שהלך וגדל בין מכבי ליריבותיה בישראל. שנות השבעיםבשנות ה-70 זכתה מכבי תל אביב בגביע אירופה, בכל עשר אליפויות ישראל וב-8 גביעי מדינה. לקראת עונת 1972 הקבוצה החתימה את רון דאנלופ, אך הוא לא הורשה לשחק במשחקי ליגה ושיחק רק במסגרת אירופית. עלייתה של הקבוצה לקדמת הבמה של הכדורסל האירופי. אליפות אירופה הראשונה בשנת 1977 והופעה נוספת במעמד הגמר ב-1980. ברודי מונה לקפטן הקבוצה. בפתיחת שנת 1978/79 אירחה מכבי תל אביב את אלופת ה-NBA וושינגטון בולטס וגברה עליה 97–98.[5] שנת 1977: אלופת אירופהבשלב הראשון בעונה האירופית, גברה מכבי על קבוצת הפאר ריאל מדריד 94-85. בשלב השני במפעל גברה מכבי על ספרטק ברנו מצ'כוסלובקיה, בפעם הראשונה במפגשים ביניהן 76–91. _-_Ralph_Klein.jpg) בשלב חצי-הגמר פגשה מכבי את צסק"א מוסקבה-קבוצת הצבא האדום, שעד לאותה העת הניפה 4 פעמים את גביע אירופה ונחשבה למעצמת-על במונחים של הכדורסל האירופי. שישה משחקניה שיחקו בנבחרת ברית המועצות, מחזיקת מדליית הזהב של המשחקים האולימפיים לאחר שהנחילה הפסד ראשון בתולדותיה לארצות הברית בגמר טורניר הכדורסל באולימפיאדת מינכן (1972). סרגיי בלוב, מי שנחשב לאחד מטובי השחקנים באירופה בכל הזמנים, היה קפטן הקבוצה.  עשור קודם לכן, ניתקה ברית המועצות את יחסיה הדיפלומטים עם ישראל ותמכה, צבאית ופוליטית, באויבותיה הערביות באותן השנים. מסיבות פוליטיות, סירבה צסק"א לשחק בתל אביב. הסובייטים עצמם סירבו לאשר ויזות שיאפשרו למכבי לשחק במוסקבה. לבסוף הוחלט שמשחק "הבית" של מכבי יקוים באולם נייטרלי בווירטון, בלגיה. המשחק נערך באווירה רגשית טעונה במיוחד, ועורר את תשומת לבם של רבים מהישראלים אז, אף כאלו שכלל לא התעניינו בכדורסל, מאחר שראו בו סמליות רבה. ערב המשחק, ב-17 בפברואר 1977, כינה עיתון מעריב את המשחק: "הקרב בין דוד וגוליית". רבים מתושבי ישראל צפו במשחק ששודר בערוץ הראשון, הערוץ היחיד באותם הימים. במשחק עצמו ניצחה מכבי 79–91. התחושה בקרב הישראלים הייתה שזהו ניצחון על ברית המועצות כולה ולא רק על צסק"א מוסקבה, ובמשך שנים נחשב למאורע מכונן בהיסטוריה ובזהות הישראלית. גם שנים רבות אחרי, משודר המשחק בשידור חוזר בטלוויזיה הישראלית. בסיומו של המשחק ובאופריית הניצחון הגדול שהושג, הכריז טל ברודי, כשאוהדים רוקדים מסביבו בהתרגשות, במבטא אמריקאי: "אנחנו במפה ואנחנו נשארים במפה - לא רק בספורט, בהכול (בכול)", משפט שהפך לחלק בלתי נפרד מאוצר הביטויים העברי. בישראל עצמה, עם היוודע דבר הניצחון, פצחו המונים בחגיגות ספונטניות ברחובות, וכ-15,000 מאוהדיה של הקבוצה התקבצו בכיכר מלכי ישראל (היום כיכר רבין) לחגוג את ניצחון הקבוצה. ב-7 באפריל 1977, נערך הגמר האירופי בבלגרד, יוגוסלביה. מטוס אל על שהטיס את מכבי לגמר היה המטוס הישראלי הראשון שנחת ביוגוסלביה. על התואר נאבקה מכבי מול מובילג'ירג'י וארזה אלופת איטליה, שניצחה את מכבי פעמיים קודם לכן באותה העונה, ועשור קודם לכן בגמר האירופי ב-1967. בטרם המשחק נשא קליין את נאום הציונות. במשחק מתוח ומורט עצבים ניצחה מכבי בסיום בנקודה 77–78, כשבישראל אומה שלמה כמעט צופה במשחק. היה זה הגביע האירופי הראשון בכדורסל של קבוצה ישראלית ולדעת רבים גם ההישג הספורטיבי הגדול ביותר שידעה ישראל עד לאותה העת. 200,000 חגגו בפארק הלאומי את זכייתה של הקבוצה בגביע ו-150,000 קיבלו את פניה של הקבוצה עם שובה לישראל. על זכייה זו הוקלטה גרסת הכדורסל ל"שיר המנון למכבי תל אביב" שנכתבה על ידי אילן גולדהירש ללחן של ג'קי אלקיים. שנות השמונים בשנות ה-80 זכתה מכבי תל אביב באליפות אירופה, בכל עשר אליפויות ישראל וב-8 גביעי מדינה. תור הזהב של הקבוצה. במהלך שנות ה-70 וה-80 ביססה מכבי את מעמדה כקבוצה הטובה בישראל, כשהיא זוכה ב-20 אליפויות רצופות. זכייה נוספת באליפות אירופה בשנת 1981 והגעתה למעמד הגמר בשנים 1982, 1987, 1988 ו-1989 הציבו את הקבוצה בטופ של הכדורסל האירופי. מיקי ברקוביץ' (1971-75, 1976-88), מוטי ארואסטי (1974-88), דורון ג'מצ'י (1985-96, 1999-2000), קווין מגי (1984-90), לו סילבר (1975-85), קן בארלו (1987-90), אולסי פרי (1976-85) ולבן מרסר (1988-95) כיכבו בשורות הקבוצה וצעדו עימה להישגים. אלופת אירופה לשנת 1981ב-26 במרץ 1981, בגמר בגביע אירופה לאלופות שנערך בשטרסבורג ניצחה מכבי תל אביב את סינודינה בולוניה בתוצאה 80-79.[6] מאמנה של הקבוצה באותה עונה היה רודי ד'אמיקו שהוביל את הקבוצה בעונת 1980/1981 לזכייה בארבעה תארים: הגביע הבין-יבשתי, אליפות המדינה, גביע המדינה וגביע אירופה לאלופות.[7] שנות התשעים בשנות ה-90 זכתה מכבי תל אביב ב-9 אליפויות ישראל וב-5 גביעי מדינה. למרות כוכבים דוגמת דורון ג'מצ'י, לבן מרסר, נדב הנפלד ועודד קטש (ששיחקו במשחקי האול-סטאר האירופי), הקבוצה לא הגיעה להישגים במפעלים האירופים. כישלון גדול אירע גם בזירה המקומית כשהפועל גליל עליון, אותה אימן פיני גרשון, הדיחה את מכבי, תחת הדרכת יעקב אדלר ואלי קנטי, ממאבק האליפות (וזכתה בו גם בסופו של דבר) בעונת 1992/1993 לאחר 23 שנות זכייה רצופות. בשנת 2000 הגיעה הקבוצה למעמד הפיינל פור לראשונה לאחר שנים רבות של היעדרות. מכבי אמנם לא זכתה במשחק הגמר נגד פנאתינייקוס אתונה, אך אירוע זה מסומן כתחילתו של תור זהב נוסף בדפי ההיסטוריה של הקבוצה. העשור הראשון של המאה ה-21 .JPG) בשנות ה-2000 זכתה מכבי תל אביב ב-3 אליפויות אירופה, ב-8 אליפויות ישראל, ב-6 גביעי מדינה ובגביע ליגה אחד. במהלך העשור הראשון של המאה ה-21, עם זכייה בשלוש אליפויות אירופה בשנים 2001, 2004 ו-2005, הפכו את מכבי לקבוצה הטובה ביותר באירופה במהלך העשור. נוסף על אלו, הגיעה הקבוצה גם למעמד הגמר בשנים 2006 ו-2008 ולחצי הגמר בשנת 2002. שמות בולטים הקבוצה במהלך העשור: אריאל מקדונלד (1999-2002), אנתוני פארקר (2000-2002, 2006–2003), נייט האפמן (1999-2002), ניקולה וויצ'יץ' (2002-2008), שארונאס יאסיקביצ'יוס (2003-2005), מייסאו באסטון (2003-2006), דריק שארפ (1996-2011) וטל בורשטיין (2000-2009, 2010-2012). 2001 הייתה השנה היחידה בה הוכרזו שתי אלופות אירופה בשני מפעלים שונים: מכבי כאלופת הסופרוליג (פיב"א), המפעל המסורתי, וקבוצת וירטוס בולוניה כאלופת היורוליג (יול"ב) בשנה הראשונה להקמתו. בעונת 2002/2003 התחרתה מכבי לראשונה בליגה האדריאטית והגיעה לגמר המפעל בו הפסידה לזאדאר בכיכובו של מרקו פופוביץ'. עונת 2003/2004, בה אירחה מכבי תל אביב את פיינל פור היורוליג, זכורה כאחת העונות הגדולות בתולדות המועדון. במיוחד זכור משחק העלייה של מכבי אל מעמד הפיינל פור, עת אירחה מכבי את ארווידאס סאבוניס וקבוצתו ז'לגיריס קובנה. ריבאונד התקפה וסל 3 שניות לסיום, שתי החטאות עונשין של הליטאים בתוספת כניסה לצבע שנתנה למכבי הוצאת כדור מתחת לסל, מסירה על כל המגרש של גור שלף וסל שלוש-נקודות שקלע דריק שארפ בשנייה האחרונה של המשחק קבעו הארכה שבסיומה ניצחה מכבי והבטיחה את מקומה במעמד השיא של אירופה, במה שמכונה בפי אוהדי הקבוצה "נס ז'לגיריס". בפיינל פור עצמו, העפילה מכבי לגמר וזכתה בגביע לאחר ניצחון שובר-שיאים על סקיפר בולוניה, 74:118. ב-7 במרץ 2004 הובסה הקבוצה בדרבי התל אביבי באוסישקין מול הפועל תל אביב בתוצאה 96:71, הניצחון בהפרש הכי גבוה של הפועל במשחקי הדרבי התל אביבי, זאת לאחר שמכבי לא קלעה אף סל שדה ברבע השלישי.[8] עונה לאחר מכן (2004/2005) הציגה מכבי את משחק ההתקפה הטוב ביבשת וזכתה בגביע אירופה בפעם השנייה ברציפות. הרכב שכלל את פארקר, וויצ'יץ, יאסיקביצ'יוס, באסטון, טל בורשטיין ומאמן הקבוצה פיני גרשון. בשל הכדורסל המתוחכם והשוטף שהציגה ובשל הישגיה. קבוצת הכדורסל שרצה בעונות 2003/04 ו-2004/05 נחשבת כקבוצת הכדורסל הגדולה ביותר בכדורסל האירופאי בכל הזמנים.[9][10] בקיץ 2005 עזב יאסיקביצ'יוס את הקבוצה בשל רצונו להגיע לליגת ה-NBA. בעונה הבאה הגיעה מכבי עד למעמד הגמר אך נכנעה לצסק"א מוסקבה של המאמן אטורה מסינה. בעונת 2007/2008 קיבל את תפקיד המאמן הראשי עודד קטש, שהחליף את נבן ספאחיה. קטש נחשב לבחירה מפתיעה מצד ההנהלה בעיקר בגין חוסר ניסיונו כמאמן אך גם בגלל יחסיו האישיים עם צביקה שרף שמונה למנג'ר הקבוצה. לאחר שורה של הפסדים החליט קטש להתפטר מאימון הקבוצה בינואר ושרף החליפו בעמדת המאמן. לאחר חילופי התפקידים ניכר שינוי ביכולת הקבוצה והיא זכתה לניצחונות רבים יותר באירופה ובישראל. היא העפילה לגמר היורוליג, שם הפסידה לצסק"א מוסקבה בתוצאה 91:77. למרות זאת, מכבי, שסיימה את העונה הסדירה במקום השני, סיימה באותו מקום גם את הפיינל פור הישראלי, לאחר הפסד להפועל חולון במשחק האליפות 73:72, וסיימה את העונה אך ורק עם תואר אחד, גביע הליגה בכדורסל, מאחר שהפסידה גם את גביע המדינה להפועל ירושלים. בשנת 2009 התפרסם שמוני פנאן ששימש כמנהל הקבוצה בשנים 1992–2008, עסק ב"קרן השקעות" שהלקוחות שלה היו בעיקר שחקנים ומאמנים מהקבוצה. פנאן גלגל לפי ההערכות עשרות מיליוני דולרים, ונקלע בעקבות זאת לחובות כבדים, במה שזכה לכינוי "הבנק של מוני".[11] העשור השני של המאה ה-21את עונת 2010 סיימה הקבוצה רק עם תואר אחד מתוך שלושה אפשריים. היא ניצחה בגמר גביע המדינה את בני השרון 77-70, אך הפסידה בגמר הפיינל פור של הליגה להפועל גלבוע גליל. בעונת 2010/2011 זכתה מכבי בגביע המדינה בכדורסל לאחר שניצחה בגמר את ברק נתניה 70:106. מכבי העפילה לגמר היורוליג, והפסידה בגמר לקבוצת פנאתינאיקוס אתונה. הקבוצה זכתה גם באליפות ישראל לאחר שהביסה את גלבוע גליל 64–91. בסוף עונה זאת, פרש דריק שארפ כשחקן כדורסל ומונה לעוזר המאמן השני של דייוויד בלאט במכבי תל אביב.  בעונת 2011/2012 השתתפה מכבי שוב במשחקי הליגה האדריאטית. באוקטובר 2011 זכתה מכבי בגביע ווינר, לאחר שגברה בגמר על הפועל חולון 74:78. בחודש פברואר 2012 זכתה מכבי בגביע המדינה בפעם ה-39 בתולדותיה, לאחר שגברה על מכבי ראשון לציון 69–82. באפריל 2012 הודחה מכבי ברבע הגמר של היורוליג, לאחר שהפסידה 2–3 בסדרה לפנאתינייקוס אתונה. באותו החודש הפכה מכבי לאלופת הליגה האדריאטית לאחר שגברה 87–78 על צדביטה זאגרב.[12] בסיום העונה זכתה הקבוצה באליפות ה-50 בתולדותיה, לאחר שגברה על מכבי אשדוד בתוצאה 83–63 בגמר הפיינל פור של ליגת העל. בסיום עונת 2012/2013 הודיעה הקבוצה על סיום השתתפותה בליגה האדריאטית. בעונת 2012/2013 זכתה מכבי בגביע המדינה בפעם ה-40 לאחר שניצחה בגמר את מכבי חיפה 68:76. גם בליגה נפגשה עם חיפה במשחק הגמר שנערך בהיכל הספורט רוממה שבחיפה, אך הפסידה 86:79. בהתמודדותה באירופה הודחה מכבי בשלב ההצלבה של היורוליג, לאחר שהפסידה 0–3 בסדרה לריאל מדריד. בסוף עונת 2012/2013 פרש דריק שארפ מתפקידו כעוזר מאמן. בעונת 2013/2014 זכתה שוב בגביע המדינה מול הפועל אילת בתוצאה 73:80. ב-23 במרץ 2014 הפסידה מכבי את הפסד הבית בהפרש הגדול ביותר בהיסטוריה, 93:65 להפועל ירושלים. באותה עונה השיגה מכבי את ניצחונה הראשון אי פעם במשחק הראשון של ההצלבה ביורוליג ללא יתרון הביתיות, לאחר משחק צמוד במילאנו אשר נגמר בתוצאה 99–101 (לאחר הארכה) אף על פי שכשתי דקות לסיום המשחק מילאנו עוד הובילה ב-12 נקודות הפרש. משחק זה זכה לכינוי 'נס מילאנו הראשון'. במשחק הביתי מכבי ניצחה במשחק קל 75:63, ויומיים לאחר מכן הביסה את מילאנו 66–86, ועלתה לפיינל פור. בהמשך העונה ביורוליג בחצי הגמר מול צסק"א מוסקבה ניצחה מכבי 67:68 במשחק שזכה לכינוי "נס מילאנו השני" מכיוון שהפיינל פור נערך במילאנו באותה עונה. במהלך המשחק מכבי חזרה מפיגור של 15 נקודות (דקה לסיום הרבע השלישי), תוך שהיא מוחקת פיגור של 4 נקודות בעשר השניות האחרונות. בעזרת סל של טייריס רייס 5 שניות לסיום לאחר חטיפה של דייוויד בלו, היא ניצחה במשחק, והעפילה לגמר היורוליג נגד ריאל מדריד.[13] בגמר, ב-18 במאי 2014, ניצחה מכבי את ריאל מדריד 86:98 לאחר הארכה, וזכתה באליפות אירופה השישית בתולדותיה.[14][15] טייריס רייס נבחר ל-MVP של פיינל פור היורוליג, כשסיים עם 26 נקודות במשחק הגמר. בעקבות הניצחון עלתה מכבי לגמר הגביע הבין-יבשתי. ב-11 ביוני 2014 זכתה מכבי באליפות ה-51 שלה לאחר שניצחה את מכבי חיפה בתוצאה המשוקללת 161–163 של שני משחקים שקבעו את האליפות (ניצחון 81:77 במשחק הראשון והפסד 84:82 במשחק השני). מכבי השלימה עונה בה זכתה בארבעה תארים אפשריים: גביע ווינר סל, גביע המדינה, אליפות המדינה (טרבל מקומי) ואליפות אירופה. בקיץ 2014, גיא גודס מונה למאמן הראשי לאחר עזיבת דייוויד בלאט ל-NBA וכחודש לאחר מכן מונה פיני גרשון לעוזרו ביחד עם אלון שטיין. בעונת 2014/2015 ניצחה הקבוצה את הפועל ירושלים וזכתה בגביע המדינה בפעם ה-42. באותה עונה, הובסה מכבי על ידי פנרבחצ'ה אולקר 0–3 בסדרת ההצלבה, ולא העפילה לפיינל פור היורוליג. לאחר מכן הפסידה בליגת העל להפועל גלבוע גליל, נועלת הטבלה. בכך שברה שיא שלילי, לאחר שקודם לכן מעולם לא הפסידה חמש פעמים ברציפות ומעולם לא נכנעה לנועלת הטבלה. ביוני הפסידה מכבי 2–3 להפועל אילת בסדרת חצי גמר הפלייאוף, לאחר שהוליכה 0–2 בסדרה. שנות השפלעונת 2015/2016 הייתה עונה בעלת שיאים שליליים, ובאותה עונה נחשבה על ידי רבים לעונה הגרועה בתולדות הקבוצה מאז החלה לשחק בתחרויות בינלאומיות באירופה.[16][17] לאחר סדרת הפסדים בפתיחת העונה, והפסד ליגה ביתי למכבי אשדוד במחזור החמישי, בנובמבר 2015, פוטר המאמן גיא גודס, ובמקומו מונה ז'אן טבק הקרואטי. תחת טבק ניצחה הקבוצה את באמברג בביתה ב-20 הפרש וניצחה את דינמו סאסארי בניצחון דחוק בחוץ, אך הפסידה למאלגה בבית. למחזור האחרון בשלב הבתים ביורוליג הגיעה מכבי במאזן 6 הפסדים ו-3 ניצחונות, והייתה חייבת ניצחון חוץ על דרושפאקה בהפרש 11 נק' לפחות כדי להמשיך לשלב הטופ 16 של היורוליג, אך ניצחה ב-4 נק' בלבד ונשרה ליורוקאפ - המפעל המשני בכדורסל האירופי. בכך למעשה הודחה לראשונה בתולדותיה משלב הבתים של היורוליג, כשברצלונה ופנאתינייקוס נשארות כקבוצות היחידות שלא הודחו מעולם משלב זה. ב-6 בפברואר 2016 ספגה מכבי תל אביב את הפסד הליגה הגדול בתולדותיה מול מכבי חיפה, 91:56.[18] ב-10 בפברואר 2016 הודחה מכבי תל אביב משלב היורוקאפ לאחר הפסד ביתי 95:84 לניז'ני נובגורד. למרות העונה הרעה זכתה הקבוצה באותה עונה בגביע המדינה וגביע הליגה. את הליגה הסדירה סיימה הקבוצה במקום השני, ושיחקה ברבע גמר הפלייאוף מול בני הרצליה, אותה ניצחה 0–3 בסדרה. ב-6 ביוני הודחה הקבוצה בחצי גמר הפלייאוף, לאחר הפסד למכבי ראשון לציון. הייתה זו הפעם הראשונה מזה חמישים שנה שבה איבדה הקבוצה את האליפות שנתיים ברציפות והפעם הראשונה בהיסטוריה בה לא מופיעה הקבוצה לגמר שנתיים ברציפות. בעונת 2016/2017, השקיעה מכבי את התקציב הגדול בתולדותיה - 115 מיליון ש"ח,[19] והדבר התבטא בין היתר בכך שחמישה שחקנים בסגל החזיקו בשכר מעל מיליון דולר - דווין סמית' (שהמשיך בחוזה קיים) והשחקנים החדשים אנדרו גאודלוק, קווינסי מילר, סוני וימס ומאיק צירבס.[20] עם זאת, עונה זו הייתה אף היא בעלת שיאים שליליים כמו העונה הקודמת. בטרם פתיחת העונה חתם מאמן נבחרת ישראל ארז אדלשטיין בקבוצה והחליף את טבק. ב-23 באוקטובר 2016 לפנות בוקר, בתום ישיבה לילית לאחר ניצחונה של הקבוצה על הפועל חולון במחזור ה-3, 15 ימים לאחר פתיחת העונה בליגת העל, פוטר אדלשטיין מתפקידו במהלך שתואר כנובע מ"אי התאמה בין הצדדים".[21] את אדלשטיין החליף עוזרו, רמי הדר. לאחר 55 ימים, ב-16 בדצמבר, התפטר הדר בעקבות שורה של הפסדים, שבסיומה תבוסה בהפרש של 25 נקודות בחוץ לכוכב האדום בלגרד. במקומו מונה כמאמן זמני עוזרו, ליאור ליובין.[22] ב-24 בדצמבר 2016 חתם המאמן הלטבי איינרס בגאצקיס, שהגיע מעמדת עוזר המאמן בדרושפאקה של דייוויד בלאט ומאמן נבחרת לטביה, על חוזה עד לסיום העונה עם אופציה לעונה נוספת. הקבוצה כשלה בניסיונה להעפיל לשלב הבא של עונת 2016/2017 ביורוליג. לאחר רצף הפסדים הנהלת הקבוצה החליטה להחליף את בגאצקיס ולמנות מאמן רביעי, אך לאור חילוקי דעות לגבי זהות המאמן המחליף, בגאצקיס נשאר בתפקידו.[23] ב-15 במאי 2017, לאחר הפסד למכבי אשדוד באר טוביה, סיימה מכבי במקום הרביעי בסיום העונה הסדירה, הנמוך ביותר בתולדותיה.[24] בסיבוב השלישי הגיעה הקבוצה למקום האחרון עם מאזן של 3 ניצחונות ו-8 הפסדים כמו מכבי קריית גת שירדה ליגה. ב-16 במאי 2017 פוטר בגאצקיס לאחר 143 ימים בתפקיד. במקומו מונה למאמן עד תום העונה אריק שיבק ל-28 ימים ללא חתימת חוזה. יש הרואים בעונת 2016/2017 כעונה גרועה אף יותר מעונת 2015/2016, במיוחד לאור התקציב הגדול בתולדות הקבוצה.[19] ב-1 ביוני העפילה מכבי לחצי גמר הפלייאוף של ליגת העל לאחר ניצחון 0–3 בסדרה על בני הרצליה. ב-12 ביוני הודחה הקבוצה בחצי הגמר לאחר הפסד בתוצאה 74–85 למכבי חיפה. לקראת עונה 2017/2018 החל תהליך בנייה מחדש, בו הנהלת הקבוצה ביצעה חילופים רבים בצוות המקצועי. צוות האימון ורוב שחקני הקבוצה, כולל שחקנים כדוגמת גיא פניני ויוגב אוחיון שהיו מזוהים עם הקבוצה, שוחררו. השחקן היחיד שנשאר מסגל העונה הקודמת הוא איתי שגב, שאף קיבל את סרט הקפטן (אך בהמשך, הוא הודח מהתפקיד לאחר שביקש פעמיים לעזוב את הקבוצה באמצע העונה, וג'ון דיברתולומיאו החליף אותו ומונה לקפטן הקבוצה.[25]). שחרור חלק מהשחקנים היה כרוך במתן פיצויים ניכרים. נבן ספאחיה מונה לקדנציה שנייה בקבוצה כמאמן ראשי, ולצדו עוזרי המאמן גיא גודס, ששימש בעבר מאמן ראשי בקבוצה, טל בורשטיין, קפטן הקבוצה לשעבר, וטים פנינג, שהמשיך מהעונה הקודמת. תקציב הקבוצה לשנת 18–2017 היה נמוך משמעותית מהעונה שקדמה לה. הקבוצה פתחה את העונה ברגל ימין כשזכתה במשחקי טרום העונה בגביע וינר כשניצחה את עירוני נהריה במשחק הגמר 93:79 באולם הכדורסל בחולון.[26] בפברואר 2018 הפסידה במשחק גמר גביע המדינה להפועל חולון. באפריל 2018 הודיעה מכבי שלקראת עונת 2018/19 הקבוצה תפוצל לשתי קבוצות שונות עם צוות מקצועי ושחקנים שונים: קבוצה אחת שתשחק באירופה ביורוליג, וקבוצה שנייה שתשחק בליגות הישראליות. במתכונת זו מקווה הקבוצה לגבור על הקשיים שנוצרו עקב ההגבלות על מספר הזרים המשחקים במסגרת הליגות הישראליות.[27] באוגוסט 2018 הודיע הקבוצה על הקפאת תוכנית הפיצול.[28] עונת 2017/18 הסתיימה בצורה חיובית, כאשר ב-14 ביוני 2018 זכתה מכבי באליפות ה-52 שלה והראשונה לאחר 3 שנים, כשנצחה במשחק הגמר את הפועל חולון 95–75. אלכס טיוס נבחר ל-MVP של הגמר. זאת הייתה האליפות הראשונה של נבן ספאחיה בקדנציה הנוכחית, השנייה של נבן ספאחייה בקבוצה והאליפות השמינית שלו בקריירה כולה. בעונת 2018/2019, שסיימה את העשור, קבעה מכבי את פתיחת העונה הגרועה בתולדותיה עם 8 הפסדים ב-9 מחזורים ביורוליג. ספאחיה פוטר ממכבי ובמקומו חתם יאניס ספרופולוס היווני, שהצליח להוציא את הקבוצה מהמשבר ולהגיע איתה עד למקום העשירי בעונה הסדירה, מה שבסופו של דבר לא הספיק לה על מנת לעלות לשמונה הגדולות. בליגה המקומית מכבי זכתה באליפות ה-53 שלה והשנייה ברציפות לאחר שניצחה בגמר את מכבי ראשון בתוצאה 75–89. שנות העשרים של המאה ה-21בעונת 2019/2020 שפתחה את העשור השלישי של המאה ה-21, הנהלת הקבוצה המשיכה בתהליך הבנייה כאשר נשארה עם יאניס ספרופולוס על הקווים והצליחה לשמור על שחקנים משמעותיים מהעונה שעברה כדוגמת סקוטי וילבקין, טאריק בלאק, ג'ון דיברתולומיאו שהמשיך כקפטן ויובל זוסמן. בנוסף, בוצעו החתמות נוספות על מנת לחזור ולהתחרות בצמרת היורוליג, כמו עומרי כספי שחזר לקבוצה לאחר עשור ב-NBA, אות'לו האנטר, קווינסי אייסי ונייט וולטרס. בזכות מהלכים אלה, פתחה הקבוצה את העונה בצורה מרשימה, כאשר הייתה כמעט בלתי מנוצחת בהיכל מנורה מבטחים והצליחה להרשים במשחקים רבים יריבות חזקות למרות פציעות רבות שהשביתו שחקנים מרכזיים בקבוצה. הקבוצה הצליחה להבטיח את מקומה בפלייאוף היורוליג בשלב יחסית מוקדם, אך העונה האירופאית נגדעה בעקבות משבר הקורונה עוד לפני שנגמרה העונה הסדירה. למרות זאת, לאחר כשלושה חודשים של הפסקת המשחקים בעקבות משבר הקורונה, חזרה הליגה המקומית לשחק את המשחקים המכריעים שבסופם לקחה מכבי תל אביב את האליפות ה-54 שלה. בעונת 2020/2021 המשיכה הקבוצה עם ספרופולוס בעמדת המאמן, כאשר בנוסף לשחקנים מהעונות הקודמות שנשארו הביאה הקבוצה את טי ג'יי קליין, כריס ג'ונס ואנטה ז'יז'יץ'. הקבוצה זכתה בתחילת העונה והוסיפה גביע ווינר שמיני, כאשר באירופה היא איננה מתרוממת מעבר לשלב הליגה בו מסיימת את העונה האירופית במקום ה-13 הנמוך יחסית מבחינתה. בגביע המדינה הקבוצה מצליחה להעפיל לגמר, ואף לנצח בו את מכבי ראשון לציון בתוצאה 86:69, ולזכות בגביע המדינה ה-45 בתולדותיה. עונת 2021/22 הייתה אחת העונות החלשות בתולדות הקבוצה. למרות החתמות של שחקנים עם ניסיון כמו ג'יימס נאנלי, ודריק ויליאמס, הקבוצה הפסידה 9 משחקים בליגה, ויצרה רצף של 8 הפסדים רצופים ביורוליג, עקב היכולת החלשה כולל 3 הפסדים רצופים להפועל תל אביב, כולל הדחה בחצי גמר הגביע בבית, פוטר ספרופולוס בחודש פברואר, ובמקומו מונה עד סוף העונה אבי אבן. בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה שהביאה להשהיית הקבוצות הרוסיות מהיורוליג, מכבי הצליחה לסיים את העונה הסדירה ביורוליג במקום החמישי. אך בהצלבה הובסה 3-0 לריאל מדריד. הקבוצה הודחה בליגה חצי גמר הפלייאוף על ידי בני הרצליה ובכך סיימה עונה שלמה ללא שום תואר משמעותי. בעונת 2022/23 דייוויד בלאט חזר למועדון כיועץ מקצועי, ועודד קטש, מונה כמאמן.[29], ונבנתה קבוצה חדשה לגמרי שהעפילה לשלב ההצלבה, שם פגשה מכבי את מונקו, לה הפסידה בסדרה 3-2. בזירה המקומית היא הפסידה את גביע המדינה להפועל ירושלים, וזכתה באליפות לאחר סדרה צמודה עם הפועל תל אביב. עונת 2023/24 היא פתחה במשחק מול פרטיזן בלגרד ב-5 באוקטובר בהיכל מנורה. 32 שעות לאחר משחק זה, פרצה מלחמת חרבות ברזל. בעקבותיה הקבוצה נאלצה לארח את משחקי היורוליג שלה בהיכל אלכסנדר ניקוליץ', בבלגרד. בהצלבה פגשה מכבי את פאנתנייקוס, שהפסידה לה לאחר 3-2 בסדרה. המלחמה הביאה את מכבי תל אביב למשבר מקצועי וכלכלי שלא חוותה מזה עשורים, שכן רוב הכנסותיה מקורן ממכירת כרטיסים בפרט למשחקי היורוליג. ואי היכולת לארח את המשחקים בישראל הביאה לאבדן הכנסות משמעותי. בנוסף בשל המלחמה למעט חסיאל ריברו הקובני, כל הזרים עזבו גם כאלה שהיו תחת חוזה. ואת עונת 2024/25 היא פתחה עם 6 זרים בלבד, שלמעט רוקאס יוקובאיטיס הליטאי, כולם עם עבר בקבוצות ישראליות[30]. היכל ביתי
מ-1932 עד 1963 שיחקה מכבי ב"מגרש מכבי", שהכיל כ-600 צופים ולא היה מקורה. המגרש היה חלק מקומפלקס אימונים של מכבי תל אביב והתקיימו בו תחרויות בענפי ספורט שונים (כדורסל, כדורעף, אגרוף, ג'ודו ואימוני כדורגל). המגרש שכן ברחוב המכבי שבמרכז העיר (סמוך לשוק בצלאל). ב-1964 העבירה הקבוצה את משחקיה להיכל הספורט יד אליהו שנבנה בשנת 1963, כמגרש פתוח ללא קורת גג. המגרש שנקרא אז על שם יוסף בורשטיין, היה מרוצף באריחים, והכיל כ-5,000 מקומות ישיבה על יציעי בטון (אלה מהווים את גוש המושבים התחתון). המגרש נחנך ב-17 בספטמבר 1963 במשחק בין נבחרת ישראל בכדורסל ונבחרת יוגוסלביה.[31] בסוף שנות השישים, עבר המגרש שיפוץ יסודי ולמעשה נבנה מחדש בתכנונם של האדריכל זאב פורת והמהנדס אשר מילשטין. למבנה הוסף היציע העליון עם מקום לכ-5,000 צופים נוספים. בנוסף, קורה המבנה בתקרת מתכת והמגרש הפך לאולם סגור. עם סיום העבודות, בשנת 1971, היה היכל הספורט אחד ממתקני הספורט המשוכללים והמתקדמים באירופה באותה עת. משחקים חשובים בקנה מידה אירופי שנערכו בהיכל היו גמר גביע אירופה לאלופות בכדורסל בין איניס וארזה לבין יוגופלסטיקה ספליט, שהסתיים בניצחונה של וארזה 70:69 ומשחקי פיינל פור היורוליג בשנים 1994 ו-2004. בין 2005 ל-2007, עבר ההיכל שיפוץ שכלל הרחבת קירות, הוספת כאלף מקומות ישיבה ו-24 תאי צפייה והוספת חנויות ומסעדות בשטחו ושינוי שמו להיכל נוקיה ל-10 שנים. לקראת סוף שנת 2014 זכתה חברת "מנורה מבטחים החזקות בע"מ" במכרז הפומבי לקבלת זכות חסות ומיתוג בהיכל הספורט של מכבי תל אביב. לפי העסקה החברה תשלם 20 מיליון שקל כדי שההיכל יקרא על שמה ל-8 שנים, החל משנת 2015. בעונת 2023/24 עקב מלחמת חרבות ברזל מכבי נאלצה לארח את משחקיה ביורוליג בהיכל אלכסנדר ניקוליץ’ בבלגרד.[32]  יריבויותהיריבות העירונית
לאורך שנים רבות היו הפועל ומכבי תל אביב שתי הקבוצות הבכירות בכדורסל הישראלי. משחקי הדרבי ביניהן נחשבו למתוחים מאוד, ושתי הקבוצות נאבקו רבות במסגרת גמר גביע המדינה או המשחקים המכריעים על האליפות. היריבות העזה בין שתי הקבוצות אף גלשה לעיתים למעשי אלימות מילולית ופיזית. יריבות זו הגיעה לשיאה בשנות ה-80. עם ביסוס מעמדה של מכבי כאלופה הקבועה של ישראל החלו האשמות מצד אוהדי הפועל על כך שלמכבי יש השפעה לא הוגנת על השופטים, החתמת שחקנים יריבים על חוזה במהלך העונה, ופעולות שונות שנועדו לקדם אותה ביחס לקבוצות אחרות. היריבות עם הפועל ירושלים
יריבות ותיקת שנים, כאשר מכבי תל אביב והפועל ירושלים נחשבות לשתי הקבוצות הבכירות בכדורסל הישראלי, ומשחקים ביניהן נחשבים למתוחים, ושתי הקבוצות נאבקו במסגרת גמר גביע המדינה או המשחקים המכריעים על האליפות. אך היריבות היא גם על רקע העובדה ששתי הקבוצות מייצגות את שתי הערים החשובות, הגדולות והמשפיעות במדינה: ירושלים, עיר הבירה ותל אביב, עיר המטרופולין והמרכז, כמו גם את שתי אגודות הספורט המרכזיות והגדולות, הפועל מחד ומכבי מאידך. היריבות עם ריאל מדרידהמפגש הראשון בין מכבי לבין ריאל מדריד התרחש ב-15 בפברואר 1968,[33] ומאז מכבי וריאל נפגשו כבר למעלה מ-60 פעמים, והם שני המועדונים שנפגשו הכי הרבה פעמים במסגרת גביעי אירופה.[34] כמו כן ריאל הנחילה למכבי את ההפסד הגדול ביותר בתולדותיה, 125:78 בעונת 1976, ובשנות ה-80 היריבות התחזקה והמשחקים הפכו לחלק חשוב ומלא משמעות בהיסטוריה של הכדורסל האירופי. השתיים נפגשו בשלב הגמר לראשונה בעונת 1979/80 וריאל ניצחה 85:89. בעונת 2013/14 לאחר שעברה בניגוד לציפיות את שלב ההצלבה ואת חצי גמר פיינל פור, פגשה מכבי בגמר את ריאל מדריד, וניצחה 86:98 לאחר הארכה, וזכתה באליפות אירופה השישית בתולדותיה. היריבות עם פנתנאייקוסנכון לאוקטובר 2024 הקבוצות נפגשו 52 פעמים במשחקים רשמיים בגביע אירופה והיורוליג. בין שתי הקבוצות יש הרבה מהמשותף באינטרסים הפוליטיים הזהים ביול"ב[35], במסורת הוותיקה בכדורסל האירופאי, ובחשיבות קהל האוהדים כ"שחקן השישי". במהלך השנים מכבי ופנתנאייקוס נפגשו בשלושה גמרים של היורוליג (2000, 2001, 2011), בשני חצאי גמר (2002,2005), ובשתי סדרות בשלב ההצלבה לפיינל פור (2012,2024), ששתיהן נחשבות לסדרות מהצמודות והמרתקות בתולדות היורוליג[36]. קבוצת בתמכבי דרוםבגלגולה הקודם מכבי דרום תל אביב שימשה כחממה לשחקני הבית של המועדון, כאשר שחקני נוער רבים של מכבי תל אביב התחילו את הקריירה במכבי דרום. בין השאר שיחקו בשורותיה: מוטי בן דוד, דוד פריש, מיכה שוורץ, גלעד כץ, שי סידלמן, איציק כהן, עידו מנדל, חן ליפין, עודד קטש, מרטין מיורספ (אנ'), צביקה שרף, רוני בוסאני ופיני גרשון. אימנו בקבוצה: צביקה שרף, מולי קצורין ומוטי ארואסטי. הקבוצה התפרקה בשנת 2000 וחדלה מלשמש כקבוצת הבת של המועדון. היא הוקמה מחדש תחת השם מכבי דרום תל אביב בתחילת עונת 2012/2013 בליגה ב', וכיום משחקת תחת אגודת מכבי תל אביב בליגה א'. הפועל יקנעם/מגידובאוגוסט 2010 הגיעה מכבי תל אביב להסכם עם הפועל יקנעם/מגידו על מנת שתשמש "כקבוצת בת" של המועדון, לפיו תקלוט הקבוצה שחקנים צעירים ממכבי תל אביב ותשמש להם מסגרת קבוצתית עד לשובם לקבוצת האם בתמורה לסיוע כספי.[37][38] ההסכם בוטל באוגוסט 2012, ובעקבות זאת פנתה מגידו לאיגוד הכדורסל וביקשה לרדת לליגה א'. מכבי רמת גןבעונת 2014/2015 החליטו במועדון, בהובלת מנכ"ל מועדון מכבי תל אביב דני פדרמן ומנהל הקבוצה ניקולה וויצ'יץ' על הקמת אקדמיה לטיפוח שחקנים בגילאים 14-23,[39] כחלק מחזון לפיתוח שחקני העתיד של קבוצת הבוגרים, כאשר בשלב הראשון יגיעו לסיכום עם מועדון בליגה הלאומית שישמש כ"קבוצת בת".[40] מטרת מכבי תל אביב הייתה למצוא מקום לשחקני הסגל הרחב של הקבוצה - אנטה ז'יז'יץ' ודראגן בנדר - לצד שחקני בית של המועדון נאור שרון, כרמל בוכמן, עידן זלמנסון, בן אלטיט, איתי שגב, תומר בר אבן וארד הררי.[41] במכבי תל אביב הגיעו לסיכום עם מכבי רמת גן, אשר תמשמש עבורה כקבוצת "טיפוח", במסגרתה ישחקו במכבי רמת גן שחקני הסגל הרחב של מכבי תל אביב תחת תקנת "הכרטיס הכפול" המאפשר לשחקנים עד גיל 22, להשתייך לקבוצה מליגת העל ובמקביל לשחק בליגה הלאומית או הארצית.[42][43] בעונה זו נציגי מכבי תל אביב בסגל השחקנים של עירוני רמת גן היו נמרוד לוי, גל גלינסקי, אור לאומי, דור כהן ועמית הוכדוף, והזרים בנדר[44] וקוואמה וון.[45] תחת הכרטיס הכפול שיחקו: אלטיט והררי.[46] את הקבוצה אימנו אורן אהרוני והסרבי וליצ'קו פרוביץ' (לאחר התפטרותו של אהרוני[47]). בשנה שלאחר מכן צמצמה מכבי תל אביב את שיתוף הפעולה עם מכבי רמת גן,[48] כאשר רק פרוביץ' נשאר בקבוצה, אך גם הוא פוטר לאחר תשעה משחקים,[49] והקבוצות לא המשיכו את ההסכם לאחר אותה עונה. אליצור שומרוןבעונת 2023/2024 הגיעה מכבי תל אביב להסכם דומה עם אליצור שומרון שתמשמש עבורה כקבוצת "טיפוח".[50] במסגרת ההסכם תקלוט אליצור שומרון שחקנים צעירים ממכבי תל אביב כדי שיקבלו דקות כמושאלים במסגרת מקצוענית.[51] שיתופי פעולה נוספיםבשנת 2022 הגיעה מכבי תל אביב להסכם שיתוף פעולה עם מכבי הוד השרון מהליגה הארצית. במסגרת ההסכם שחקנים צעירים שיסיימו גיל נוער יופנו לחיזוק הקבוצה הבוגרת של הוד השרון בליגה הארצית, בעוד שחקני נוער מצטיינים של הוד השרון יוכלו לעבור לשחק בקבוצות הצעירות המובילות של מכבי תל אביב.[52] בשנת 2023 הגיעה מכבי תל אביב להסכם שיתוף פעולה עם מכבי שוהם מהליגה הארצית, שתקרא מעתה "מכבי שוהם תל אביב". במסגרת ההסכם תדאג מכבי תל אביב למעטפת מקצועית שלמה, אנשי מקצוע ותוכנית מקצועית כוללת, כאשר שון דניאל ימונה למנהל המקצועי במועדון.[53] בעלי תפקידיםבעלי המועדוןהשליטה במועדון מכבי תל אביב מתחלקת בין חמישה בעלי מניות: קבוצת פדרמן שבראשה עומד דייוויד פדרמן (המחזיקה ב-29%), קבוצת רקנאטי שבראשה עומד אודי רקנאטי (המחזיקה ב-29%), ריצ'רד דיץ (המחזיק ב-17.5%), קבוצת ניוקו שבראשה עומד שמעון מזרחי וחברים בה גם דייוויד סולומון וחברת "פליינג קארגו"[54] (המחזיקה ב-14.5%), ובן אשכנזי (המחזיק ב-10%).[55] הנהלת הקבוצהיו"ר המועדון הוא עו"ד שמעון מזרחי המשמש בתפקיד משנת 1970 ומכהן בשנים האחרונות גם כממלא מקום יו"ר איגוד הכדורסל בישראל. סגן יו"ר המועדון הוא שי רקנאטי, בנו של הבעלים אודי רקנאטי. המנכ"ל הוא עדלי מרכוס. מנהל הקבוצה הוא עמי ביטון. המנהל הספורטיבי הוא אבי אבן, אשר אימן בעבר את הקבוצה. מאמן הקבוצה הוא עודד קטש, שמונה ביוני 2022. עוזריו הם ז'וזפ מריה ברוקאל, נועם לוי וגיא פניני. הסקאוטים של הקבוצה הם אבי אבן ויאיר שבח. סגל השחקנים
שחקנים בולטים בעברבין השחקנים הבולטים של מכבי תל אביב לאורך השנים:
קלעים מובילים באליפויות אירופהמקור:[57]
הקפטנים  
המאמנים הבולטים
הישגים לפי עונה
ניסיונות להגבלת הקבוצה בליגה במשך ארבעה עשורים שלטה מכבי תל אביב בליגת העל בכדורסל. כאשר בין השנים 1970 ל-2007 זכתה ב-37 אליפויות מתוך 38 אליפויות אפשריות (למעט עונת 1992/3). הדבר הביא להצעות לא מעטות אשר נועדו להגביר את התחרותיות בליגה, ולמעשה - להקשות על מכבי תל אביב, כיוון שרוב החוקים לא היו מעשיים לגבי קבוצות בעלות תקציב קטן. בין היתר הוצעו רעיונות להגבלת תקציבי הקבוצות, ובאופן כללי יותר להגביל את המודל במסגרתו לקבוצה העשירה ביותר יש שליטה חזקה מדי בליגה.[59] ההגבלות שהוצעו בעבר התייחסו בעיקר למספר הזרים והמתאזרחים בכל קבוצה. מנגד, נשמעו טענות[59] כי צעדים אלו יגרמו להחלשת הליגה ולהפחתת הישגים של קבוצות ישראליות באירופה, בכך ששאיפתן של הקבוצות היא להוריד בדרגה את מכבי תל אביב במקום להעלות את עצמן לדרגתה. מעונת 2005/2006 הוחלט לשנות את שיטת משחקי חצי־גמר וגמר האליפות, משיטה של סדרה של 5 משחקים, לשיטת פיינל פור (משחק בודד), וזאת כדי להגביר את הסיכוי שקבוצות יריבות יזכו בתואר. מאז ועד עונת 2019/2020 שוחק הליגה בשיטה הזאת למעט בעונת 2012/2013 שרק משחק הגמר שוחק במשחק אחד ובעונות 2013/2014 ו-2014/2015 שוחק רק הגמר בשיטת בית חוץ. השיטה הצליחה חלקית לעזור לקבוצות נוספות לזכות באליפות הקבוצה הפסידה 5 אליפויות בשיטה הזו וגרמה לטענות מצד מכבי שקבוצה שעובדת קשה כל השנה תפסיד את האליפות בסופו של דבר בגלל משחק אחד לא טוב.לקראת עונת 2020/2021 הוחלט לחזור לסדרות הטוב מ-3 בחצי הגמר ובגמר. בעונת 2006/2007 נכנס לתוקף "החוק הרוסי", הקובע כי בכל רגע נתון, במשחקי ליגת העל וגביע המדינה, חייבות הקבוצות לשתף לפחות שני ישראלים בהרכבן. מטרת החוק, ששמו נובע ממקורו - הליגה הרוסית בכדורסל, היא לעודד את השימוש בשחקנים מקומיים ולמנוע "הצפת" הקבוצות בזרים על חשבון הכדורסל המקומי. עם זאת, החוק כלל גם אי הגבלה של מספר הזרים (בשנת 2009 המספר הוגבל לשמונה בליגה הישראלית), מה שאיפשר לקבוצה לבנות הרכבים מרובי זרים, וליהנות מהאפשרות לשתפם באירופה ללא הגבלה. בשנת 2013 הוגבל שבסגל יהיו רק עד 5 זרים, והקבוצה יכולה לבחור אם לשחק עם 5 זרים או להחתים 4 זרים ולקבל תגמול של רבע מיליון שקל. תאריםישראל
סך הכול: 113 תארים בישראל אירופה
טרבל (לא רשמי)
סך הכול: 7 תארים באירופה בינלאומי
סך הכול: 120 תארים למועדון יצרני תלבושות וספונסרים ראשיים
אוהדיםארגוני האוהדים  אולטראס מכבי 96ארגון האוהדים "אולטראס מכבי 96" (באנגלית: "Ultras Maccabi 96") הוקם בשנת 2002 לאחר שבשנת 1996 הארגון הוקם בקהל הכדורגל של מכבי תל אביב. הארגון הוקם על ידי מספר צעירים, יושבי שער 11 בהיכל יד אליהו, עקב פילוג אוהדי מכבי תל אביב בענפי הספורט השונים. יעדי הארגון היה איחוד אוהדי מכבי תל אביב בכל ענפי הספורט ושיפור רמת העידוד בהיכל יד אליהו. במאי 2008 הארגון קיים ערב הוקרה לרלף קליין, בו נכחו ראשי הספורט הישראלי וכוכבי כדורסל מכל העולם ביניהם ג'וליוס אירווינג.[60] לארגון הצטרפו קבוצת אוהדים שכונו "השועלים", אשר בראשם עמד מאוהדיה המפורסמים של מכבי תל אביב, אילן סרף המכונה "השועל", ואשר מאז שנת 2007 עומד בראש הארגון. בשנת 2017 סירב אילן השועל לבקשת המועדון וארגוני האוהדים לאחד את ארגון האולטראס עם ארגון GATE 11 ו-GATE 7 לארגון האוהדים החדש שהוקם "The GATE", ועל כן הארגון קיים ופועל במקביל אליו. The GATEארגון האוהדים "The GATE" נוסד בשנת 2017 עיקר פעילותו מתרכזת בשער 11 בהיכל יד אליהו, הארגון הוקם לאחר איחוד של שני ארגונים: ארגון האוהדים "GATE 11" שהיה ארגון אוהדים של מכבי תל אביב אשר עיקר פעילותו הייתה בשער 11 ביד אליהו, חבריו פעלו במתכונת משותפת משנת 2005. יעדיו של הארגון היו איחוד הפלגים השונים בקרב אוהדי מכבי תל אביב, שיפור העידוד והתפאורה במשחקי הבית ובמשחקי החוץ של הקבוצה. כמו כן, בארגון ראו חשיבות רבה לתמיכה גם בקבוצת הנוער של המועדון, וארגון האוהדים "GATE 7" שהיה ארגון אוהדים שהוקם בשנת 2005 על ידי מועדון האוהדים הלב הצהוב (שהוקם בשנת 2001). עיקר פעילותו של ארגון "GATE 7" הייתה בשער 7 ביד אליהו, הארגון נפתח על ידי כמה אוהדים משער 11 במטרה ליצור גוש עידוד נוסף בהיכל יד אליהו ועל מנת להגדיל את התמיכה בקבוצה. מועדון האוהדיםמכביסטמועדון האוהדים "מכביסט" הוא מועדון שפתחה הנהלת הקבוצה לאוהדים בשנת 2013. חברים במועדון מוזמנים לאירועים בלעדיים, כמו הפנינג פתיחת שנה, הקרנות מיוחדות של סרטים והפנינג סיום שנה. נוסף על כך, מקבלים הטבות בקניית כרטיסים למשחקים. סמלי הקבוצה:
ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
_pictogram.svg){kind=small}
