|
מיכל הלפרין
מיכל הלפרין (נולדה בשנת 1966) היא עורכת דין ישראלית ויזמת חברתית, אשר כיהנה כממונה על התחרות בשנים 2016–2021 ומאפריל 2024 משמשת כדירקטורית בבנק הפועלים. ביוגרפיההלפרין גדלה בירושלים. הוריה נולדו בגרמניה ועבדו באוניברסיטה העברית: אביה שימש כפרופסור לכימיה, ואמה כדוקטור לפיזיקה.[1] סיימה ב-1990 תואר ראשון בהצטיינות במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. את ההתמחות עשתה אצל שופט בית המשפט העליון גבריאל בך. בשנת 1991 החלה לעבוד במשרד עורכי הדין "ארדינסט, בן נתן ושות'" ובשנים 1996 עד 2000 הייתה שותפה במשרד. היא התמחתה במשפט אזרחי ובפרט בדיני תאגידים, הגבלים עסקיים, תובענות ייצוגיות ובמשפט מנהלי. בשנים 2000–2001 עבדה במשרד עורכי הדין "Mintz, Levin, Cohn, Ferris, Glovsky, and Popeo" בבוסטון שבארצות הברית. בינואר 2002 מונתה לסגנית ראש הרשות להגבלים עסקיים והיועצת המשפטית לרשות, כיהנה בתפקיד זה עד 2006. בתחילת 2007 הצטרפה כשותפה למשרד עורכי הדין "מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות'", הקימה ועמדה בראש מחלקת ההגבלים העסקיים במשרד. במסגרת זו הלפרין ייצגה בין השאר את שותפות חיפושי הגז "ישראמקו" מול הרשות להגבלים עסקיים, בנושאים הקשורים למתווה הגז.[2] ב-2006 הצטרפה למועצה הציבורית של ארגון "אמון הציבור" וכיהנה כראש ועדת המשפטנים של הארגון עד למינויה לממונה על ההגבלים העסקיים ב-2016. כממונה על ההגבלים העסקייםבמרץ 2016, מונתה לממונה על ההגבלים העסקיים. בהלך כהונתה שונה התואר לממונה על התחרות. במסגרת הסכם ניגוד עניינים התחייבה לא לעסוק במשך שנה וחצי בענייני תעופה, בשירותי מיתוג ATM, הפעלת מערכת תקשורת בין סולקים ומנפיקים והפצת תוכנה אשראית, ובעניינים הנוגעים לחברת תנובה.[3] הלפרין יזמה רפורמה מקיפה בחוק ההגבלים העסקיים במטרה להקל על הנטל הרגולטורי ולהגביר את יכולות האכיפה של רשות ההגבלים העסקיים, אך ביטלה את מרבית מדיניות האכיפה שקבע קודמה בתפקיד פרופ' דיויד גילה. שתי תביעות ייצוגיות שהוגשו בעילת מחיר מופרז לגבי קוטג' ובקבוק קוקה קולה 1.5 ליטר נתקבלו והמדיניות לא בוטלה אך מנגד לא הוגשו קנסות במסגרת תיקי אכיפה. במסגרת הרפורמה שונה שמה של רשות ההגבלים העסקיים לרשות התחרות ושמו של חוק ההגבלים העסקיים שונה לחוק התחרות הכלכלית. הרפורמה הרחיבה את ההגדרה של מונופולים לכל תאגיד שמחזיק בכח שוק. בעקבות תיקון זה פרסמה הרשות גילוי דעת המסביר מהו כח שוק. הרפורמה גם הגדילה את שיעור הקנסות שניתן להטיל על מונופולים שמפרים את החוק מ–24 מיליון ₪ ל-100 מיליון ₪' והגדילה את רף הענישה על עבירות קרטל מ-3 שנים ל-5 שנים. הרפורמה עברה בכנסת ביום 1.1.2019.[4] למרות הגבהת התקרה, במשך שנתיים וחצי עד לסיום כהונתה לא הוטל הקנס המרבי על אף חברה.[5] בשנת 2019, קנסה את החברה המרכזית לייצור משקאות קלים המייצרת את קוקה קולה בקנס בגובה 39 מיליון ש"ח בגין ניצול מעמדם כמונופול בשוק משקאות הקולה, הפרת צו מוסכם והפרת תנאי המיזוג עם נביעות. זהו הקנס הגבוה ביותר שהוטל על חברה בישראל בשל פגיעה בתחרות אך הוא היה נמוך משמעותית מהקנס המקורי שנקבע בסך 63 מיליון ש"ח. הלפרין ספגה ביקורת על החלטתה שלא להגיש כתב אישום כנגד החברה המרכזית.[6] במאי 2021 פרסם מבקר המדינה דו"ח על מחירי המזון בישראל שעסק גם בביקורת על רשות התחרות. המבקר ציין כי יותר מ-20 שנה לא הוכרז אף מונופול בשוק המזון. המבקר סקר את פעילות רשות התחרות בתחום המזון, הן בהיבטי האכיפה של חוק קידום התחרות בענף המזון וחוק התחרות הכלכלית וכן את פעילותה בתחום המחקר של תחום המזון. המבקר המליץ לממונה להשקיע משאבים רבים יותר במחקר השפעותיו של חוק קידום התחרות בענף המזון. כמו כן המליץ המבקר לממונה לבחון מחדש את מדיניות הרשות בנוגע להכרזת מונופולים.[7][8] דו"ח המבקר ציין את הלפרין באופן אישי ומתח עליה ביקורת חריפה שלא עשתה די להוזלת יוקר המחיה במזון על אף שקיבלה סמכויות רבות, לא הכריזה אפילו על מונופול אחד במהלך כהונתה ולא פעלה באופן נמרץ כנגד המונופולים בתחום למעט הטלת קנסות לא משמעותיים.[9] לנוכח זאת הודיעה הלפרין כי תפרוש מתפקידה ב-1 באוגוסט, חצי שנה לפני תום כהונתה בתפקיד. פעלה במספר תחומים, בין היתר:
המדיניות המוצהרת של רשות התחרות בתקופתה של הלפרין הייתה לא להכריז על מונופולים, במהלך שספג ביקורת מהציבור ובהמשך בדו"ח מבקר המדינה. כמו כן, הועדף להטיל קנס על הפרה ולא להתחיל הליך פלילי.[11] בוועדת הריכוזיותמתוקף תפקידה עמדה הלפרין בראש ועדת הריכוזיות, שבה חברים גם מנכ"ל משרד האוצר וראש המועצה הלאומית לכלכלה. בעקבות החלטת ועדת הריכוזיות שלא לאפשר לקבוצת עידן עופר לרכוש תחנת כוח נוספת, נאלץ עופר למכור את מלוא החזקותיו בתחום התקשורת, ובכלל זה את החזקותיו ב"רשת מדיה", והתחייב שלא להיכנס לתחום התקשורת כל עוד הוא מחזיק בפעילות בתחום האנרגיה בישראל.[12] ועדת הריכוזיות אף אילצה את IDE טכנולוגיות למכור את אחד ממתקני ההתפלה שלה על מנת שתוכל לגשת למכרז להקמת מתקן התפלה נוסף.[13] בוועדת המינויים באוגוסט 2022, מונתה לכהן בוועדת המינויים של נציבות שירות המדינה. במסגרת תפקידה, התנגדה למינויו של אבי שמחון לראשות המועצה הלאומית לכלכלה עקב עדויות אודות התנהגות בלתי הולמת כלפי נשים, לרבות עמדות מטעמו הגורסות כי נשים נחותות יותר בהשוואה לגברים מבחינה אינטלקטואלית[14]. המינוי אושר על אף התנגדותה.[15][16] לאחר פרישתה מרשות התחרותעם סיום תפקידה כממונה על התחרות עברה לאוניברסיטת הרווארד שם היא עמיתת מחקר בכירה במרכז Mossavar – Rahmani למנהל ועסקים של בית הספר למדיניות ציבורית.[17] הלפרין חוקרת וכותבת על תחרות במערכת הבריאות, ובאופן ספציפי על תחרות בין קופות חולים וכן על אתגרי התחרות של ענקיות הטכנולוגיה (big-tech). בנובמבר 2023 נבחרה לדירקטורית חיצונית בבנק הפועלים.[18] עשייה חברתיתבשנת 2023, הקימה הלפרין את 'הזנק 800 בע"מ', חברה לתועלת הציבור העוסקת בחינוך לערכים של רב תרבותיות בגיל הצעיר במסגרות החינוך הבלתי פורמלי, כאופציית המשך לחינוך הפורמלי[19]. חיים אישייםהלפרין נשואה לאבנר הלפרין (אנ') ואם לארבעה. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||
