|
מחלבה  מַחְלָבָה היא מתקן לעיבוד חלב בעלי חיים לצריכה אנושית. החלב מופק בעיקר מעזים או פרות (למעשה, חלב, ללא ציון מיוחד, הוא בדרך-כלל חלב פרה), אבל גם מתאו, יאק הבית, כבשים, סוסות או נאקות. במחלבות מופקים ומיוצרים מוצרי חלב כמו חמאה, חובצה וגבינה. מחלבות ביתיות היו קיימות בחברה האנושית עם המעבר לחברה חקלאית. בדרך כלל, תוצרי המחלבה היו מיועדים לצריכה מקומית והחיות שימשו למספר מטרות (עבודה בשדה, ייצור חלב, שימוש בבשר ובעור). החליבה הייתה ידנית וגודל העדר היה קטן מספיק, כך שכולו יוכל להיחלב במהלך שעה אחת, בדרך כלל כ-10 פרות על כל אדם שיחלוב אותן. עם תהליך התיעוש, עבר גם תהליך החליבה וגם תהליכי הייצור מיכון וצמיחה. המחלבות הפכו למרכזים אזוריים (ולעיתים על-אזוריים). גודלן של מחלבות יכול לנוע בין מספר מועסקים מצומצם ("מחלבת בוטיק") למפעלי ענק כדוגמת מחלבות חברת "תנובה". גודל המפעל קשור גם לרמת המיכון. בעוד שמחלבות קטנות רבות מייצרות מוצרי חלב וחלב בעבודת יד (או כזו המשולבת בשימוש במכונות); ייצור מוצרי החלב במחלבות תעשייתיות גדולות מותנה בשימוש במכונות. לכן המחלבה היא מתקן נפרד מהרפת או הדיר שבהם נחלב החלב. מחלבות בישראלפרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. יש עוד 4% - מה איתם?.
בישראל שולטות בענף החלב ומוצריו שלש מחלבות גדולות: תנובה, שטראוס וטרה. ענף המחלבות אינו תחרותי: השוק מאוד מפוקח וקטן, מאופיין בריכוזיות גבוהה ביותר, ובהתבדלות בין החברות לגבי סוג המוצרים בהם כל אחת מתמחה. על פי ממצאי דו"ח חברת הייעוץ שייעצה לוועדת המזון, נתח השוק של שלושת השחקנים הגדולים בענף המחלבות עומד על 90%.[1] שלוש היצרניות הגדולות קולטות כ-96% מהחלב הגולמי:
קישורים חיצוניים
הערות שוליים |
