דה פול היהודיה נולדה בשם לינדזי רובין ולדבריה שינתה את שמה ב-1972 לדה פול בעקבות טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן ומתוך חשש שתזוהה כיהודיה ותיפגע. השם החדש שילב את שמות אביה ואימה.
בתקופת פעילותה המוזיקלית הפיקה 20 אלבומים ו-24 סינגלים. כמו כן כתבה 16 שירים לזמרים אחרים. שיתפה פעולה עם אמנים אחרים ובין השאר שרה בהפקת אלבום של להקת מוט דה הופל. בנוסף לפעילותה בעולם המוזיקה הרבתה להופיע בהופעות אורח בתוכניות בידור ואירוח בטלוויזיה ואף זכתה לתוכנית משל עצמה.
לאחר פטירתה יסד ארגון Performing Rights Society (PRS) לזכויות אמנים (בו הייתה דה פול פעילה) קרן על שמה לקידום כישרונות צעירים בתחום המוזיקה.
ביוגרפיה
לינזי דה פול נולדה ב-1948 במחוז סאות'וורק (אנ'), לונדון (אנגליה) בשם לינדזי מונקטון רובין (Lyndsey Monckton Rubin) להרברט רובין ומטה לבית דה חרוט, אחות צעירה לג'ון. ההורים היו ממוצא יהודי ושורשי המשפחה מקורם בהולנד, אוסטריה וגרמניה.
בילדותה למדה מוזיקה בהדרכת מורה מהאקדמיה המלכותית למוזיקה ובגיל תיכון למדה בתיכון סאות' המפסטד (אנ'). עם סיום התיכון עברה ללמוד בקולג' לאמנות הורנסי (אנ') (שני המוסדות בלונדון). לדברי דה פול סבלו היא ואחיה מהתעללות של אביהם דבר שאילץ אותה לעזוב את הבית[1].
קריירה מוזיקלית
השנים הראשונות
ב-1966, בתחילת דרכה, נטתה דה פול לכתוב שירים עבור זמרים אחרים. מספר שירים שכתבה עבור ג'ק ויילד (כוכב המחזמר אוליבר) זכו להצלחה רבה. השג זה הביא להחתמתה של דה פול בחברת הפקות מוזיקליות של דון קירשנר[2] שם הייתה שותפה לצוות זמרים-יוצרים שכתב שירים עבור זמרים שונים. בנוסף אליה כלל הצוות גם את רון רוקר (אנ') ובארי בלו (אנ').
בתחילת 1972 יצרה, בשיתוף עם רון רוקר, את הלהיט "Storm in a Teacup" (אנ') שבוצע על ידי להקת "דה פורצ'ן" (אנ') האנגלית. הסינגל זכה להצלחה גדולה והגיע למקום השביעי במצעד הסינגלים הבריטי ותשיעי במצעד הסינגלים האירי ודה פול אף בצעה אותו במסגרת תוכנית בידור ב־BBC[3]. בהמשך אותה שנה זכו להצלחה חלקית גם השירים שכתבה "On the Ride" (אנ') ו-"When You've Gotta Go" (אנ') שבוצעו על ידי אמנים מחוץ לאנגליה. שירים נוספים שכתבה בתקופה זו זכו להצלחה מועטה, בעיקר מחוץ לאנגליה ורובם נכללו באלבומה הראשון שיצא ב-1973. מעסיקה דון קירשנר, שהתפעל משיריה, השווה את דה פול לקרול קינג[4].
תחילת שנות ה-70
ב-1972 כתבה דה פול את השיר "Sugar Me" (אנ') וייעדה אותו לזמר פיטר נון (אנ') אך בן זוגה באותו זמן, דדלי מור, שיכנע אותה לשיר אותו בעצמה בחסות המפיק גורדון מילס (אנ') וחברת ההקלטות MAM Records (אנ'). השיר הפך להצלחה גדולה ובנוסף למקום חמישי במצעד הסינגלים הבריטי הגיע למקום ראשון במצעדי הסינגלים של הולנד, ספרד, בלגיה ושוודיה.
שיר זה פתח תקופה פורייה של דה פול ששיריה נכנסו למצעדי הפזמונים באנגליה ומחוצה לה והביאו לה הזמנות להופעות בטלוויזיה. בשלהי 1972 הוציאה דה פול את השיר Getting a Drag (אנ') שהגיע למקום 18 במצעד הסינגלים הבריטי[5]. הצלחתה העניקה לה את התארים "אמנית השנה" של עיתון המוזיקה Record Mirror (אנ'), מבצע השנה של "רדיו לוקסמבורג" ומקום שלישי של זמרת השנה מטעם NME.
במרץ 1973 הוציאה דה פול את האלבום הראשון שלה Surprise (אנ') בו שרה וכתבה את רוב השירים. הביקורת קיבלה בחיוב את האלבום הזה. בהמשך אותה שנה הוציאה דה פול את שירה השלישי All Night (אנ') שזכה להצלחה מעטה ומייד אחריו הוציאה את השיר Won't Somebody Dance with Me (אנ') שדורג בטופ 20 במצעד הסינגלים הבריטי. באותה שנה זכתה בפרס אייבור נובלו והייתה האמנית הראשונה שזכתה בפרס זה. באותה שנה הוציאה דה פול עוד שירים עבור זמרים אחרים.
בתחילת 1974 השתתפה דה פול בשירה בהקלטת האלבום The Hoople של להקת מוט דה הופל. בתקופה זו נבחרה דה פול לזמרת הבכירה בסקר פרסי המוזיקה של שבועון Disc Readers. בשלהי 1973 מינתה את דון ארדן (אנ') כמנהלה המוזיקלי.
במאי 1974 שחררה את הסינגל Ooh I Do (אנ') שהגיע למקום 25 במצעד הסינגלים הבריטי. באוקטובר אותה שנה שחררה דה פול את הסינגל No, Honestly (אנ') שדורג במקום השביעי במצעד הסינגלים הבריטי[6]. כמו כן זכתה דה פול בפרס אייבור נובלו השני שלה על שיר זה. באותה שנה עברה דה פול לחברת הפקה חדשה בשם Jet Records (אנ') שהקים המנהל המוזיקלי שלה דון ארדן.
בתחילת 1975 שחררה את הסינגל My Man and Me (אנ') שדורג במקום 40 במצעד הסינגלים הבריטי. עיקר השירים שיצרה דה פול באותן שנים נמסרו לזמרים אחרים. 14 מהשירים דורגו במצעד הסינגלים הבריטי ושירים רבים דורגו במצעדי סינגלים במדינות רבות סביב לעולם. בנוסף להצלחה בדירוגים הוזמנה דה פול להופיע בתוכניות מוזיקה ובידור שונות. רבים מהשירים יצרה דה פול בשיתוף עם בארי בלו (אנ'). בשלהי אותה שנה יצא אלבומה השלישי של דה פול שנקרא Love Bomb (אנ') שזכה לביקורות טובות ולהצלחה.
ב-1976 הקליטה דה פול את אלבומה Before You Go Tonight (אנ') אולם בגלל סכסוך עם מנהלה דון ארדן הושהתה הפצת האלבום עד 1990. באותה שנה ביצעה גרסה משלה של השיר Because של לנון-מקרטני.
אירוויזיון 1977
ב-1977 כתבה דה פול וביצעה, יחד עם מייקל מורן (אנ'), את השיר Rock Bottom (אנ') שנבחר על ידי בריטניה לייצג את המדינה בתחרות האירוויזיון של 1977 שנערכה בלונדון. בתחרות עצמה זכה השיר במקום השני[7][8]. לאחר האירוויזיון זכה השיר להצלחה רבה בדירוגי הסינגלים בבריטניה ובמדינות אחרות. הישג זה הביא את הנהגת המפלגה הליברלית להציע לדה פול להתמודד על מושב בפרלמנט הבריטי. כמו כן הצטרפה באותה שנה למועצה של גילדת כותבי השירים של בריטניה הגדולה והייתה בכך לאישה היחידה במועצה זו באותה תקופה.
שלהי שנות ה-70
בשנים שלאחר האירוויזיון התמקדה דה פול בכתיבת שירים עבור אמנים אחרים. ב-1978 עברה לגור וליצור בקליפורניה והשיר הראשון שכתבה שם היה Hollywood Romance (אנ'). בתקופה זו הכירה את השחקן ג'יימס קובורן שהפך לבן זוגה.
ב-1979 שחררה דה פול את אלבומה Tigers and Fireflies (אנ') כשבחלק מהשירים שיתפה פעולה עם מייקל מורן (אנ').
שנות ה-80
ב-1982 חזרה דה פול מקליפורניה לאנגליה. בתקופה זו צמצמה דה פול את היקף היצירה המוזיקלית שלה ופנתה לכוונים אחרים. בין השאר הרבתה להופיע בתוכניות בידור (כאורחת וכמנחה) הפיקה תקליטי ילדים והחלה לשחק בהצגות תיאטרון.
שנות ה-90
בתחילת 1991 נבחרה דה פול לוועידת האקדמיה הבריטית של פזמונאים, מלחינים וכותבים. בתקופה זו המשיכה לעסוק בשלל תחומים מוזיקליים כמו גם הופעות בתוכניות בידור. ב-1994 הוציאה את אלבומה Just a Little Time (אנ') שכלל שירים חדשים ושירים שהופיעו כבר באלבומים קודמים.
המאה ה-21
בתחילת המאה ה-21 המשיכה דה פול להופיע בשלל תוכניות בידור ומוזיקה. ב-2005 זכתה תרומתה המוזיקלית להכרה כשזכתה במדליית זהב מטעם האקדמיה הבריטית של פזמונאים, מלחינים וכותבים[9]. בעקבות פעילותה למען זכויות אמנים מונתה ב-2006 כדירקטורית בארגון Performing Rights Society (PRS) (אנ') הפועל למען זכויות אמנים ויוצרים.
בשנים אלו המשיכה דה פול לחבר שירים ובמקביל להופיע בתוכניות בידור רבות בטלוויזיה וב-2011 אף קיבלה תוכנית משלה בערוץ הטלוויזיה סקיי ניוז בשם "Lynsey's Love Songs". ב-2012 נבחרה לחבר השופטים של בריטניה באירוויזיון 2012.
בשלהי שנות ה-90 של המאה ה-20 הפסיקה דה פול את עבודתה האמנותית כדי לטפל באימה החולה עד פטירתה ב-2001. האם שימשה כמזכירתה של דה פול בחברת ההפקות שהקימה Lynsey de Paul Music Limited.
ב-2015 יסד ארגון Performing Rights Society (PRS) (אנ') את "פרס לינזי דה פול" על שמה של הזמרת שנפטרה ב-2014. פרס זה מוענק שנתית לזמרות-יוצרות חדשות[21][22][23].
לקריאה נוספת
Roberts, David (2006). British Hit Singles & Albums (19th ed.). London: Guinness World Records Limited. p. 145. ISBN978-1-904994-10-7.
.svg){kind=logo}
