ישראל (אנטון) פנקס נולד בסופיה, בולגריה, בשנת 1935, לדורה ולד"ר דניאל פנקס. אביו שהיה בן למשפחת מוזיקאים, נפטר כשפנקס היה בן 6. ב-1944, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, עלה לארץ ישראל עם אמו, ואת שלוש שנותיו הראשונות עשה בכפר הנוער בן שמן, שבו שהה גם אחיו. מ-1947 מתגורר בתל אביב. בשנת 1948 נהרג אחיו במלחמת העצמאות.
בין השנים 1954–1956 שירת בצה"ל, בין היתר ככתב צבאי. אחרי שחרורו עבד בתרגום ובעריכה בהוצאות הספרים "ספריית פועלים" ו"עם עובד". בנוסף תרגם מחזות לתיאטרון "האהל", ושימש כעורך לילה בסוכנות הידיעות "יונייטד פרס".
שיריו הראשונים החלו להתפרסם בעיתונות הספרותית החל משנת 1951. ב-1961 הופיע ספר שיריו הראשון, "ארבעה עשר שירים" (הוצאת עכשיו) ולאחריו פורסמו הספרים: "ארוחת ערב בפרארה ושירים אחרים" (ידיד למחבר, 1965); "אל קו המשוה" (הקיבוץ המאוחד, 1975); "בתוך הבית" (הקיבוץ המאוחד, 1978); "הרצאה על הזמן" (הקיבוץ המאוחד, 1991); "גנאלוגיה" (אבן חושן, 1997); "בים העתיק שלנו" (אבן חושן, 1999); "אנטנות וחיישנים, 99 פרגמנטים" (אבן חושן, 2008); ו"היסח הדעת הכרחי לשיווי המשקל בעולם: שני שירים", (אבן חושן, 2010; קובץ מיוחד לציון יום הולדתו ה-75 של פנקס). כן פורסם מבחר משיריו בצרפתית, בספרו Discours sur le temps: choix de poémes (l'Escampette, 1997). שיריו תורגמו לשפות רבות וזכו לעיבודים מוזיקליים של מלחינים ישראלים.
בדברי השופטים שהעניקו לו את פרס ישראל בשנת 2005 נכתב, בין היתר:
"במפת השירה הנכתבת כיום נראית שירתו של ישראל פנקס כמובלעת נדירה. מראשיתה, בשנות החמישים, הכניסה שירתו טון שלא היה דומה לו בעברית: מצד אחד דיאלוג עשיר ומורכב שקיימה עם תרבות אגן הים התיכון, ומצד אחר – לשון מהגרים טעונת זכרי משפחה. זו שירה הרוחשת תנועה מתמדת של פרספקטיבות, גיאוגרפיות ותרבותיות, שתכליתה לבחון מנין יהיה המבט חד יותר והמבקשת כל הזמן לאמת את הפרספקטיבה האחרונה..."
— דברי השופטים לרגל הענקת פרס ישראל לישראל פנקס[1]
לשונה של שירה זו זהירה ומאופקת. לעיתים קרובות נוקט המשורר בגוף ראשון רבים ("אנחנו") ונמנע מן השימוש ב"אני", שיכול להישמע כתובענות או כבקשה לתשומת לב. זהו "אנחנו" שקט, מתבונן, לא קולקטיבי, המאפשר ריבוי קולות ונקודות ראות. לאורך כל שירתו נע פנקס בין מגוון הקולות, מתקרב ומתרחק מהכללי לפרטי ובוחן בכל פעם פרספקטיבות חדשות.[1]
ספריו
שירה
ארבעה עשר שירים (עכשיו, 1961)
ישראל פנקס : מבחר שירים ודברים על יצירתו מאת דן צלקה (מחברות לשירה, 1962)
ארוחת ערב בפרארה ושירים אחרים (ידיד למחבר, 1965)
אל קו המשוה : פואמות (מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, 1975)
"קוסמולוגיה בזעיר אנפין" (על יוסף הירש), הארץ, 18 באוקטובר 1996
"במרחק שתיים או שלוש תקוות". הארץ, 15 בדצמבר 2000, עמ' ב' 14 (דברים שנאמרו בערב לרגל יציאת ספרו של פנקס "בים העתיק שלנו", במכון ון-ליר בירושלים ב-19 בנובמבר 2000)
"שירה נכתבת", קשת החדשה מס' 4, קיץ 2003
"הרהורים של אדם לא פוליטי", פרק בספר "המצב עכשיו" בעריכת גדעון סאמט, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 2003
"ארץ הצהריים", קטלוג התערוכה של לאה ניקל, עבודות על נייר, גלריה זומר, אוקטובר-נובמבר 2006
.svg){kind=logo}