|
ישראל חברוני
ישראל כהן-חברוני (נולד ב-1938 בתל אביב) הוא משורר, מחזאי, שחקן ומורה דרך ישראלי, חוזר בתשובה. ביוגרפיהנולד בתל אביב ליהודה ושולמית (לבית ויינשטיין) כהן חברוני. שולמית היא ביתו של ישראל וינשטיין - נין של הרב שלמה זלמן לעווי[1]. בילדותו משפחתו עברה דירה מספר פעמים, והוא גדל בין השאר בפתח תקווה ובחיפה. בנעורותו היה בתנועת הנוער המחנות העולים והצטרף לקיבוץ דפנה. לאחר ששירת בצה"ל לא חזר לקיבוץ דפנה אלא עבר למשגב עם, שם שימש כרועה צאן. לאחר מכן הוא עבר לנגב ועבד בחווה חקלאית לניסיונות בוטניים. לאחר מכן עבד זמן קצר כמלח במכלית נפט. הוא עבר לאירופה וטייל שם. כשחזר שימש כמדריך סיורים במדרשת שדה בוקר, שומר נוף בעין עבדת, וכמדריך בסיורי קומנדקרים בנאות הכיכר. לאחר מכן חזר לתל אביב, והשלים בחינות בגרות. בתקופה זו חיבר את מחזהו הראשון "אשה עייפה". חבריו שלחו את המחזה לתחרות שהתקיימה בשנת 1967 והמחזה זכה באותה השנה בפרס מטעם המועצה לתרבות ואמנות[2][3][4]. בין השופטים בתחרות היו אברהם אסיאו, אורי קיסרי, מרים ברנשטיין-כהן, ולאה פורת-גור[5]. בעקבות כך החל לשמוע קורסים בתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, ובין השנים 1968 – 1971 למד בימוי סרטים בלונדון. בשנות השבעים של המאה העשרים שימש כמורה למודעות עצמית-יוצרת במסגרת המכון להשתלמות מורים של בתי ספר ניסויים בירושלים. בשנת 1977, כשהיה בגיל 39 החל תהליך של חזרה בתשובה, ולמד בישיבת אור שמח[6]. לאחר שחזר בתשובה התגורר במעלה עמוס[6]. התגורר גם במשך תקופה בירוחם[7]. כתיבה ב-1964 פרסם את הספר "ערום עם הרוח"[8] בהוצאת מחברות לספרות. ב-1994 פרסם את חוברת השירים בּׂא איתי למדבר[9][10] בה כתב שירים הקשורים במדבר. החוברת יצא לאור בצורת פנקס ובו דפים מצולמים של השירים כתובים בכתב ידו. ב-2008 יצא השיר "בדממה"[11][12] מתוך האלבום "שתיקת האדמה" של להקת בין השמשות. סולן הלהקה, יוני גנוט, אמר בראיון כי השיר נכתב בהשראת השיר "המלחמה על צלם אלוקים" ("איש מדבר") מתוך "בוא איתי למדבר"[13]. באוקטובר 2018 יצא לאור האלבום "בא איתי למדבר"[14][15] - יהונתן שמלה ומוריה קסטרו בשירי ישראל חברוני, ובו שירים מתוך הספר "בא איתי למדבר". ארז לבנון ביצע את שירו "לך לאט אסוף את הזרעים" באלבום "שמרני כאישון בת עין"[16][17][18]. ספריו
בתיאטרון בצוותא: ב-1969 עלה במסגרת במת השחקנים המחזה "אישה עייפה"[19] בבימוי מיכאל כפיר, ובהצגה שיחקו גדליה בסר ורחל דובסון[20]. ב-1972 ביים לצד טוני סרקין את הצגת היחיד "איכרוס ושתי שתיקות"[21] בביצועה של מרים עירון[22]. ב-1975 כתב וביים את ההצגה "מונולוגים לאישה צעירה" בה שיחקה כרמלה גיא. הצגה זו עלתה בצוותא ירושלים[23]. באותה שנה כתב ביים ושיחק בהצגה "תפילת הבוקר של יוסף רוט"[24] בצוותא ירושלים. בהצגה זו השתתף לעיתים לצד חברוני השחקן מישע משכן[25]. הצגה זו עלתה לאחר מכן בשם "פרפרים והשפלות"[26]. ב-1975 הופיע לצד ג'ימי לויד, אדם ריכטר וירון לונדון במופע "טנדו"[27][28]. בתיאטרון פרספקטיבה בבית העיתונאים על שם סוקולוב: ב-1976 כתב ושיחק בהצגת יחיד בשם "מכת שמש"[29]. באותה שנה עלה המחזה שכתב "וריאציות לאשה צעירה"[29] בה שיחקו כרמלה גיא וורדה בן חור והשתתפה בשירה מירי אלוני. ב-2003 כתב ביים ושיחק בהצגת היחיד "צעקה של יהודי"[30][31]. בקבוצת התיאטרון הירושלמי: ב-2013 עלתה ההצגה שכתב "מסע יומי של איש זקן" בבימויה של גבריאלה לב. בהצגה שיחקו ורדה בן חור, ערן בוהם, שיקן חזן ומאור ממן. במסגרת בית ספר שדה כפר עציון הוא מדריך טיולים במדבר המבוססים על התבוננות בטבע ופעילות דרמה. טלוויזיהב-1972 כתב ביים והפיק סרט קצר בשם "אימבה"[32]. הסרט זכה במקום השני בפרס מטעם המועצה לתרבות ואמנות בפסטיבל הקולנוע בצפת[33]. השופטים היו: אהרון מגד (יו"ר), אמנון זקוב, דוד ברגמן, משה נתן והלגה קלר[34]. נתן גרוס כתב על הסרט: "את סרטו של ישראל חברוני "אימבה" אפשר להגדיר כפנטומימה קולנועית, שגיבוריה מסמלים רגשות של בדידות, ניכור חברתי וערירות - ולבסוף את הלך רוחו ונפשו של היוצר"[35]. ב-1973 ביים את המשדר "ניצולים מספרים..." ששודר בערוץ הראשון לרגל 30 שנה למרידות בגטאות[36]. ב-1975 שימש כבמאי ותסריטאי בסדרה "גם אנו שופטים" ששודרה בחינוכית. ב-2022 השתתף לצד יאיר פרג'ון בעונה הרביעית של התוכנית שאלה תשובה[37]. חיים אישייםנשוי לחיה, מדריכה בשיטת פלדנקרייז[38], ולהם שמונה ילדים והם מתגוררים בבת עין[39]. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||
