יעקב טרנר

יעקב טרנר

טרנר במשרדו שבמוזיאון חיל-האוויר בחצרים, יולי 2006
לידה	27 בפברואר 1935 המנדט הבריטי כפר יונה, פלשתינה (א"י)
פטירה	27 באוקטובר 2024 (בגיל 89) ישראל רמת השרון, ישראל
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בית הספר לטיסה
מפלגה	מפלגת העבודה הישראלית
ראש עיריית באר שבע 1998–2008 (כ־10 שנים) → דוד בונפלד (מ"מ) רוביק דנילוביץ' ←
מפכ"ל המשטרה ה־10 31 במרץ 1990 – 31 במרץ 1993 (3 שנים) → דוד קראוס רפי פלד ←
שירות צבאי מדינה ישראל השתייכות צבא הגנה לישראל משטרת ישראל תקופת הפעילות 1953–1985 (צה"ל) 1985 – 1993 (משטרת ישראל) דרגה תת-אלוף   רב-ניצב תפקידים בשירות בצה"ל טייס קרב מפקד טייסת 107 מפקד טייסת 110 מפקד בית הספר לטיסה מפקד בסיס חצרים ראש מחלקת הדרכה בלהק אוויר ראש להק כוח אדם במשטרת ישראל ראש אגף כוח אדם מפקד מחוז המרכז פעולות ומבצעים מלחמת ששת הימים
תפקידים בולטים מנהל מוזיאון חיל האוויר נשיא הסניף הישראלי של ארגון השוטרים הבינלאומי

יעקב טרנר (27 בפברואר 1935^[1] – 27 באוקטובר 2024) היה פוליטיקאי ישראלי שכיהן כראש עיריית באר שבע השביעי (1998–2008) וכמפכ"ל העשירי של משטרת ישראל (1990–1993). לפני כן היה טייס קרב ותת-אלוף בחיל האוויר הישראלי. יוזם ומקים מוזיאון חיל האוויר בחצרים.

טרנר נולד בכפר יונה לצבי טרנר, יליד הונגריה, ולדינה לבית רוזנפלד, ילידת פולין.

התגייס לצה"ל בשנת 1953. החל את קורס טיס מס' 17, אך הודח. הוא הצטרף לאחד הקורסים הבאים, מס' 22, וסיים אותו בהצלחה בשנת 1957. לאחר הקורס הוצב לקורס אימון מתקדם (קא"ם) על מטוס דאסו אוראגן בטייסת 113 ("הצרעה") בבסיס חצור. לאחר מכן עבר הסבה למטוס דאסו מיסטר IV. בשנים 1957–1963 היה טייס קרב בטייסת 109 ("העמק"). ב-1963 עבר להטיס מטוס מיראז' 3 והיה חלק מצוות קליטת המטוס בטייסת 117 ("הסילון הראשונה") בבסיס רמת דוד. בשנים שלאחר מכן שירת כמדריך בבית הספר לטיסה, ששכן בבסיס תל נוף, ומאוחר יותר מונה כמפקד טייסת בבית הספר לטיסה.

החל מסוף שנות ה-50 פרסם בבטאון חיל האוויר טור הומוריסטי על הווי החיל.^[2]

במלחמת ששת הימים פיקד על טייסת 107 ("אבירי הזנב הכתום"), שבאותה תקופה הייתה טייסת אוראגן. במהלך המלחמה הוביל מבנים לתקיפת שדות תעופה במסגרת מבצע מוקד. באחת מהגיחות שבה הוביל רביעייה לתקיפת כוח שריון ירדני נפגע מטוסו באש נ"מ, אך הוא הצליח להנחית את מטוסו הפגוע בישראל.

מספטמבר 1967 עד יולי 1969, כולל במלחמת ההתשה, פיקד על טייסת 110 ("אבירי הצפון"), שהייתה טייסת סוד אוויאסיון ווטור. במלחמת ההתשה איבד את שני סגניו, נפתלי פורת ויצחק (אקי) ארצי. בהמשך שירת כמדריך ראשי בבית הספר לטיסה וכמפקד טייסת תעופה בתל נוף. ב-1972 מונה למפקד בית הספר לטיסה.

במלחמת יום הכיפורים לחם טרנר כטייס פנטום בטייסת 107, שפעלה באותן שנים מבסיס חצרים. לאחר לימודי תואר ראשון במדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן-גוריון מונה ב-1975 לראש מחלקת ההדרכה של חיל האוויר שבלהק אוויר. ב-1977 הוענקה לו דרגת תת-אלוף, ובשנים 1977–1981 פיקד על בסיס חצרים. תפקידו הבא היה כראש להק כוח אדם של חיל האוויר (1981–1985) שאחריו השתחרר מצה"ל בדרגת תא"ל לאחר 32 שנות שירות. כטייס קרב ביצע טרנר מעל 300 גיחות מבצעיות.

טרנר יזם והקים את מוזיאון חיל האוויר בחצרים אותו ניהל מיום הקמתו ועד 2015. גם לאחר שחרורו מצה"ל המשיך להטיס את מטוסי המוזיאון, עד שהגיע לגיל 75.^[3]

לאחר שחרורו מצה"ל התגייס למשטרת ישראל, שם כיהן כראש אגף כוח אדם (כיום אמ"ש) בשנים 1985–1989, וכמפקד מחוז מרכז בשנים 1989–1990. ב-1 באפריל 1990 הוענקה לטרנר דרגת רב ניצב והוא מונה למפכ"ל העשירי של המשטרה. בשלוש שנות כהונתו כמפכ"ל הקים את משטרת התנועה הארצית ואת היחידה האווירית של משטרת ישראל, הפעיל את מדיניות ה"דלת הפתוחה" לאזרח בכל תחנות המשטרה, פעל לקידום השוטרים ומבחינת תושבי באר שבע והנגב הייתה גולת הכותרת לפעילותו הקמת המחוז הדרומי בתחומי באר שבע.^{[דרוש מקור]}

כמה חודשים אחרי תחילת תפקידו כמפכ"ל, ביום הכיפורים ה'תשנ"א, 29 בספטמבר 1990, עלתה קבוצה גדולה של מפגינים מוסלמים לכיוון הכותל המערבי. המשטרה עצרה את התקדמותם אך היו נחבלים רבים משני הצדדים, והאירוע נתפס כחריג בהיקפו בירושלים, וכאיום על ביטחון המתפללים בכותל.^[4] ההפגנה נוצרה אחרי פרסום כרוז של הוואקף הקורא להתנגד לכוונת נאמני הר הבית להציב אבן פינה טקסית לבית המקדש השלישי. למחרת נערכה ישיבה ובה הנחה ראש הממשלה יצחק שמיר את שר המשטרה רוני מילוא ואת מפכ"ל המשטרה טרנר לדאוג "להנמכת האש" בירושלים. בהתאם הוחלט שלא לאפשר לנאמני הר הבית לקיים את הטקס והדבר פורסם והועבר לוואקף. בתפילות המוסלמים ביום שישי, 5 באוקטובר 1990 (חג סוכות תשנ"א), הכריז המואזין שיש למנוע את טקס הנחת אבן הפינה המתוכנן ליומיים לאחר מכן.^[4] ביום שני, ד' חול המועד סוכות, תשנ"א (8 באוקטובר 1990) נזרק מטר אבנים מאזור הר הבית על המתפללים והמבקרים הרבים ברחבת הכותל, וכ-20,000 איש פונו משם לאחר שחלקם נפצעו. השוטרים בהר הותקפו, תחנת המשטרה ברחבת הר הבית ננטשה והועלתה באש. המשטרה הסתערה על המתפרעים באש חיה, ו-17 מהנוכחים בהר נהרגו. בהופעה טלוויזיונית למחרת, ולמרות ביקורת משמעותית, הודיע טרנר כי הוא מצדיק את החלטת המשטרה ואת פעולתה, בייחוד לאור תקיפת המתפללים ברחבת הכותל מתוך רחבת הר הבית, בפעם הראשונה מאז שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים.^[4]

סיים את תפקידו כמפכ"ל בשנת 1993.

מאז 2002 כיהן טרנר כנשיא הסניף הישראלי של ארגון השוטרים הבינלאומי - IPA.

לפני כהונתו של טרנר כראש עיריית באר שבע, קיבל הצעות להתמודד לראשות עיריית תל אביב ורמת גן, אך סירב להצעות ואמר "אם אני אהיה ראש עיר זה רק של העיר באר שבע". בשנת 1998 נבחר לראשות עיריית באר שבע, ובשנת 2003 נבחר לכהונה שנייה עם 48.29% מהקולות.^[5] טרנר עמד בראש רשימת "באר שבע 1", רשימה מקומית שנתמכה על ידי מפלגת העבודה. עם הקמת מפלגת קדימה ב-2005 הודיע על תמיכתו בה.

כראש עירייה, טרנר שם למטרה לבנות שני דברים שהיו חסרים בעיר: היכל תרבות ואצטדיון כדורגל. היכל התרבות (משכן האומנויות) הושלם בימי כהונתו, ואילו האצטדיון נבנה לאחר תום כהונתו ונקרא על שמו.^[6] כמו כן, השקיע במוסדות חינוך ורווחה בעיר וגייס כספים למיזם פארק נחל באר שבע ולפארק ההייטק.^[7]

בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2008, גבר עליו רוביק דנילוביץ' עם 60.39% מהקולות.^[8]

טרנר עבר להתגורר ברמת השרון, והמשיך להתנדב במוזיאון חיל האוויר בחצרים.^[7]

טרנר היה נשוי לאריאלה, עד למותה ב-2017.^[9] לזוג נולדו שלושה בנים, שניים מהם טייסים. אחייניתו היא קרן טרנר אייל, לשעבר מנכ"לית משרד האוצר ומשרד התחבורה.

טרנר הלך לעולמו ב-27 באוקטובר 2024, בגיל 89.^[10]

טרנר זכה שלוש פעמים בפרס מפקד חיל האוויר.

• בשנת 1985 זכה בפרס על ביצוע פרויקט יבנה, מטעם אלוף עמוס לפידות.
• בשנת 1995 קיבל פרס מפקד חיל האוויר, מטעם אלוף הרצל בודינגר.
• בשנת 2010 זיכה אותו אלוף עידו נחושתן בפרס על שימור ופיתוח מורשת חיל האוויר.

טרנר קיבל בשנת 2009 את אות יקיר הנגב מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. באותה שנה קיבל את אות יקיר באר שבע על שירותו למען העיר.

בשנת 2013 זכה בפרס יקיר הרשויות המקומיות מטעם מרכז השלטון המקומי על תרומתו לפיתוח באר שבע והנגב ותרומתו לביטחון המדינה. הפרס הוענק לו בטקס בכנסת על ידי יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין כנציג ראש הממשלה וע"י שלמה בוחבוט יו"ר מרכז השלטון המקומי.

אצטדיון טוטו באר שבע על-שם יעקב טרנר שנפתח בשנת 2015 נקרא על שמו.^[11]

בחודש ינואר 2020 חנכה עיריית יבנה גינה ציבורית על שמו בשכונה המשטרתית בעיר שהוקמה ביוזמתו, בה מתגוררות 255 משפחות.^[12]

מדיה וקבצים בנושא יעקב טרנר בוויקישיתוף

• יעקב טרנר - המפכ"ל העשירי, באתר משטרת ישראל
• תא"ל (מיל') ורב ניצב (דימ') יעקב טרנר, באתר חיל האוויר הישראלי
• יהונתן מרוז, ‏חמש דקות מבאר שבע, באתר חיל האוויר הישראלי
• שרי מקובר-בליקוב, אמרתי לרוביק "אתה בגדת בי", באתר nrg‏, 21 בנובמבר 2008
• נעמה לנסקי, חמש דקות מבאר שבע, באתר ישראל היום, 30 באוקטובר 2015
• אייל לוי, ‏יעקב טרנר: “לחצו עלי פוליטיקאים מהסוג הבעייתי, אלה שמשלבים רצון לשרוד וכוח", באתר מעריב אונליין, 3 במרץ 2018

יעקב טרנר - תבניות ניווט

ראשי עיריית באר שבע האימפריה העות'מאנית החל מ-1844 האימפריה העות'מאנית (1900–1917) חג' עלי אל-עטאונה (1900 - 1917) המנדט הבריטי המנדט הבריטי (1917–1948) חג' עלי אל-עטאונה (מ-1917) • שייח' חמיד אל-צופי (1922) • שייח' פריח אבו מדין (1924-1922) • חג' חוסין אבוכף (1927-1924) • אבו עאטף • תאג' אל-דין שעת' • שפיק מושתהא ישראל מדינת ישראל מיכאל הנגבי (מושל צבאי) (מ-1948) • דוד טוביהו (מ-1950) • זאב זריזי (מ-1961) • מתתיהו אדלר (יו"ר ועדה קרואה) (1963) • אליהו נאוי (מ-1963) • משה זילברמן (מ-1986) • יצחק רגר (מ-1989) • דוד בונפלד (מ-1997) • יעקב טרנר (מ-1998) • רוביק דנילוביץ' (מ-2008) המפקחים הכלליים של משטרת ישראל יחזקאל סהר • יוסף נחמיאס • פנחס קופל • אהרן סלע • שאול רוזוליו • חיים תבורי • הרצל שפיר • אריה איבצן • דוד קראוס • יעקב טרנר • רפי פלד • אסף חפץ • יהודה וילק • שלמה אהרונישקי • משה קראדי • דודי כהן • יוחנן דנינו • בנצי סאו (מ"מ) • רוני אלשיך • מוטי כהן (מ"מ) • קובי שבתאי • אבשלום פלד (מ"מ) • דני לוי מפקדי מחוז מרכז של משטרת ישראל אריה ניר • גבריאל עמיר • אנוש גבעתי • יעקב טרנר • חיים אלבלדס • אסף חפץ • שלמה אהרונישקי • זאב אבן-חן • יהודה בכר • בני קניאק • דודי כהן • ניסים מור • בנצי סאו • ברונו שטיין • מוטי כהן • עמיחי אשד • משה ברקת • אברהם ביטון • יאיר חצרוני ראשי אגף משאבי אנוש של משטרת ישראל משה אידלוביץ (1963–1973) • יורם נשר (1973–1974) • פרד בליימן (1974–1975) • אברהם שבנק (1975–1976) • אביגדור קפלן (1977–1978) • יהודה רוזנפלד (1978–1980) • אלי עשת (1980–1981) • בנימין ברלאי (1985-1981) • יעקב טרנר (1989-1985) • שלמה חרון (1991-1989) • אריה ביבי (1991–1993) • יאיר יצחקי (1996-1993) • אסתר דומיניסיני (2000–1996) • משה קראדי (2002-2001) • אבי טילר (2002–2004) •גבי גל (2004–2007) • עמיחי שי (2007–2011) • ירון בארי (2011–2015) • גילה גזיאל (2015–2019) • עינת גיל-צובארי (2019–2021) • בועז גולדברג (מ-2021) ראשי להק כוח האדם בחיל האוויר ישעיהו לזרסון • אורי טלמור • צבי גוב-ארי • יעקב טרנר • משה מורג • אבי ארוך • יואל פלדשו • יצחק אמיתי • גיל רגב • אמיר השכל • רז גור אריה • דני גנות • רמי בן אפרים • אילן בוגר • דוד ברקי • נתן ישראלי • איתמר רייכל • יובל הראל מפקדי בסיס חצרים ג'ו אלון • ישעיהו (שייקה) ברקת • עמיחי שמואלי • יעקב טרנר • אשר שניר • דן פסח • רון חולדאי • משה מלניק • עוזי רוזן • עמירם אליאסף • אבי ברבר • עמוס ידלין • רני פלק • יוחנן לוקר • שלי גוטמן • חגי טופולנסקי • זיו לוי • טל קלמן • ניר ברקן • אבשלום עמוסי • אביעד דגן • גיא דוידסון • עמיחי לוין