פדן (ימין) בהצגה "ילדי רב החובל גרנט"; לצדו יצחק עטיה
בשירותו הצבאי שימש פדן עורך בהוצאת מערכות ובמפקדת קצין חינוך ראשי. מאז ואילך כתב סיפורים ומאמרים שהתפרסמו בבמות שונות, ובהן הירחון "סקירה חודשית", העיתון "מעריב", כתבי העת "את" ו"מסע אחר", עיתון הילדים "אותיות", השבועון "ראש 1" וכן "עיניים". מאמריו התפרסמו באתר "דףדף" וכן בכתב העת המקוון "הפנקס". מאמרי ביקורת רבים פרי עטו, על ספרי נוער ועוד, התפרסמו בין השנים 1996–2004 ב"הארץ", ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות".
הספר הראשון שערך היה ספרו של מ"ס אנדרסון, חדירת המעצמות למזרח התיכון, מערכות 1972 (תרגום: יוכבד בן-יעקב), והבא אחריו – ספרו של ארתור קסטלר, האומנם צירוף מקרים? עם עובד 1975 (תרגום: נורית גורן). ב-1974 התנסה פדן בתרגום הראשון, ספר נוער, וב-1978 הוצע לו לתפוס את מקומו של אוריאל אופק כעורך ספרי הילדים והנוער של הוצאת זמורה ביתן, לימים: זמורה ביתן מודן. אחת מהצלחותיו הייתה הטבעת השם "הדרדסים" ליצורים הנקראים "שטרומפף" (Les Schtroumpfs) במקור; ההצלחה הייתה כה רבה, שלא מעטים ניסו לייחס אותה לעצמם. עד 1981 המשיך לערוך ב"מעריב", ומאז עבד מהבית כדי להיות עם ילדיו. כשלוש שנים חי ביישוב הקהילתי ניל"י, שהוא ורעייתו עדית היו ממקימיו, ולאחר מכן חזרו להרצליה. אחרי שהתגרש התגורר בהוד השרון, עבר לקיבוץ סמר שבערבה הדרומית - ואז חזר להרצליה.
עיקר עיסוקו מאז 1978 ועד 2005 היה עריכת מרגנית, סדרת המופת המתורגמת במסגרת "זמורה-ביתן-מודן הוצאה לאור". הספרים שבחר לסדרה זו, שאותם מסר לתרגום וערך, הוסיפו לראות אור גם בשנים הבאות. מ-1980 ערך ספרי מקור לנוער, וב-2005 נענה לפנייתה של הוצאת כתר והחל לערוך סדרת מקור במסגרת "הסדרה הצעירה", וכן מסר לתרגום וערך כמה ספרי נוער מן הקלסיקה ומן היבול בן זמננו. כן היה לעורך "ראשית קריאה" בכתר (מקור ותרגום). מ-2009 עד 2013 ערך עם איילין מוסקוביץ סדרת פרוזה מתורגמת לבני 16–18 בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
במקביל לעריכה לנוער עסק פדן גם בעריכה ספרותית, למשל ו' וולף, השנים (תרגום: אדם זרטל), זמורה-ביתן-מודן, 1979; א"ל דוקטורוב, רגטיים (תרגום: אהרן אמיר), זמורה-ביתן-מודן 1976; בעריכת כתבי עת (ראש צעיר ושיני חלב, 1988); וכן בכתיבה, תרגום ועריכה של ספרי מידע ועיון לילדים ולנוער, ובהם הסדרה "טוב לדעת" (1986), הסדרה האנציקלופדית "ספר לי מדוע תגיד לי למה", שפדן כתב וערך בהתבסס על ספריו של ארקדי לאוקום (1987); ו"אנציקלופדיה 2000" (1995 ואילך) שכתב וערך (עם יעל זיידמן) את חמישה-עשר כרכיה; מ-1998 כתב פדן סדרת ספרי עיון בהוצאת מפה, וב-2003 כתב את מדריך הרחובות של תל אביב-יפו, בעקבות מחקר היסטורי. באותו אופן נכתב הספר על פתח תקווה, שראה אור ב-2009, הכולל חידוש מרעיש (לדעת פדן) בדבר נסיבות תחילתה של העלייה הראשונה.
פדן עסק בהוראת עריכה באוניברסיטת בר-אילן ולימד במגמה לעריכה ובמגמה לתרגום בבית ברל. כמו כן היה ממארגני הכנסים הבינלאומיים לספרות ילדים ונוער שנערכו בבית אריאלה בתל אביב בשנים 1992–2001, והיה מרצה מרכזי בהם. הוא העביר הרצאות לגופים שונים בנושאים: תל אביב: צמיחתה של העיר העברית הראשונה; צנזורה בספרות הילדים והנוער; אודיסאוס והתנ"ך; מי באמת יישב את הארץ? (אם המושבות); הורים נוטשים ומשפחות חלופיות; הקריירה המזהירה של שרלוק הולמס, ועוד.
ב-2007 ראה אור בהוצאת כתר רומן פרי עטו, "אודיסאוס", ביוגרפיה נטולת אלים ומפלצות של אודיסאוס. במרכז סיפור חייו ה'אמיתי' של גיבור שתי הפואמות של הומרוס עומדת הדרך שבה הפכו מעלליו לסיפורים אגדיים. ב-2016 ראה אור ספרו "לילות קסומים", רומן המשובץ במעשיות המעמידות על הראש את הקונבנציות המקובלות זה שנים רבות.
