Share to: share facebook share twitter share wa share telegram print page

 

גליה עוז

גליה עוז
עוז, 2014
עוז, 2014
לידה 8 ביוני 1964 (בת 60)
חולדה, ישראל ישראלישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה ספרות ילדים
פרסים והוקרה פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2012)
פרס דבורה עומר (2018)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גליה עוז, 2020

גליה עוז (נולדה ב-8 ביוני 1964) היא סופרת ילדים ונוער, תסריטאית ובמאית סרטים תיעודיים ישראלית. זוכת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2012.

ביוגרפיה

נולדה ב-1964 בקיבוץ חולדה. היא בתם של נילי ועמוס עוז. למדה בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.

עוז נפגשת עם תלמידים ברחבי הארץ, מרצה בפני קהלים שונים ומלמדת סדנאות לילדים בספריות ציבוריות. פרסמה מאמרים ב"הארץ" בנושאים אקטואליים, בין השאר על מצבם של ילדים בעת הנוכחית.[1]

ספרי ילדים

סדרת ספרי "שקשוקה" שכתבה לילדים היו לרבי מכר בישראל וזכו במעמד זהב ופלטינה. הספרים ראו אור גם בארצות הברית, צרפת, ספרד וברזיל. על סדרת "שקשוקה" זכתה עוז בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים בתשע"ב. ספרה "שקשוקה מאמצת חתול איום ונורא" זכה בעיטור "הפנקס" לספר ראשית-קריאה מצטיין לשנת 2011.[2]

ספרה "מתי כבר החתול שלנו יאהב אותנו?" זכה בעיטור "הפנקס" לספר ילדים מצטיין לשנת 2018.[2]

ספרה "אני מייקי" זכה בפרס דבורה עומר לשנת 2018.[3]

ההצגה "שקשוקה ושוד הלימונים הגדול"[4] על פי סדרת ספריה מוצגת בתיאטרון אורנה פורת (במאית - שירילי דשא).[5]

בערוץ "כאן חינוכית" משודרת מאז 2021 הסדרה "שקשוקה" המבוססת על ספריה "שקשוקה" ו"אני מייקי".[6]

סרטים תיעודיים

סרטיה התיעודיים עוסקים בנושאים חברתיים ופוליטיים, שודרו במסגרות טלוויזיוניות שונות והוקרנו בפסטיבלים בישראל ובעולם.

בין הסרטים שביימה ״למרוד במלכות״ (2007), ״קולף הסברס״ (2008), ״יהודים עכשיו״ (2010) ו״שקופים״ (2013).[7]

דבר שמתחפש לאהבה

בפברואר 2021 ראה אור ספרה הראשון למבוגרים "דבר שמתחפש לאהבה". בספר זה היא מתארת את ילדותה וטוענת שאביה, עמוס עוז, הכה אותה והתעלל בה רגשית בילדותה, וכי ההתעללות הנפשית וההטרדות נמשכו עד יום מותו.[8] אמה ושני אחיה הכחישו את עיקר טענות הספר, ובתגובה פרסם אחיה הקטן דניאל עוז, בשנת 2022, את ספרו "אוסף צדפים" שבו ביקש להפריך את הטענות ולהתייחס לאירועים שבעקבות ספרה.[9]

הספר "דבר שמתחפש לאהבה" עורר דיון ציבורי בסוגיית התעללות הורים בילדים,[10] ששיאו בכתבה מקיפה שטענה שהספר השפיע על גל חדש בספרות ובתרבות העברית (שכולל בין השאר את עופרה עופר אורן ורוחמה וייס) שעוסק באופן פתוח בילדות והתבגרות בצילם של הורים מתעללים.[11]

חיים אישיים

עוז נשואה, אם לשניים, ומתגוררת עם משפחתה ברמת השרון. אחותה היא ההיסטוריונית פניה עוז-זלצברגר, ואחיה הוא המשורר והמוזיקאי דניאל עוז.

ספריה

סרטים תיעודיים

  • "למרוד במלכות" (55 ד'), 2007, ערוץ 1, על המחתרת היהודית של שנות ה-80 והזרם האנטי ממלכתי בחוגי הימין
  • "קולף הסברס" (45 ד'), 2009, על הצייר הנשכח אשר פלדמן, בן העיר רחובות[19][20][21]
  • "יהודים עכשיו" (55 ד') 2010, ערוץ 1, על הזהות היהודית של החילונים בישראל[22]
  • "שקופים" (58 ד') 2013, ערוץ 1, על המתח בין תושבי דרום תל אביב לפליטים האפריקאים[23][24]

קישורים חיצוניים

על ספריה:

על "דבר שמתחפש לאהבה":

על סרטיה:

ממאמריה:

הערות שוליים

  1. ^ אתר למנויים בלבד גליה עוז, מקלט מספר 9 — הילדים רוצים להתקרב למציאות, קשוחה ככל שתהיה, באתר הארץ, 4 באפריל 2024
  2. ^ 1 2 הפנקס
  3. ^ זוכי פרס דבורה עומר לשנת 2018, בדף פייסבוק של "הפנקס", 30 בדצמבר 2018
  4. ^ שקשוקה ושוד הלימונים הגדול באתר של תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער
  5. ^ סרטון של "אורנה פורת" על ההצגה
  6. ^ אתר למנויים בלבד גילי איזיקוביץ, סדרת הילדים הנהדרת שאתם מפספסים בגלל סערת גליה עוז, באתר הארץ, 30 במרץ 2021
  7. ^ גליה עוז, באתר library.osu.edu
  8. ^ אתר למנויים בלבד "הכה אותי, קילל והשפיל": גליה עוז הוציאה ספר על יחסיה עם אביה, עמוס עוז, באתר הארץ, 21 בפברואר 2021
  9. ^ דניאל עוז, אוסף צדפים, ישראל: ידיעות ספרים, 2022
  10. ^
  11. ^ אתר למנויים בלבד גילי איזיקוביץ, הגל החדש בספרות העברית סוגר חשבון עם הורים מתעללים, באתר הארץ, 21 ביוני 2023
  12. ^ פרק מן הספר שקשוקה נעלמת באתר text.org.il
  13. ^ אתר למנויים בלבד מאיה לוין, כמה חבל שעלילות הכלבה שקשוקה מגיעות לסיומן, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2014
  14. ^ אתר למנויים בלבד מאשה צור-גלוזמן, מלך העולם לא מרשה לנו כמעט אף פעם ללטף אותו, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2017
  15. ^ מתי כבר החתול שלנו יאהב אותנו?, באתר עיר-האושר
  16. ^ אדון שמחה וששון גליה עוז, באתר hamitlahevet
  17. ^ אתר למנויים בלבד נטע אחיטוב, "מייקי וקשת": ניכר שגליה עוז אוהבת ומכבדת את דמויות הילדים שבראה, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2024
  18. ^ עופרה עופר אורן, גליה עוז, "מייקי וקשת", (איורים: רות גוילי), בבלוג "סופרת ספרים", 7 באפריל 2024
  19. ^ קולף הסברס, באתר הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות
  20. ^ אתר המוקדש לצייר אשר פלדמן
  21. ^ אשר פלדמן, נופים ואנשים 1895- 1975, באתר המשכן לאמנות עין חרוד
  22. ^ אליען לזובסקי, חילונית מסורתית, כביש ארבעים - מגזין התרבות של הדרום, גיליון 115, מרץ 2011
  23. ^ אתר למנויים בלבד ורד לי, יוצרת סרט על תושבי דרום ת"א ספגה גידופים במייל, באתר הארץ, 1 בינואר 2013
  24. ^ יערה יעקב, גליה עוז: "זו ממשלה רעה שמסיתה נגד פליטים", באתר ynet, 6 בינואר 2013
Kembali kehalaman sebelumnya