he יוליה טימושנקו

יוליה טימושנקו
Ю́лія Володи́мирівна Тимошенко
	יוליה טימושנקו, 2018
לידה	27 בנובמבר 1960 (בת 64); דניפרופטרובסק, ברה"מ
שם לידה	Юлія Володимирівна Грігян
מדינה	ברית המועצות, אוקראינה
השכלה	אוניברסיטת הכרייה הלאומית של אוקראינה; Oles Honchar Dnipro National University ;
מפלגה	האיחוד הכול-אוקראיני "מולדת"
בן או בת זוג	Oleksandr Tymošenko (1979–?)
	24 בינואר 2005 – 8 בספטמבר 2005; (228 ימים)
	→ מיקולה אזארוב יורי יחנורוב ←
	18 בדצמבר 2007 – 4 במרץ 2010; (שנתיים)
	→ מיקולה אזארוב אולכסנדר טורצ'ינוב ←
	16 בינואר 1997 – 12 במאי 1998; (שנה)
	→ Vasyl Durdynets
	12 במאי 1998 – 2 במרץ 2000; (שנה)
	Ołeksandr Biłowoł ←
	14 במאי 2002 – 4 בפברואר 2005; (שנתיים)
	25 במאי 2006 – 14 ביוני 2007; (שנה)
	23 בנובמבר 2007 – 19 בדצמבר 2007; (27 ימים)
	27 בנובמבר 2014 – 29 באוגוסט 2019; (4 שנים)
	29 באוגוסט 2019 – מכהנת; (5 שנים)
	30 בדצמבר 1999 – 19 בינואר 2001; (שנה)
	ויקטור יושצ'נקו ←
פרסים והוקרה
	Order of the Orthodox Crusaders of the Holy Sepulchre (2009); Order of the holy Great Martyr Barbara 2nd class (1998); מסדר מהפכת ספטמבר 1969 הגדולה (2009); מדליית הכבוד לכורים, דרגה 3; מדליית הכבוד לכורים, דרגה 2 ;
חתימה

יוליה וולודימיריבנה טימושנקו (באוקראינית: Юлія Володимирівна Тимошенко; נולדה ב-27 בנובמבר 1960) היא פוליטיקאית אוקראינית ומנהיגת האיחוד הכל-אוקראיני "מולדת". טימושנקו שימשה כראש ממשלת אוקראינה וכיושבת ראש האופוזיציה לאחר הפסדה בבחירות לנשיאות ב-2010.

קודם לכן היא נמנתה עם מנהיגי "המהפכה הכתומה", ובאותה תקופה כונתה בתקשורת המערבית "ז'אן ד'ארק של המהפכה". סגנון עיצוב השיער הכפרי-אוקראיני שלה הפך לסמל המזוהה עמה באותה תקופה. לפני כניסתה לפוליטיקה, הייתה טימושנקו אשת עסקים מצליחה בתחום תעשיית הגז.

ביולי 2005 הכריז המגזין "פורבס" כי היא האישה החזקה ביותר בעולם אחרי קונדוליזה רייס האמריקאית ווו יי הסינית.

ביוגרפיה

רקע

יוליה טימושנקו נולדה בדניפרופטרובסק (לימים דניפרו), אז בברית המועצות, לוולדימיר גריגיאן וליודמילה טלגינה. הוריה התגרשו כשהייתה בת שנתיים, ואביה עזב את המשפחה. מאוחר יותר, שינתה אמה את שם משפחתן חזרה לשמה המקורי "טלגינה". שם זה נחשב לרוסי, מה שמעורר מחלוקת בעניין מוצאה האתני. טימושנקו שמוצא אביה לטבי ומוצא אמה אוקראיני^[1], אך הטענות נתקלו בספקות בשל שמות משפחה בעלי מאפיינים רוסיים וארמניים. שם משפחתה מצד אביה, גריגיאן, יכול לכאורה לרמוז על מוצא ארמני. בנוסף, על פי מסמך שפרסם הפוליטיקאי דמיטרי צ'ובוט, סבה מצד אביה, הוא אברם קלמנוביץ' קפיטלמן, בעל שם יהודי מובהק^[2]. השיח על מוצאה הפך לנושא פוליטי, והועלו טענות שמקורן בפרובוקציות שנועדו לערער את התמיכה בה באוקראינה^[3]^[4]^[5]^[6]. למרות הדיווחים על שורשים יהודיים וארמניים^[7], טימושנקו הכחישה את יהדותה אך ציינה שבעיות העם היהודי קרובות לליבה.

השכלה

בשנת 1979 החלה ללמוד באוניברסיטה הלאומית של דניפרופטרובסק בפקולטה לכלכלה. באותה שנה התחתנה עם אחד מבני בעלי העסקים הגדולים בעיר, אלכנדר טימושנקו, ובשנת 1980 ילדה את בתה היחידה יבגניה. בשנת 1984 קיבלה תואר שני בכלכלה וקיברנטיקה מאוניברסיטת דניפרופטרובסק. בשנת 1999 קיבלה דוקטורט בכלכלה באוניברסיטה הכלכלית של קייב. נושא התזה שלה היה ניהול מערכת המיסים על ידי המדינה.

בפוליטיקה

טימושנקו נכנסה לפוליטיקה בשנת 1996, ונבחרה כחברת פרלמנט הראדה העליונה, נציגת המחוז קירובוגרד. מ-1999 ועד 2001 הייתה סגנית ראש הממשלה לענייני אנרגיה במשרדו של ויקטור יושצ'נקו. היא פוטרה על ידי הנשיא ליאוניד קוצ'מה לאחר שהייתה לה מחלוקת עם האוליגרכים בתחום. טימושנקו נאסרה ונשפטה בטענה של זיוף מסמכי מכס, ויבוא גז לא חוקי בין השנים 1995 ל-1997. היא שוחררה לאחר כשלושה שבועות. לטענת טימושנקו האשמות שווא אלו נוצרו על ידי קוצ'מה והאוליגרכים שלא רצו לבצע רפורמות מבניות בשוק שיפתחו את התחרות בתחום. אף-על-פי שנוקתה מכל אשמה, הכריזה רוסיה על צו מאסר נגדה, אשר בוטל לאחר ארבע שנים, כאשר הייתה כבר ראש ממשלה.

המהפכה הכתומה

היא הפכה למנהיגת רחוב שהובילה הפגנות נגד שלטונו של הנשיא ליאוניד קוצ'מה, בטענה שהנשיא אחראי לרציחתו של העיתונאי גיאורגי גונגדזה. בהפגנות הייתה ידועה כנואמת משלהבת קהל שדרבנה את העם לצאת להפגנות ולהוביל מהפכה נגד השלטון. בבחירות לפרלמנט היא זכתה ב-7.2% מהקולות, על אף שלא ניתנה לה זכות הדיבור בתקשורת. בבחירות לנשיאות ב-2004 תמכה בוויקטור יושצ'נקו ולאחר הכרזת ניצחון יריבו נהפכה לאחת מהיוזמות הנלהבות של "המהפכה הכתומה". לאחר בחירת יושצ'נקו לנשיא מונתה לראשות הממשלה ב-2005.

ב-24 באוקטובר 2009 הביעה מפלגתה של טימושנקו תמיכה במועמדותה לתפקיד הנשיא בבחירות בינואר 2010. ב-31 באוקטובר נרשמה טימושנקו בוועדת הבחירות המרכזית של אוקראינה כמועמדת לתפקיד הנשיא.

הבחירות לנשיאות (2010)

בבחירות אלה התמודדה, בין השאר, מול ויקטור ינוקוביץ', מנהיג האופוזיציה, וויקטור יושצ'נקו. בסיבוב הראשון שנערך ב-17 בינואר 2010 הגיעה למקום השני עם 25.05% מהקולות, לאחר ינוקוביץ'. בסיבוב השני שנערך ב-7 בפברואר זכתה טימושנקו ב-45.47% מקולות המצביעים, ובכך הפסידה לינוקוביץ', אשר זכה ב-48.95% מהקולות. תחילה לא הכירה טימושנקו בהפסדה והחליטה להילחם בתוצאות בבית-המשפט, בטענת זיופים המוניים^[8]^[9], אולם לבסוף משכה את טענותיה.

כליאה

ב-2011, בעודה מכהנת כיו"ר האופוזיציה, נאלצה להתעמת עם האשמות בדבר נטילת חלק לא חוקי ומעורבות בעסקת הגז בין גזפרום לנפטוגז בעת כהונתה כראש ממשלה ב-2009, שהביאה לחשדות בדבר גריפת רווחים באופן לא חוקי, כאשר מחלקת המדינה האמריקנית הזהירה את השלטון האוקראיני מלהעמיד לדין את ראשי האופוזיציה^[10]. באוגוסט 2011 היא נעצרה במתקן כליאה זמני עד לתחילת משפטה^[11]. ב-11 באוקטובר 2011 הרשיע אותה בית המשפט בקייב בשימוש לרעה בסמכויותיה, וגזר עליה שבע שנות מאסר בפועל^[12]. ב-22 בפברואר 2014, בעקבות הצלחת המהומות באוקראינה, היא שוחררה^[13]^[14].