חדוה ודוד
חדוה ודוד היה צמד מוזיקלי ישראלי שנוסד ב-1965 והתפרק ב-1973. חברי הצמד היו חדוה עמרני ודוד טל (רוזנטל). היסטוריההשניים נפגשו לראשונה בלהקת פיקוד מרכז שם שירתו שניהם, בתוכניות "למה כובע" ו"לא רוצים טובות". לאחר שחרורם הקימו יחד עם אושיק לוי וגבי ברלין את "רביעיית הטיילת". הרביעייה התפרקה לאחר תוכנית אחת, והשניים המשיכו לשיר יחד, ואף היו לזוג תקופה מסוימת בחייהם הפרטיים. בשנת 1965 הוציא הצמד את אלבום הבכורה "צמד זמרי עם", שכלל 12 קטעים ובהם שירי עם בשפות שונות. בין המצליחים שבהם היה "גוגולי גוגולי" בגאורגית (בעיבודו של דוד קריבושי), שזכה בהמשך לגרסאות וביצועים רבים. האלבום יצא בהוצאה מחודשת בשנת 2001 עם תוספות בונוסים בסדרת "נוסטלגיה עברית". ב-1966 יצא אלבומם השני, שנשא את השם "חדוה ודוד". את רוב שירי האלבום, שהיו גרסאות בעברית לשירים לועזיים, כתב חיים קינן. באותה שנה הופיעו הצמד בפסטיבל הזמר והפזמון, וזכו במקום השלישי עם השיר "השניים" ובנוסף שרו גם את השירים "דבש" ו"מגדים". ב-1967 שבו לפסטיבל עם שני שירים, "שיר ריקוד" ו"מה עוד". באותה שנה הוציאו תקליט של שירי מלחמת ששת הימים הנושא את השם "ירושלים של זהב" יחד עם נגן המפוחית לארי אדלר. בשנת 1968 יצאו חדוה ודוד למסע הופעות של כרמון, ונשארו בארצות הברית[1] עד יולי 1970[2]. בשנת 1970 זכה הצמד בפסטיבל הבינלאומי של טוקיו עם שירם של תרצה אתר ודוד קריבושי "אני חולם על נעמי"[3]. השיר הגיע למקום השני במצעד הפזמונים של קול ישראל ב-1971. לזכייה בפסטיבל נלוותה הצלחה מסחרית: הצמד הקליט גרסה של השיר ביפנית שנמכרה בשנת 1971 ביפן במאות אלפי עותקים, היקף מכירות שנחשב גדול עבור זמרים לא-יפנים. ב-1972 הקליטו בעברית ובאנגלית את השיר "קחי אותי למעלה" וב-1973 את השיר "תמיד לשוב" שהיה שירם האחרון. באוגוסט 1973 הגיעו לישראל לסיבוב הופעות לאחר שהופיעו ברחבי העולם[4]. הצמד התפרק בשנה זו. לאחר פירוק הצמד, עמרני השתקעה בלוס אנג'לס והופיעה בלהיטי סולו בקדם אירוויזיון: ב-1978 עם "בלב אחד" (סלאם עליכום), ב-1979 עם "שנינו יחדיו" וב-1981 עם "בוא אלי". טל עבר לארצות הברית, ניסה להתפרנס כזמר[5] אך התמכר לסמים, ועבר לפריז לעבור תהליכי גמילה ושיקום. ב-1993 הופיעו השניים במופע איחוד בפסטיבל ערד. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|