he וילם השלישי, מלך הולנד

וילם השלישי, מלך הולנד
Willem Alexander Paul Frederik Lodewijk
	וילם השלישי, מלך הולנד
לידה	19 בפברואר 1817; בריסל, הממלכה המאוחדת של ארצות השפלה
פטירה	23 בנובמבר 1890 (בגיל 73); ארמון הט לו, אפלדורן, ממלכת ארצות השפלה
שם מלא	וילם אלכסנדר פאול הנדריק לודווייק
מדינה	הולנד
מקום קבורה	הכנסייה החדשה (דלפט)
בת זוג	סופיה, נסיכת וירטמברג ; אמה, נסיכת ולדק ופירמונט
שושלת בית אורנז'-נסאו
תואר	מלך הולנד
אב	וילם השני, מלך הולנד
אם	אנה פבלובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה
צאצאים	ראו בהמשך
	17 במרץ 1849 – 23 בנובמבר 1890; (41 שנים)
	→ וילם השני, מלך הולנד וילהלמינה, מלכת הולנד ←
	17 במרץ 1849 – 23 בנובמבר 1890; (41 שנים)
	→ וילהלם השני, הדוכס הגדול של לוקסמבורג אדולף, הדוכס הגדול של לוקסמבורג ←
	17 במרץ 1849 – 23 באוגוסט 1866; (17 שנים)
	→ וילם השני, דוכס לימבורג אין, סופחה להולנד ←
פרסים והוקרה
	אביר הצלב הגדול של האריה ההולנדי (19 בפברואר 1827); מסדר הפיל (1849); אביר במסדר סנט מוריס ולזרוס; עיטור אנדריי הקדוש; מסדר העיט השחור; אביר במסדר גיזת הזהב ;

וילם השלישי, מלך הולנד (ובשמו המלא: וילם אלכסנדר פאול פרדריק לודווייק, בהולנדית: Willem Alexander Paul Frederik Lodewijk); ‏19 בפברואר 1817 - 23 בנובמבר 1890) היה מלך הולנד בין השנים 1849–1890.

ביוגרפיה

בצעירותו

וילם נולד ב-19 בפברואר 1817 בבריסל, שהשתייכה לממלכה המאוחדת של ארצות השפלה, כבנם הבכור של וילם, נסיך אורנז' ואנה פבלובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה. בשנת 1827, קיבל וילם דרגת כבוד של קולונל בצבא ההולנדי המלכותי, ובשנת 1830 הצטרף לרגימנט הגרנדירים. בשנת 1834 הוא מונה למפקד כבוד של רגימנט הגרנדירים ה-5 (קייב), בצבא הרוסי הקיסרי.

ב-18 ביוני 1839 התחתן וילם בשטוטגרט עם בת דודתו סופיה, נסיכת וירטמברג, בתם של וילהלם הראשון, מלך וירטמברג ויקטרינה פבלובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה. הנישואים לא היו מוצלחים, והתאפיינו במאבקים בין שניהם על ילדיהם. סופיה הייתה אינטלקטואלית ליברלית, ושנאה כל דבר הנוטה לדיקטטורה, בעוד וילם היה יותר שמרני, ואהב מאוד את הצבא. בנוסף, וילם היה נתון לגחמות, והיה יכול יום אחד להשתולל בביתו, ולמחרת להיות מאוד אדיב ומנומס.

וילם התנגד לשינויי החוקה של אביו ושל יוהאן רודולף תורבקה, שהפכו את הולנד למונרכיה קונסטיטוציונית, עקב החשש ממרידות ברוח אביב העמים. וילם ראה בכך מגבלה על המלוכה, והעדיף למשול כעריץ נאור, כמו סבו וילם הראשון, מלך הולנד. וילם אף רצה לוותר על זכותו לכס המלוכה לטובת בנו הבכור וילם, נסיך אורנז', אולם אמו שכנעה אותו לא לעשות זאת, וטענה שעל פי החוקה ההולנדית לא ניתן לוותר על כס השלטון.

שלטונו

ב-17 במרץ 1849 מת אביו וילם השני, מלך הולנד, ווילם עלה לשלטון במקומו.

בשנת 1856 ביטל וילם את החוקה בלוקסמבורג, והנהיג בה חוקה ריאקציונרית חדשה. בשנת 1867 ניסתה צרפת לספח את לוקסמבורג, מה שהביא למתיחות בינה לבין פרוסיה, וכמעט גרם למלחמה. לבסוף נחתם בלונדון הסכם בינלאומי, שהשאיר את לוקסמבורג באוניה פרסונלית עם הולנד, וקבע כי על לוקסמבורג להיות מדינה נייטרלית.

במהלך שלטונו, נהיה וילם יותר ויותר פופולרי בקרב העם, על אף גחמותיו המרובות.

וילם היה אדם בעל שיעור קומה ועם קול חזק. הוא היה יכול להיות עדין ואדיב, ולפתע להתפרץ ואף לנהוג באלימות, ובשל כך פחדו ממנו רוב אנשי החצר, שטענו שבמידה מסוימת היה וילם בלתי שפוי.

בשנת 1877 מתה אשתו של וילם סופיה, נסיכת וירטמברג. זמן קצר לאחר מותה הודיע וילם על כוונתו להתחתן עם אלאונור ד'אמבר - זמרת אופרה צרפתית, אולם בעקבות התנגדות הממשלה והעם נאלץ לבטל את תוכניתו. לאחר מכן ניסה וילם לחזר אחר כמה נסיכות (ביניהן תירה, נסיכת דנמרק), ולבסוף התחתן ב-7 בינואר 1879 עם אמה, נסיכת ולדק ופירמונט, בתם של גאורג ויקטור, נסיך ולדק ופירמונט והלנה, נסיכת נסאו, שהייתה צעירה ממנו ב-41 שנים.

נישואיו של וילם לאמה השפיעו עליו לטובה, והוא הפסיק להפריע לניהול התקין של הממשלה.

בשנת 1887 חלה וילם במחלת כליות קשה, ובשנת 1888 הפך למטורף, ובעקבות כך מונתה אשתו לעוצרת במקומו.

ב-23 בנובמבר 1890 מת וילם בארמון הט לו, אפלדורן, ובתו וילהלמינה עלתה לשלטון במקומו בהולנד, תוך שאמה משמשת כעוצרת עד הגיעה לבגרות. אמנם בלוקסמבורג שנהג בה החוק הסאלי לא יכלה וילהלמינה לעלות לשלטון, ובשל כך עלה לשלטון אדולף, דוכס נסאו, ובוטלה האוניה פרסונלית עם הולנד.