|
המליץ המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי. העיתון נכתב בשנתו הראשונה בעברית ובגרמנית באותיות עבריות. היסטוריהתחילה יצא העיתון באודסה ב- כ"ה בתשרי תרכ"א (29 בספטמבר 1860). ב-1871 עבר לבירה פטרבורג, שבה הופיע, באופן לא רציף, עד 1904[1]. עד 1886 הופיע כשבועון, אולם הוצאת "היום" כעיתון יומי יצרה תחרות בעקבותיה החל גם "המליץ" לצאת כעיתון יומי. רבים ממשכילי רוסיה, רדיקליים כמו מתונים, כתבו בעיתון. עם הכותבים המפורסמים בו נמנים יהודה לייב גורדון, שערך אותו בפועל בשנות ה-80 של המאה ה-19, אחד העם, משה לייב ליליינבלום, צבי כשדאי ויהודה ליב לוין (יהל"ל). אחד העם פרסם מעל דפי המליץ בשנת 1889 את בכור מאמריו: "לא זה הדרך". בשנותיו הראשונות היה העיתון הביטאון המרכזי של תנועת ההשכלה ברוסיה. עם קום תנועת ביל"ו בשנת 1882, החל לבטא בתוכנו את השקפתה של תנועת חובבי ציון. אהרן הלוי איזגור היה כתב העיתון לענייני מדע ופרסם בה תרגומים בנושאים אקטואליים. "המליץ" נסגר בשנת 1904. מ-1862 התפרסם ל"המליץ" מוסף בשם "קול מבשר". זה נפתח בהפצרתו של יהושע מרדכי ליפשיץ, הלקסיקוגרף היידי הראשון, שדגל בהשקפה לפיה הניב היודיאו-גרמני הוא שפת העם האותנטית. "קול מבשר" הפך לבמה מרכזית ליצירת יידיש תקנית; הוא נותר כמוסף במשך שבע שנים, ומ-1869 ועד 1872 שרד כעיתון עצמאי[2]. עורכיםהמוציא לאור הראשון היה אלכסנדר צֶדֶרבוים (אר"ז), שהיה עורכו של העיתון עד יום מותו בשנת 1893. אחרי פטירתו ערך את כתב העת חתנו אהרן יצחק (ארנולד) גולדנבלום (1913-1828)[3], והחל מגיליון 265 (13 בדצמבר 1899) ערך אותו, לאון רבינוביץ ("איש יהודי"). ראו גםלקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
