|
דלקת חניכיים
דלקת חניכיים (לטינית: Gum inflammation, Periodontal inflammation או Gingivitis) הוא מצב דלקתי של רקמת החניכיים בחלל הפה. הדלקת נחשבת לאחת מבעיות השיניים והפה הנפוצות ביותר ומתבטאת לרוב בדימום וכאב בחניכיים. מעל ל-90% מהאוכלוסייה לוקה בדלקת חניכיים ברמה זאת או אחרת בימי חייה.[1] רקמת החניכיים מורכבת מהעצם המכתשית (העצם האלוואולרית, alveolar bone) בלסת, הנושאת את השיניים, ומרירית החניכיים, שהיא הרקמה הרכה המצפה את העצם. ישנם מספר סוגים של מצבי דלקת ברקמת החניכיים. מקובל, שכאשר ישנו מצב דלקתי המוגבל לרקמה הרכה הוא מכונה דלקת (רירית) חניכיים, בעוד מצב המערב את הרקמה הקשה (העצם האלוואולרית) מכונה מחלת חניכיים. רוב מחלות החניכיים נגרמות על ידי חיידקים. נסיגת חניכיים, המלווה בחשיפת שורש השן, עלולה להיגרם גם על ידי גורמים אחרים, כמו גירוי מכני כרוני, למשל בגלל צחצוח שיניים אגרסיבי ופירסינג[2][3] בלשון או בשפה, או טיפול אורתודונטי (יישור שיניים). ברמתה הקלה, הדלקת קשורה לרוב לאי שמירה מספקת על היגיינת הפה, וניתן למנוע אותה על ידי הקפדה על צחצוח שיניים פעמיים ביום, שימוש במי פה וניקיון תכוף בחוט דנטלי, וכן טיפולים סדירים אצל רופא השיניים והשיננית להסרת אבנית ומשקעים. דלקת חניכיים שאינה מטופלת לאורך זמן עלולה להתקדם לדלקות חניכיים ומחלות חניכיים קשות יותר. דלקות רירית החניכייםדלקת חניכיים נמקיתדלקת זו (necrotizing ulcerative gingivitis) מאופיינת על ידי 3 סימנים הכרחיים: כאב, דימום ספונטני או במגע קל מאוד ברירית, ונמק של פיטמת החניכיים (gingival papilla). דלקת חניכיים נמקית מופיעה בדרך כלל במבוגרים-צעירים, והייתה נפוצה בעבר באוכלוסיות צבאיות. דלקת זו קשורה לירידה בפעילות המערכת החיסונית בגלל מתח נפשי, עישון, תשישות ותת-תזונה, ויכולה גם להיות קשורה למחלות כגון איידס, לוקמיה, וסוכרת[4]. הדלקת מאוד נפוצה בקרב ילדים הסובלים מתת תזונה בארצות מתפתחות. דלקת סב-כותרתיתדלקת זו (peri-coronitis) מתפתחת סביב כותרת שן שלא בקעה במלואה לחלל הפה, בדרך כלל שן בינה תחתונה. דלקת זו עלולה להיות מלווה בכאב עז, נפיחות והגבלה בפתיחת הפה. אם דלקת זו נישנית, יש צורך בעקירת השן. מחלות חניכייםמחלת חניכיים כרוניתמחלה דלקתית זו (chronic periodontitis) היא הגורם העיקרי לאיבוד שיניים באוכלוסייה מבוגרת. למחלה זו הן מרכיבים התנהגותיים (הגיינת פה ירודה, עישון) והן מרכיבים גנטיים. מחקרים אמריקאיים מצאו שכיחות גבוהה יותר של מחלה זו באוכלוסייה אפריקאית-אמריקאית מאשר באוכלוסייה היספנית-אמריקאית ובאוכלוסייה לבנה (שאינה היספנית). ביהודים ישראלים, נמצאה שכיחות גבוהה יותר של מחלה זו ביוצאי תימן וצפון אפריקה[5]. מחלת חניכיים אגרסיביתמחלת חניכיים אגרסיבית (aggressive periodintitis) מאופיינת בעיקר בקצב ההתקדמות המהיר שלה. מדובר במחלה הגורמת לספיגה מהירה יחסית של העצם התומכת בשן (העצם האלוואולרית) ועלולה להוביל בסופה לניידות שיניים ואובדנן. מחלת החניכיים האגרסיבית אופיינית לרוב בגיל צעיר (עד 35) אך מופיעה גם בגילאים מבוגרים יותר. הזיהוי המוקדם של מחלה זו הוא בעל חשיבות עליונה מאחר שטיפול מוקדם ויעיל במחלה מוביל לרוב לעצירתה ולשמירה על השיניים לאורך זמן. אחד מגורמי הסיכון החשובים למחלה הוא עישון סיגריות. למחלה זו ישנן שתי צרות אופייניות: מפושטת הפוגעת בכל השיניים וממוקדת הפוגעת בעיקר בשיניים החותכות והטוחנות [6]. ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. |
||||||||||||||
