געז
גְעֵז (ግዕዝ, מכונה גם אמהרית ואבשית) היא שפה שמית עתיקה שרווחה בצפון קרן אפריקה ושימשה כשפה הרשמית באימפריה האקסומית וכלשון הספרות והכרוניקות של הקיסרות האתיופית עד המאה ה-19. לגעז יש חשיבות בחקר המקרא וזה עקב היותה בין 7 השפות הראשונות בעולם שאליהן תורגם התנ"ך ועקב השתמרות ספרים חיצונים רבים כדוגמת ספר היובלים וספר חנוך שהשתמרו במלואם רק בשפה זו. השפה נכתבת בכתב געז, וממנה התפתחו השפות השמיות האתיופיות, בהן תיגרה, תיגרינית ואמהרית. בשפת הגעז נכתבו ספרי קודש של המנהיגים הרוחניים[1]. השפה חדלה לשמש כלשון דיבור בראשית האלף השני, והוחלפה בהדרגה על ידי האמהרית כשפת האימפריה האתיופית למן המאה ה-13 עת עליית שושלת הקיסרים האמהרים מהשושלת הסולומונית. כיום השפה היא בשימוש ליטורגי בלבד ומשמשת את הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, הכנסייה האריתראית וביתא ישראל.[2] מורפולוגיהשמות עצםלשמות העצם בגעז שני מינים דקדוקיים, זכר ונקבה. צורת הנקבה נוצרת על ידי הוספת הסיומת "-ת" לצורה הזכר. לשם העצם בגעז שתי צורות מספר: יחיד ורבים. צורת הרבים (לשני המינים) נוצרת על ידי הוספת הסיומת "-ָת" בסוף המילה ("עָמֵת" – שנה, "עָמַתָת" – שנים), או על ידי ריבוי פנימי ("לֶבֶּס" – בגד, "אַלְבָּס" – בגדים). הטיות
לדוגמה: "סְעְרְת" – שערה, "סְעְרְתוּ" – שערתוֹ, "סְעְרְתְככה" – שערך, "סְעְרְתוֹמוּ" – שערם, "סערתכמו" – שערכם, "סערתה" – שערה, "סערתכי" – שערך, "סערתון" – שערן, "סערתכן" – שערכן\ "סערתייה" – שערי, "סערתנה" – שערנו. כתיבת געז והגייתה
לשם ההשוואה מוצג גם הכתב העברי הקדום יחד עם תעתיק לעברית של הכתב הסבאי:
מפני שהשפה חדלה מלשמש כשפת דיבור כבר בסוף האלף הראשון לספירה, הגיית העיצורים הבאים אינה ברורה: ሠ ו-ሰ שניהם מבוטאים כיום כ-ס', ፀ ו-ጸ שניהם מבוטאים כ-צ', וכן ሀ ו-ኀ ששניהם מבוטאים כיום כ-ה'. האותיות ፐ (פ דגושה) ו-ጰ (פ שמבוטאת בשפתיים) הן זרות[3] לשפת הגעז, ולמעשה הושאלו מהיוונית, שבתקופה האקסומית הייתה השפה הבינלאומית והשתמשו בה (לעיתים בשילוב געז) לטביעת מטבעות הממלכה החל מהמאה ה-3, או, בשלב יותר מאוחר, בתרגום כתבי הקודש מיוונית. עיצוריםתחבירשם העצםריבוי פנימי
ביטוי יחסימבנה המשפטשלילהצורת השלילה בגעז, בדומה לעברית, נעשית באמצעות הוספת התחילית אי(ኢ) לפני המילה, לדוגמה: ኢትቅትል – אִי-תְקְתְל "לא תרצח". היסטוריה וספרותהעדות הראשונה לכתב בשפה זו היא באובליסק מהמאה הרביעית. קיימות גם מנוסקריפטים מהמאה ה-5 או ה-6 בנושאים דתיים. במאה ה-17 בשפה זו נכתבה על ידי זרע יעקב מסה בעלת היבטים פילוסופיים. [5] גטאצ'ו היילה הוא בין החוקרים הבולטים של השפה. דוגמהמספר בראשית, פרק א', פסוק א': በቀዳሚ ፡ ገብረ ፡ እግዚአብሔር ፡ ሰማየ ፡ ወምድረ ።(2 ወምድርሰ ፡ ኢታስተርኢ ፡ ወኢኮነት ፡ ድሉተ ፡ ወጽልመት ፡ መልዕልተ ፡ ቀላይ ፡ ወመንፈሰ ፡ እግዚአብሔር ፡ ይጼልል ፡ መልዕልተ ፡ ማይ א) בֵקֵדָמִי גֵבְּרֵה אְגְזִיאָבְּחֶר סֵמָיֵה ווֹ-מְדְרֵ ב) ווֹ-מְדְרְס אִי-תָסְתֵרְאִי ווֹאִי-כוֹנֵת דְלוּתֵ ווֹ-צְלְמֵת מֵלְעְלְתֵה קֵלָי; ווֹ-מֵנְפֵסֵה אְגְזִיאָבְּחֶר יְצֶלְלְ מֵלְעְלְתֵה מָיִי א) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. ב) וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|