ג'אנג יי-מו

ג'אנג יי-מו

לידה	2 באפריל 1950 (בן 74) שיאן, הרפובליקה העממית של סין
מדינה	הרפובליקה העממית של סין
מקום לימודים	אקדמיה הסרטים של בייג'ינג
בן או בת זוג	Chen Ting גונג לי
פרסים והוקרה	פרס הקולנוע האסייתי למפעל חיים (22 במרץ 2010) פרס דוב הכסף של חבר השופטים (2000) גרנד פרי של פסטיבל קאן (1994) אריה הכסף (1991) פרס באפט"א לסרט הזר הטוב ביותר (1993) פרס באפט"א לסרט הזר הטוב ביותר (1995) פרס פוקואוקה לתרבות אסיה (2002) פרס תרנגול הזהב לבמאי (2003) פרס תרנגול הזהב לשחקן הטוב ביותר (1988) פרס תרנגול הזהב לבמאי (1999) פרס תרנגול הזהב לבמאי (2000) דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ייל (23 במאי 2010)
פרופיל ב-IMDb

הרפובליקה העממית של סין זהו שם סיני; שם המשפחה הוא ג'אנג.

ג'אנג יי-מו (בסינית: 張藝謀; נולד ב-14 בנובמבר 1951) הוא במאי, תסריטאי, מפיק, צלם קולנוע ושחקן קולנוע, כמו גם מפיק מופעי ענק. בהיסטוריית הקולנוע של סין הוא נחשב לבן הדור החמישי. ג'אנג הוא אחד הבמאים החשובים בהיסטוריה של המדינה, וסרטיו זכו בפרסים רבים בפסטיבלים בינלאומיים, ובהצלחה מקומית. שניים מסרטיו היו המועמדים הסיניים היחידים לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר (ג'ודואו 1990 וגיבור 2002) בשנת 2008 ביים את טקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים בבייג'ינג, ובשנת 2022 ביים את טקס הפתיחה של משחקי החורף בבייג׳ינג.

ג'אנג הקים גם מספר מופעי ענק ברחבי סין, תחת השם "התרשמות" כשבכל מקום השחקנים הם מקומיים, הסיפורים מקומיים וגם שפות הדיבור מקומיות. בכך תורם ג'אנג לשימור המורשת המקומית ודואג לפרנסת אנשי המקום המופיעים כל ערב אחרי עבודתם. בין המופעים המציגים כמעט כל יום בבימויו והפקתו של ג'אנג ישנם "התרשמות האחות השלישית ליו" ביאנגשוו, "התרשמות הר דרקון הירקן המושלג" בליג'יאנג, "התרשמות האגם המערבי בהאנגג'ואו, "התרשמות האינאן" באי האינאן ו"התרשמות דהונגפאו" בפוג'יין. כל המופעים משלבים את יופייה של הסביבה באצטדיונים פתוחים, מהגדולים בעולם, ועם מספר השחקנים הגדול בעולם (במופע ביאנגשואו מופיעים 600 שחקנים וחיות רבות, ובמופע בליג'יאנג למעלה ממאה סוסים ומאות שחקנים).

כמייצג בכיר של דור הקולנוע החמישי בסין, ג'אנג עוסק רבות במלחמת סין–יפן השנייה ובמהפכת התרבות, כמו גם בהיסטוריה הרחוקה. אולם בהצגת המאורעות ההיסטוריים הוא שם דגש לחיי האדם הפשוט ברגישות רבה. כצלם בתחילת דרכו הקולנועית, הוא שם לב ומדגיש צבעוניות ויופי ויזואלי. ג'אנג היה מהראשונים שפתחו את הקולנוע הסיני לעולם הרחב, וסרטיו הוצגו במרבית ארצות העולם בהצלחה מסחרית נאה.

• שדות החיטה האדומים (1987) בו גם שיחק
• Codename Cougar‏ 1989)
• ז'ודואו (1990)
• הפנסים האדומים (1991)
• סיפורה של קיו ז'ו (1992)
• סיפור חיים (1994)
• כנופיות שנגחאי (1995)
• אפילו לא אחד פחות (1999)
• הדרך הביתה (1999)
• ימים של אושר (2000)
• גיבור (2002)
• מחול הפגיונות (2004)
• לרכב לבד לאורך אלפי מיילים (2005)
• קללת פרח הזהב (2006)
• אשה, רובה וחנות אטריות (סיפור אהבה פשוט) (2009)
• תחת עץ העוזרד (כשאקרא בשמך) (2010)
• פרחי מלחמה (2011)
• לחזור הביתה (2014)
• החומה הגדולה (2016)
• צל (אנ') (2018)

מדיה וקבצים בנושא ג'אנג יי-מו בוויקישיתוף

• ג'אנג יי-מו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ג'אנג יי-מו, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• ג'אנג יי-מו, באתר AllMovie (באנגלית)
• ג'אנג יי-מו, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• ג'אנג יי-מו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• ג'אנג יי-מו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• ג'אנג יי-מו, באתר Discogs (באנגלית)
• אבנר שביט, קאן‏, שניים סינים: ריאיון עם ז'אנג יימו וגונג לי על "לחזור הביתה", באתר וואלה, 2 באפריל 2015
• עופרה עופר אורן, "לחזור הביתה": האם האהבה יכולה להביס את העוול, בבלוג "סופרת ספרים", 5 במאי 2015
• ג'אנג יי-מו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.