|
אראופגיטיקה
אַרֵאוֹפָּגִיטִיקָה, או בשמה המלא "אראופגיטיקה: נאומו של מר ג'ון מילטון בפני הפרלמנט של אנגליה למען חירות ההדפסה שאינה זקוקה לרישיון" (באנגלית: Areopagitica: A speech of Mr. John Milton for the liberty of unlicenced printing to the Parliament of England), היא מסה פולמוסית כנגד צנזורה מאת המשורר האנגלי ג'ון מילטון, שיצאה לאור בשנת 1644; כתב הגנה פילוסופי נלהב ומעמיק ורב השפעה, הנחשב בין מיטב ההגנות על חופש הביטוי, חופש העיתונות וחופש המחשבה, שנכתבו מעולם. הוצאה לאורהמסה יצאה לאור ב-23 בנובמבר 1644, בשיאה של מלחמת האזרחים האנגלית. מקור השם "אראופגיטיקה" הוא בנאום של איסוקרטס, נואם אתונאי בן המאה ה-5 לפנה"ס. אראופגוס היא גבעה באתונה, מקום בו התכנסו בתי משפט אמיתיים ומיתולוגיים, והיה שמה של המועצה שאת כוחה קיווה איסוקרטס לקומם מחדש. כמו איסוקרטס לא הייתה למילטון כל כוונה לשאת את נאומו בעל פה. במקום זאת הוא חילק אותו בצורת פמפלט, כשהוא מתריס בכך כנגד הצנזורה על פרסומים שנגדה יצא חוצץ. מילטון, אף על פי שתמך בפרלמנט האנגלי, יצא חוצץ בחריפות נגד חוק הרישוי של 1643, כשהוא מציין כי צנזורה כזו מעולם לא היוותה חלק מהחברות הקלאסיות של יוון ורומי. המסה משופעת בציטטות מתוך התנ"ך, הברית החדשה והכתבים הקלאסיים, בהן עשה מילטון שימוש לחזק את טיעוניו. עבור מילטון הנושא היה אישי, שכן הוא סבל בעצמו מצנזורה במאמציו להדפיס כמה מסות שהגנו על הזכות לגירושים (עמדה רדיקלית באותה תקופה שהצנזורים לא היו מוכנים לאשר את פרסומה). עם זאת, מילטון לא היה ליברטריאני לחלוטין ב"אראופגיטיקה", וטען כי המצב הקודם פעל בצורה המיטבית. על פי החוק האנגלי הקודם, בכל הספרים הייתה חובה לציין את שם המדפיס (ועדיף גם את שם המחבר). תחת שיטה זו, טען מילטון, אם היה מודפס חומר הכולל השמצה או חילול השם, עדיין ניתן היה להשמיד ספרים אלו בדיעבד. יש הסבורים כי כדאי לקרוא את "אראופגיטיקה" במקביל לגן העדן האבוד; העמדה של שני הטקסטים, זה בצד זה, עשויה לפתוח צוהר מעניין לנטיותיו התאולוגיות הבלתי קונבנציונליות של מילטון. אראופגיטיקה והקשרהאידיאל החירות עומד ביסוד השקפתו של מילטון: חירות דתית, חירות ביתית, חירות אזרחית. ביצירותיו השיריות לא ביטא אלא מעט מהשקפתו על חירות, שעיקר ביטוייה נמצא במסותיו בפרוזה.  ההצדקה של מילטון לחופש הביטוי היא רצון האל. הוא שוטח את כל טיעוניו על בסיס תאולוגי עמוק. אבל אמונותיו התאולוגיות המוצקות של מילטון אינן פוגעות במטרה האמיתית של אראופגיטיקה, או בהתקדמות הטבעית הנובעת מהבנתה: לאפשר את חופש הביטוי בצורה הכתובה. הוא תומך בדרך לקדם את האמת של אלוהים (האמת שאנו מחפשים אחריה). זוהי, כפי שהוא מתאר זאת, אמת שלא נדעה, אך שנלך ונתקרב אליה בהדרגה על ידי חילופי המחשבות של מלומדים ואנשי מעשה לציבור הרחב. במהלך הדורות האראופגיטיקה יצאה לאור במהדורות רבות. חשובה במיוחד המהדורה של 1738, בעריכת המשורר הסקוטי ג'יימס תומסון, גדול המשוררים האנגלים של אותה תקופה, שאף חיבר שיר דידקטי ארוך על החירות. תומסון צירף למהדורה הקדמה, ובסופה, בזיקה לאראופגיטיקה, הציע לכל אוהבי הדת, המידות הטובות, המדע, והאנושות, לחשוב מדי יום על השאלות הבאות (להלן תמציתן):
ציטטות
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||
