|
אפרת טילמה
אפרת אן טילמה (נולדה ב־1947) היא אקטיביסטית טרנסג'נדרית, מראשונות הנשים הטרנסיות בישראל, לשעבר חברת ועד בעמותת מעברים והאישה הטרנסית הראשונה מחוץ לארון המתנדבת כשוטרת במשטרת ישראל[1]. הצגה המבוססת על האוטוביוגרפיה שלה, בשם "לזאת יקרא אישה", עלתה בביצוע האנסמבל הגאה ובכיכובה[2]. טילמה נבחרה ליקירת העיר תל אביב-יפו לשנת 2019; היא האישה הטרנסית הראשונה הזוכה לקבל תואר כבוד זה[3]. ביוגרפיהטילמה נולדה בקיבוץ בצפון ישראל. בגיל ההתבגרות משפחתה עברה לרמת אביב. בשנות השישים היא החלה להתלבש בבגדי נשים ולהיקלע לעימותים עם המשטרה, שראתה בה גבר המתחזה לאישה בניגוד לחוק[4]. לימים חשפה שבאותה העת נפלה קורבן לאונס אלים ואכזרי[5]. ב-1962 בגיל 15 הצליחה להשיג הורמונים, יחד עם חברתה הטובה, גילה גולדשטיין, ונטלה אותם ללא ידיעת הוריה. ב-1964 בגיל 17 הצקות המשטרה ייאשו אותה והיא עזבה את ישראל והחלה לעבוד במועדוני חשפנות של נשים טרנסיות באירופה (אז הן נקראו טרווסטי). בין השאר היא שרה ליפ סינק במועדונים מאדאם ארתור באמסטרדם ו-Chez Nous בברלין. ב-1967 בגיל 20 עברה טילמה ניתוח להתאמה מגדרית בקזבלנקה, מרוקו, על ידי ג'ורג' בורו (אנ'). באותן שנים ניתוחים לשינוי מין היו אסורים באירופה, שכן האתיקה הרפואית באותה העת אסרה על ביצוע הליכים כירורגיים בלתי הפיכים שאינם מצילי חיים. בשנות השבעים והשמונים עבדה כדיילת בבריטיש איירווייז. למרות שמועות מזדמנות, חברת התעופה לא ידעה על היותה אישה טרנסית. בשנת 2011 החלה להתנדב במחוז תל אביב של משטרת ישראל. כבת דור הוותיקות סבלה לא אחת מאפליה על רקע היותה טרנסית ועל כן הסתירה עובדה זו מחבריה ומפקדיה במשטרה. בשנים 2010–2012 קרו מספר תקריות טרנספוביות בהן שוטרים התייחסו לנשים טרנסיות העובדות בזנות באופן משפיל ופנו אליהן בלשון זכר[6]. מתיחות זו, בשילוב ידידה טרנסית שהתאבדה, הובילו את טילמה לצאת מהארון ולהפוך לשגרירה של הקהילה הטרנסית במשטרה. כיום, היא מרצה בפני שוטרים על הקהילה הטרנסית ואף זכתה על פעילותה במדליית המחוז, אשר העניק לה מפקד המחוז ניצב משה (צ'יקו) אדרי במאי 2017[7]. טילמה אף נפגשה ב-2017 עם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, במסגרת ערב הוקרה לחברי הקהילה הלהט"בית המשרתים בכוחות הביטחון[8]. בשנת 2016 שימשה טילמה שופטת בתחרות מיס טרנס ישראל[9]. בתחרות זכתה תאלין אבו חנא, ששנה מאוחר יותר שיחקה אותה בהצגה על חייה "לזאת יקרא אישה"[10]. בשנת 2018 החלה לשמש כחברת ועד בעמותת מעברים הפועלת למען הקהילה הטרנסית. טילמה השתתפה בתוכניות הטלוויזיה "שיחת בנות" ו"סליחה על השאלה", בהן סיפרה על חוויותיה כאישה טרנסית. באוגוסט 2018 תמונה של טילמה הופיעה בלוח שנה פמיניסטי שהפיקה עמותת "כולן" שכלל צילומי מחווה של נשים ישראליות לנשים משפיעות מרחבי העולם. טילמה גילמה בו את תמרה אדריאן, הטרנסג'נדרית הראשונה שנבחרה לתפקיד פוליטי בוונצואלה[11]. במרץ 2019 טילמה נבחרה ליקירת העיר תל אביב-יפו לשנת 2019 ביוזמת חבר מועצת הערייה איתי פנקס ארד והיא האישה הטרנסית הראשונה הזוכה לקבל את תואר הכבוד. בדצמבר 2022, נמנתה טילמה ברשימת 100 הנשים מעוררות ההשפעה והמשפיעות ביותר בעולם לשנה זו של ה-BBC, רשות השידור הציבורית של בריטניה[12]. בשנת 2023 נבחרה טילמה לשמש כחברת ועד מנהל בעמותת להט"ב זהב. לזאת יקרא אישה ההצגה "לזאת יקרא אישה" עובדה על ידי יונתן קלדרון על פי האוטוביוגרפיה של אפרת טילמה. ההצגה עלתה בבכורה בתיאטרון הבימה ביוני 2017 בימויה של רקפת בנימין ובביצוע האנסמבל הגאה. בהצגה שחקנים שונים מגלמים את דמותה של טילמה בתקופות חיים שונות, כולל טילמה עצמה. ההצגה מלווה אותה ברגעי מפתח בחייה כאישה טרנסית. בין השאר מוצגים טקס העלייה לתורה שלה כנער, היתקלויות אלימות עם שוטרים בשנות השישים, עבודתה במועדוני חשפנות באירופה, הניתוח להתאמה מגדרית שעברה ומאבקה ברשויות להכיר בה כאישה. כמו כן, ההצגה מלווה אותה בתפקידה כשוטרת, כשהיא מנסה לסייע לידידתה הטרנסית העוסקת בזנות שנעצרה וזכתה ליחס משפיל, מבלי להסגיר את היותה טרנסית בעצמה. שם ההצגה לקוח מתוך ספר בראשית, מהפסוקים המתארים את בריאת האישה מצלעו של אדם:
בעזרת ההצגה מקווה טילמה ללמד נשים טרנסיות צעירות את הדרך הקשה שהוותיקות נאלצו לעבור כדי לקבל את הזכויות המגיעות להן, וכן ליצור נראות טרנסית בשאיפה לעודד מעסיקים להעסיק נשים טרנסיות, שכן מדובר בנשים אמיצות הראויות ליחס שווה[13]. בשנת 2018 ההצגה זכתה במקום הראשון בפסטיבל סתיו תיאטרוני לתיאטרון קהילתי. חיים אישייםב-1987 בגיל 40 התחתנה עם אלמן, בעל ילדים מאשתו הראשונה, שידע על היותה אישה טרנסית אך הם שמרו עובדה זו בסוד מפני חוג מכריהם. בשנת 2005 התגרשו, טילמה שבה ארצה והחלה לעבוד כיועצת יופי. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||
