|
אפונים אֶפּוֹנִים (Eponym) הוא שם, אמיתי או בדוי, של אדם שעל שמו נקרא מקום, עם, שבט, בית-אב, שנה, מושג, תגלית או כל דבר אחר. מיוונית: ἐπώνυμος "ניתן כשם", שבעצמו נגזר מהצירוף ἐπί "על" עם ὄνυμα "שם" (אאולית), כלומר "על שם", "נתן שמו למשהו או למישהו".[1] האפונים עשוי להיות רשמי, דוגמת יחידת מדידה הנקראת על שם המדען שהמציא אותה, או פופולרי ובלתי רשמי. באנגלית מודרנית, המילה "Eponymous" מתייחסת לדבר הנקרא על שם תוכנו, דוגמת אלבום הנקרא על שם הלהקה שהוציאה אותו, או ספר הנקרא על שם גיבורו. לעיתים האטימולוגיה העממית של האפונים שגויה – לדוגמה, "סלט קיסר", המיוחס לפעמים ליוליוס קיסר בשל שמו. תאריכים אפונימייםלאורך ההיסטוריה יש מגוון דוגמאות לשימוש בתאריכים אפונימיים. האשורים קראו לכל שנה על שם אישיות בכירה, באלף הראשון לפני הספירה. ברומא העתיקה נודעו שנים על פי שמות הקונסולים הנבחרים, והשנה 59 לפנה"ס נודעה בתור "הקונסוליה של יוליוס וקיסר" עקב הדומיננטיות של יוליוס קיסר על פני הקונסול השני, מרקוס קלפורניוס ביבולוס. באירופה הנוצרית, בתי מלוכה רבים חישבו תאריכים לפי שנות שלטונו של המלך הנוכחי. הכנסייה הקתולית היא זו שהשליטה את שיטת ספירת הנוצרים, לפיה נקראות כל השנים מאז לידתו של ישו (על פי המסורת הנוצרית) Anno Domini, "לשנת האדון". לוח השנה בו אנו משתמשים, הלוח הגרגוריאני, קרוי על שם האפיפיור גרגוריוס ה-13. קדם לו הלוח היוליאני על שם יוליוס קיסר. שמות שני חודשים בלוח, יולי ואוגוסט, קרויים על שם יוליוס קיסר ואוגוסטוס קיסר. בעידן המודרני, תקופות מסוימות נקראות על שם שליט או ממשל דומיננטי, למשל תקופת הת'אצ'ריזם, על שם ראש ממשלת בריטניה לשעבר, מרגרט ת'אצ'ר. המלוכה הבריטית השפיעה רבות על ההיסטוריה של אירופה והמערב, ותקופות המלוכה נקראות לעיתים קרובות על שם המלך או המלכה של בריטניה, למשל התקופה האליזבתנית, התקופה האדוארדית, התקופה הוויקטוריאנית ועוד. בהיסטוריה וארכאולוגיה של ארץ ישראל מקובל להתייחס ל"תקופה ההרודיאנית", על-שם המלך הורדוס. כינוי תקופה על-שמו נובעת מחותמו הייחודי בממצאים הארכאולוגיים בארץ: היקף בנייה נרחב (בכל רחבי הארץ), מבנים גדולים וסגנון בנייה ייחודי ("בנייה הרודיַאנית"), המיוחס לתקופת שלטונו. מקומות אפונימיים ערים, ארצות ומקומות גאוגרפיים שונים נקראים לעיתים על שם דמות, אמיתית או מיתולוגית, הקשורה בהיסטוריה שלהם. על פי המיתולוגיה הרומית, העיר רומא נקראה על שם מייסדיה, רמוס ורומולוס. העיר אתונה נקראה על שם האלה היוונית אתנה, שבאופן מסורתי נחשבה כפורשת את סמכותה על העיר. בארץ ישראל יש מסורות עתיקות של קריאת יישובים ואזורים על-שמות אנשים. לפי מסורות יהודיות ומוסלמיות, העיר חברון נקראת ע"ש אברהם אבינו, שהיה ידיד (=חבר) האל[דרוש מקור]. התנ"ך מספר[2] שעמרי קנה הר מאדם בשם שֶמֶר, ובנה עליו עיר וקרא לעיר שומרון על שם האיש. גם בעת החדשה נקראים מקומות רבים בארץ על שמות אנשים: יישובים, שכונות, כבישים, כיכרות ומוסדות. אבות אפונימייםאב אפונימי הוא המונח המחקרי המקובל בחקר המקרא ובחקר ההיסטוריה בכלל, לאב (מציאותי או דמיוני) של קבוצה, אשר קרויה על שמו. אב אפונימי יכול להיות האנשה של אותה קבוצה, או דמות ספציפית שלפי מסורתה של הקבוצה הוא אביה הקדמון. דוגמה לכך היא למשל דמותו המקראית של כָּלֵב, זו של קַּיִן ושל עוד דמויות מקראיות רבות. תגליות אפונימיות.jpg) למדע יש היסטוריה ארוכה של שמות אפונימיים: גופים אסטרונומיים, מחלות, מינים ביולוגיים, עקרונות מתמטיים, יסודות כימיים וכו' נקראו לרוב על שם המדענים שגילו או המציאו אותם, כמו יחידת הניוטון על שמו של אייזק ניוטון. בעידן התגליות הגאוגרפיות נקראו לעיתים ארצות חדשות על שם המגלים הראשונים שמיפו אותם. דוגמה מפורסמת היא יבשת אמריקה, שנקראה על שם אמריגו וספוצ'י. יצירות אפונימיותספרים, סרטים ויצירות אמנות אחרות נקראים לעיתים קרובות על שם היוצר, או במקרים של יצירה בדיונית, על שם הדמות הראשית, אם במישרין ואם בעקיפין. שמות אייקוניים הופכים לעיתים למושגים בפני עצמם, למשל "רובינזון קרוזו", תת-סוגה של ספרים המתרחשים על אי בודד, או "לוליטה", כינוי לנערה צעירה המנהלת יחסים עם גבר מבוגר. במוזיקה מודרנית נפוצה התופעה שהאלבום הראשון של להקה או מוזיקאי יהיה אפונימי. להקת "לד זפלין" ידועה בכך שלארבעת אלבומיה הראשונים אין שמות, והם נקראים פופולרית על שם הלהקה: כל אלבום ממוספר לפי סדר יציאת האלבומים. הלהקה "R.E.M." הוציאה אלבום הנקרא "Eponymous". כמו כן, האלבום הידוע בתור "האלבום הלבן" של "הביטלס" והאלבום הידוע בתור "האלבום השחור" של "מטאליקה" הם למעשה אפונימים. ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
