|
אסטרולוגיה  אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס - תורה, ובעברית: אִצְטַגְנִינוּת) היא האמונה הפסאודו-מדעית שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמיים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם. בפרט מנסה האסטרולוגיה לחזות את העתיד לפי מיקומם של גרמי השמים. הגופים השמימיים העיקריים שמשמשים את האסטרולוגים בחיזוי הם השמש, הירח, כוכבי הלכת במערכת השמש, נקודת האופק ונקודת רום השמיים. האסטרולוגיה והאסטרונומיה היו משולבות עד ימי הביניים, אך מראשית העת החדשה נדחתה האסטרולוגיה והיא נחשבת היום תורה פסאודו-מדעית. האסטרולוגיה התקיימה ברוב תרבויות העולם בצורה זו או אחרת, וניתן לראות ביטויים שלה לאורך כל ההיסטוריה בתרבויות שונות, הן בדתות מונותאיסטיות והן בדתות פוליתאיסטיות. החישובים הנערכים באסטרולוגיה כרוכים בחישובים אריתמטיים וגאומטריים פשוטים שנועדו למקם את הכוכבים בתאריכים ובזמנים נתונים לפי טבלאות מוכנות מראש. יש אסטרולוגים המאמינים כי ניתן לתת בסיס מדעי מוצק לאסטרולוגיה, אך הקהילה המדעית דוחה טענות אלו. רוב האסטרולוגים מגדירים את מלאכתם אומנות, הממזגת חישובים עם תפיסה אינטואיטיבית. האסטרולוגיה קשורה לתפיסות קוסמולוגיות גאוצנטריות, המעמידות את כדור הארץ במרכז היקום ומבחינות הבחנה מהותית בין העולם הארצי לעולם השמיימי של כוכבי הלכת והשבת. התפיסה הגאוצנטרית הופרכה עם התפתחות האסטרונומיה ופיתוח חוקי המכניקה הקלאסית. בעבר הייתה האסטרולוגיה קשורה קשר הדוק לתמונת העולם המדעית של תקופתה ולא היה הבדל בינה לבין האסטרונומיה, אך עם הזמן האסטרונומיה התפצלה ממנה. כיום, עם התפתחותן של מערכות ממוחשבות מתקדמות, מתפתח ענף באסטרולוגיה המערבית המודרנית העוסק במפות הליוצנטריות, במקום במפות גאוצנטריות. מסורות יש כמה מסורות שונות באסטרולוגיה. חלקן שותפות במאפיינים דומים משום העברתן של השיטות בין התרבויות, חלקן התפתחו בבידוד מוחלט ופיתחו גישות שונות לגמרי, אף שגם במקרים אלו קיימים קווים מקבילים מסוימים שכן שהמסורות מבוססות על אותן תופעות האסטרונומיות. המסורות העיקריות באסטרולוגיה העולמית:
היסטוריהראשיתה של האסטרולוגיה האפרואירואסייתית מתועדת ממסופוטמיה החל מהאלף השלישי לפנה"ס. ניתן להתחקות אחרי שורשי האסטרולוגיה עד לתקופת בבל ואשור הקדומות (כ-1,500 לפני הספירה), שם היא הייתה אחת משתי שיטות ניבוי עתיד עיקריות, כאשר השנייה הייתה קריאה בכבד של חיות קורבן. השימוש באסטרולוגיה בשלב זה היה לניבוי אירועים בעלי חשיבות ציבורית והמשפיעים על הרווחה הכללית ופחות על ניבוי אירועים אישיים. משוער שהאסטרולוגיה הבבלית החלה להתפשט מערבה לתרבות היוונית בתקופה ההלניסטית בראשית המאה ה-4 לפנה"ס. לפי המסורת הרווחת היה זה ברוסוס (Berosus) מהאי קוס אשר ייבא את האסטרולוגיה ליוון. את הקרקע לקבלת האסטרולוגיה הכינו הפילוסופים היווניים. הראשונים להשתמש ולפתח את האסטרולוגיה היו המלומדים, בעיקר האסכולה הסטואית[1]. בשלב זה החלו היוונים לפתח את האסטרולוגיה האישית, ה"הורוסקופ" (horoskopos מלשון hora - שעה, skopos - התבוננות) כתרשים של מיקומי הכוכבים בעת הלידה. הורוסקופ זה הושפע, ככל הנראה, מהחשיבה המיצרית שממנה הושפעו המלומדים שישבו באלכסנדריה העתיקה[2]. האסטרולוגיה הפכה לפופולרית ביוון רק במאה השנייה לפנה"ס[3]. אחד הספרים המרכזיים באסטרולוגיה המערבית בזמן העתיק, הטטרביבלוס ("ארבעת הספרים"), נכתב על ידי החכם ההלניסטי תלמי, אבי השיטה הגאוצנטרית באסטרונומיה, ששלטה בכיפה עד ראשית העת החדשה. התפיסה האסטרולוגית של ימי הביניים הושפעה רבות מהפילוסופיה הנאופלטונית, שסברה כי העולם נובע מהאל דרך השכלים הנבדלים, אשר כל אחד מהם קשור לאחד מהספירות (כדורים) נושאות הכוכבים. באופן דומה, טענו האסטרולוגים המונותאיסטים כי באמצעות תנועות הכוכבים שולט האל באירועים בכדור הארץ. טענה זו הופרכה על ידי המדע וכיום ידוע שהשמיים לא בנויים מספרות נושאות כוכבים. בימי הביניים הקימה על עצמה האסטרולוגיה מתנגדים רבים, שיצאו בעיקר נגד התפיסה הדטרמיניסטית הנובעת ממנה, לפיה הכול קבוע מראש ומעשיו של אדם אינם יכולים לשנות את גורלו. התנגדות עזה יותר התעוררה נגד המגיה האסטרלית - זרם באסטרולוגיה, לפיו כשם שהכוכבים משפיעים על המתרחש בעולמנו, יכולים בני האדם, באמצעות טקסים מסוימים, להשפיע עליהם ולבקש את חסדם. גישה זו הוכרזה על ידי הנצרות כעבודת אלילים. אסטרולוגיה מערביתהאסטרולוגיה המערבית המודרנית מבוססת על מפות אסטרולוגיות המחושבות לרגע מסוים, בדרך כלל רגע הלידה של בן אדם. המפות מנותחות לפי מערכי הכוכבים ומיקומם באזורי השמיים. האסטרולוגיה המערבית מבוססת על השנה הטרופית (אסטרולוגיה טרופית) המבוססת על תנועת השמש בשמיים ללא תלות במיקום השמש במזל מסוים (אסטרולוגיה סידרית), באופן זה, מזל טלה מתחיל ביום השוויון האביבי, מזל סרטן מתחיל ביום הארוך ביותר בשנה, מזל מאזניים מתחיל ביום השוויון הסתווי ומזל גדי מתחיל ביום הקצר ביותר בשנה. סדר החשיבות בניתוח מפה אסטרולוגית הוא:
הכוכבים והנקודות החשובות
האסטרולוגיה המודרנית משתמשת בעיקר בכוכבי הלכת ובנקודות הבאות. ההתחשבות בכוכבים ובנקודות נעשית על ידי התבוננות בזויות הנוצרות ביניהם, במזלות ובבתים בהם הם נמצאים.
המזלות
גלגל המזלות באסטרולוגיה המערבית המודרנית מחלק את השמיים ל-12 חלקים שווים, החל מנקודת השוויון האביבית. המזלות באסטרולוגיה שואבים את שמם והגדרותיהם מקבוצות הכוכבים המקבילות להם, אם כי נדידתן של נקודות השוויון הביאה לכך שהמיקומים אינם חופפים יותר (כיום הבדל של כ-30° או סימן אחד שלם). משמעות המילה הלועזית לגלגל המזלות, זודיאק, היא "מעגל בעלי החיים" ביוונית. המזלות באסטרולוגיה באים להגדיר תכונות בסיסיות לכוכבים בהתאם למיקומם בגלגל. כיום נפוץ השימוש הבלעדי במזל בו נמצאת השמש להגדרת תכונות אישיותיות לפי תאריך הלידה, במיוחד בעיתונים ובכתבי עת. היות שהאסטרולוגיה המערבית מתבססת על רכיבים שמימיים רבים, אסטרולוגים רבים סולדים משימוש פשטני זה, במיוחד היות שהשפעתם של הזוויות הנוצרות בין הכוכבים השונים מקבלים משקל רב יותר מאשר המזלות בהם נמצאים אותם הכוכבים. ניתן לחלק את המזלות ל-3 מצבים שהם האיכויות השונות בכל מזל:
הזוויות בין הכוכביםהזוויות הנוצרות בין הכוכבים והנקודות במפה האסטרולוגית מקבלים משקל רב ביותר. לכל זווית מוגדרת רמת דיוק בהתאם לחשיבותה, כאשר רבים מחשיבים דיוק גבוה יותר בזווית כמשקף את ההשפעה כחזקה יותר. כך למשל זווית של 92° בין נגה למאדים נחשבת ל"ריבועית" (90°) היות שלזווית בדרך כלל מתאפשרת רמת דיוק של 8°-10° +/-. הזוויות העיקריות באסטרולוגיה הם:
הבתים
מערכת הבתים באסטרולוגיה באה לחלק את השמיים (כולל האזורים המוסתרים על ידי כדור הארץ) מזווית הראיה של נקודה מסוימת על כדור הארץ, בשעה מסוימת (מדויקת) ביום או בלילה. החלוקה לבתים מתחילה לרוב מנקודת האופק המזרחי. החלוקה היא לשנים-עשר בתים, אשר גודלם עשוי להיות קבוע או משתנה בהתאם למערכת הבתים שבשימוש. הבתים מייצגים אזורים ותחומים בחיים, והם מספקים פוקוס וכיוון לאנרגיות של הכוכבים והנקודות שבמפה האסטרולוגית. הקשרי הבתיםגם לפי סדר 12 המזלות בגלגל והשפעתם.
מערכות הבתים באסטרולוגיה
האסטרולוגיה ביהדותיחסם של אישים במחשבת ישראל לאסטרולוגיה הוא דו-ערכי. בלשון חז"ל אסטרולוגיה נקראת איצטגנינות ויש לה קונוטציה שלילית. בתלמוד בבלי[5] מובאת מחלוקת בין חכמי ישראל האם המזלות משפיעים על גורלו של אדם. הדעות התומכות הם של רבי יהושע בן לוי שמפרט את טיפוסי האנשים לפי המזלות השונים ושל רבי חנינא שסובר "מזל מחכים, מזל מעשיר, ויש מזל לישראל". לתפיסה זו שהמזל משפיע ישנה תמיכה באימרה, כי "הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל"[6]. למול תפיסה זו, ישנה התפיסה של רבי יוחנן כי "אין מזל לישראל", שמסתמך על הפסוק "כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה"[7]. לתמיכה בשיטתו מובאים גם הדעות של רב, שמואל ורבי עקיבא שניתן ללמוד מהם שאין מזל לישראל. במקור אחר מתוארים רבי ינאי ורבי יוחנן שראו אסטרולוגים חוזים את מותם של שני יהודים, אך התחזית לא התמששו. שאלו החכמים את היהודים מה עשו באותו יום, והללו השיבו שלא עשו דבר מיוחד, אלא התפללו וקראו קריאת שמע כהרגלם: ”אמרו להם יהודים אתם אין דברי האיסטרולוגין מתקיימים בכם שאתם יהודים, הוי ואתה לא כן נתן לך ה' אלהיך.” (מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שופטים אות י) על השגיאות המרובות בתחזיות האסטרולוגים מתבטאת הגמרא בסוטה: "צופין ואינם יודעין מה צופין מהגים ואינן יודעים מה מהגים".[8] בתלמוד לעומת זאת מובאים שורה של מקורות המכירים בכוחה של האסטרולוגים לחזות את העתיד, לפחות במידה מוגבלת.[9] במקום אחד אף מובאים שורה של תחזיות אסטרולוגיות כלליות שנמצאו כתובות בפנקסיהם של חכמים בבליים בהם שמואל ורבי יהושע בן לוי.[10] מנגד, בשני מקורות עיקריים נראה שנאסר העיסוק באסטרולוגיה: במסכת פסחים[11] נאמר שאסור לשאול בכלדיים, משום 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך'. רבים מן הראשונים פירשו שהכלדיים הם החוזים בכוכבים, כפי שעולה מגמרות רבות.[12] במסכת סנהדרין נתפרש האיסור לא תעוננו על ידי רבי עקיבא באופן שנשמע כמתייחס לאסטרולוגיה.[13] המקורות השונים הובילו להתפתחות של מספר גישות שונות בקרב חכמי ישראל בשאלת היחס לאסטרולוגיה: גישתם של הרמב"ם[14] סמ"ג[15] רבינו יונה[16] טור[17] היא שהאסטרולוגיה אסורה משום מעונן. יש שהוסיפו שהיא גם כלולה באיסור לא תנחשו[18]. אחרים, כדוגמת הרמב"ן הר"ן[19] ונימוקי יוסף[20] סברו שדברי רבי עקיבא מוסבים על ניחוש בכוכבים, ולא על החכמה הסדורה של האסטרולוגיה. לשיטתם העיסוק באסטרולוגיה עדיין אסור משום תמים תהיה, כדברי הגמרא בסנהדרין, ורק במצבים שכבר נודע לאדם על תחזיות אסטרולוגיות, הוא רשאי ואולי חייב לחשוש להן, משום שאין לסמוך על הנס. אך העיסוק היזום באסטרולוגיה עדיין אסור.[21] כשיטה זו פסק הרמ"א[22] בתורת הקבלה של ימי הביניים ישנה קבלה רחבה יותר של תורה זו והתאמתה לרוח היהדות בכלל ולקבלה בפרט, אשר לימים פיתחה מעין גרסה משלה לתורה זו ונקראת לרוב "אסטרולוגיה קבלית". בין אוהדי האסטרולוגיה בקרב חכמי היהדות ניתן למנות את רבי אברהם ברבי חייא הנשיא[23] רבי אברהם אבן עזרא[24] רבי אברהם זכות[25] הראב"ד הראשון ודון יצחק אברבנאל.[26] לדעתם הגמרות הרבות מוכיחות שיש מידה רבה של אמת באסטרולוגיה והיא ראויה להחשב חכמה מדעית. את דברי רבי עקיבא הם מסבירים בדומה לרמב"ן, ולגבי הכלדיים הם מסבירים שמדובר בזן מסוים של אסטרולוגיה שכולל בתוכו תפיסות אליליות.ולמעשה העיסוק באסטרולוגיה איננו אסור, כל עוד הוא איננו חלק מפולחן אלילי והכרה בכוחות אחרים מלבד ה'.[27] ביקורתביקורת מדעיתבחוגים מדעיים זוכה האסטרולוגיה לביקורת נוקבת. הדעה הרווחת בחוגים המדעיים כי האסטרולוגיה אינה יותר מאמונה טפלה. מנקודת ההשקפה של המדע הרעיון שכוכבים עשויים להשפיע על גורלו של אדם הוא עורבא פרח מסיבות רבות. מבחינה מחקרית, לא נמצא שפרופיל אישיותי המבוסס על ניתוח אסטרולוגי קשור לאישיות האדם[28][29][30][31][32]. האסטרולוגיה פרחה כאשר היקום הידוע כלל בקושי את כדור הארץ וסביבתו הקרובה, והיא משתמשת בהשלכה דו־ממדית של שמיים תלת־ממדיים. למעשה אין קשר בין הכוכבים הנמצאים בקבוצת כוכבים כלשהי, וכוכבים רחוקים וקרובים משמשים בערבוביה מפני שהם בכיוון קרוב אחד לשני מנקודת המבט של מערכת השמש. בינתיים גם ידוע שמיקום המזלות שאליהם מתייחסת האסטרולוגיה והתאריכים שבהם השמש עוברת בכל מזל אינם לפי סידורם האמיתי בשמיים, אלא למשל לפי דמיון אנושי שקושר למיתולוגיה היוונית. גורמים נוספים המעלים חשד כלפי האסטרולוגיה[33]:
האסטרונום והסופר קרל סייגן[34], כולל בין היתר בביקורת על אסטרולוגיה הן התחשבות לא נכונה של האסטרולוגים במיקום גרמי השמיים, והן אי-עמידה שלהם במבדקים שיאשרו את נכונות ניבויי השיטה. הוא מציין את חוסר התחשבותם של האסטרולוגים בקביעת מיקום הכוכבים בהשתברות האור באטמוספירה; התחשבות האסטרולוגים רק בגרמי שמים הנראים בעין ללא שימוש בעזרים כפי שהיה ידוע לתלמי במאה השנייה, והתעלמות ממבחר גרמי השמיים שהתגלו בעת החדשה (תוהה מה לגבי אסטרואידים); חוסר עקביות בין הדרישה למידע מפורט על שעת הלידה לבין התעלמות מפרטי מקום הלידה (ציוני הקואורדינטות שלה), אי הצלחה של אסטרולוגיה במבחני תאומים זהים; הבדלים גדולים בין הורוסקופים של אסטרולוגים שונים על אותו אדם, והעדר מתאם מוכח בין הורוסקופים לבין מבדקים פסיכולוגיים תקפים. הסבר אפשרי לעובדה שאנשים רבים מקבלים את נכונותם של הורוסקופים מספק אפקט פורר (קרוי גם "אפקט בארנום"), הגורם לאנשים לראות בניסוחים מעורפלים וכלליים שמגמתם הכללית חיובית (כגון "לעיתים אתה פתוח וחברותי אך במצבים אחרים מופנם") כתיאורים קולעים של אישיותם. האסטרולוגיה במשפט הישראלישאלת מעמדה של האסטרולוגיה הגיעה לערכאות משפטיות בתביעת דיבה שהגיש אסטרולוג נגד רשות השידור וטומי לפיד, לאחר שלפיד כינה אותו במהלך התוכנית פופוליטיקה "נוכל" ואת מקצוע האסטרולוגיה בכלל "נוכלות". בית המשפט קבע כי אמנם אין האסטרולוגיה מהווה מדע שיש לו ביסוס כלשהו, אך העיסוק בה אינו בהכרח נוכלות[35]. בפסק דין אחר, שבו נתבע אסטרולוג לדין לאחר שתחזיתו התבדתה, דחה בית המשפט את התביעה בנימוק כי מי שמאמין לתחזיות אסטרולוגים שם את כספו על קרן הצבי[36]. הרמב"םהרמב"ם התנגד בחריפות לאסטרולוגיה. דוגמה לכך ניתן לראות באיגרת תימן שלו, שבה כתב:
הרמב"ם גם כתב בעברית איגרת שלמה לקהילת מונטפשליר בה הוא שולל נחרצות את האסטרולוגיה[37]. לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
.svg){kind=small}
