אמנות עכשוויתאמנות עכשווית היא זרם תרבותי הרווח באמנות, באדריכלות, בעיצוב, בצילום ובמוזיקה. הזרם החל להתגבש ב-1945 - לאחר מלחמת העולם השנייה והתפתח בשנים המאוחרות של המאה ה-20 כתגובת נגד לאמנות המודרנית.[1] האמנות העכשווית מעניקה מקום מרכזי לסוגיות כמו אקולוגיה, זהות אישית, פוליטית ותרבותית, משפחה, קהילה וחברה. בשנת 2009 פרסם אנדראה בנטי את "המניפסט של אמנות המערות החדשה", שמקשר בין האמנות המודרנית לבין מקורות האמנות בתקופה הפרהיסטורית. אמנים עכשוויים פועלים בעולם חסר גבולות, המתאפיין בכך שהוא רב תרבותי, טכנולוגי וחוצה עמים, יבשות ומגדרים.[2] היסטוריהעכשווי הוא מושג היסטוריוגרפי, העומד כאן בניגוד למושג המודרניות. הוא מציין את התקופה מ-1945 עד ימינו. מקובל לכנות 'עכשווי' רק מה שנוצר בשנות האלפיים. עם זאת, ניתן לראות בזרם הרדי מייד משנת 1910 של מרסל דושאן את מבשר האמנות העכשווית. באותה שנה קמה בלונדון 'החברה לאמנות עכשווית'; ולאחריה קמו חברות ומכונים דומים ברחבי העולם. חלקם שינו את הגדרתם בהמשך מעכשווי למודרני, כי הם לא הדביקו את קצב השינויים שעוברת האמנות העכשווית. הביקורת שמוטחת כלפי האמנות העכשווית מזכירה את הביקורת שעלתה בשעתה כלפי האמנות המודרנית. לאור זאת, מוזיאונים נוהגים להגדיר את עצמם כ"מוזיאון לאמנות מודרנית ועכשווית". [3] המושג עכשוויות גם טומן בחובו משמעות של 'בו-זמניות' (סימולטניות). הוא מעורר פולמוס, כי מטבע הדברים לכאורה לא קיים מרחק הזמן הנדרש בכדי לשפוט יצירה. חשוב גם לציין שלא כל מה שנוצר היום שייך לאמנות עכשווית, ישנם אמנים שבוחרים ליצור בסגנונות אמנות אחרים. האמנות העכשווית יצאה כנגד האמנות המודרנית, בטענה כי היא מייצגת ניתוק חברתי, פורמליות אופטית, אליטיזם ורצינות. המבקרים טענו שאמנים שניסו ליצור בדרך אחרת נחשבו "אאוטסיידרים" ונדחו על ידי הזרם המרכזי. יחד עם זאת, האמנות העכשווית הושפעה רבות מהאמנות המודרנית וניתן לזהות בה נגיעות רבות מזרמים כמו פופ ארט, אמנות מושגית, מינימליזם, פרפורמנס, וידאו ארט, פלוקסוס, הפנינגס וכו'.[4] מאפייניםאמנות עכשווית מבטאת התנגדות כוללת לאחידות ולמוחלטות ומעודדת פלורליזם, עירוב, רב תרבותיות, התעדכנות טכנולוגית וסימולטניות. החשיבה הפוסטמודרנית כוללת בתוכה ביטויים שונים המתקיימים זה לצד זה, וההבנה שאין דרך מחשבה או יצירה אחת וכל הדרכים מקובלות. כתוצאה מחשיבה זו, זרם אמנות זה מאופיין בתנועות יצירה שונות אשר פועלות במקביל. אחד התוצרים של הביטול הכמעט אוניברסלי של האמנות המודרנית על ידי אמנים עכשוויים הוא פיתוח של היסטוריציזם חדש, אירוני ומנותק, על ידי הביטול שאמנות זו עושה לתהליך הדיאלקטי של ההיסטוריה, ובדרך זו פונה לכל התקופות ולכל הסגנונות באותה מידה של עניין. אמנים עכשוויים דוחים את הרעיון של האמן כגיבור, ומעדיפים אפשרות של שכפול והפצת עבודות לכל העולם באופן מכני. כמו כן, אמנים רבים עסקו בציטוט של עבודות קודמות של אמנים ידועים, לדוגמה שימוש בציורים של פבלו פיקאסו בשינוי קל ושינויים אירוניים בתמונת המונה ליזה. האמנות העכשווית לא מתעניינת בסוגיות אמנותיות גרידא (צורות, נושאים וחומרים), אלא מדגישה סוגיות פילוסופיות, פוליטיות וחברתיות. כאמנות המבקשת להשפיע, היא מעלה לסדר היום נושאים שנויים במחלקת, כגון מיעוטים, הומוסקסואליות, איידס, מלחמות, כיבוש, סביבתיות, הגירה, כלכלה גלובאלית, פמיניזם ועוד.[5] אמנות עכשווית מותירה בפני צופיה בלבול מסוים, כיוון שלא מצורפות "הוראות הפעלה" למופעיה השונים. אמנות זו מורכבת מאוד, ומאופיינת בהיעדר תקשורת ישירה עם נמעניה. אי ההבנה נועדה לעורר טלטלה, לחדש ולהעשיר תבניות מחשבה ואופני ראייה שונים. האמנות העכשווית היא למעשה שפה, וכמו כל שפה צריך ללמוד אותה בכדי להבין את מה שהיא מנסה לשדר.[6] אפיון נוסף של האמנות בת זמננו הוא שבמקביל לאירועים מרכזיים בבירות העולם המערבי, היא פועלת בפיזור גאוגרפי גלובלי.[7] טרנדים באמנות עכשוויתבנוסף לכלים וחומרים הנהוגים באמנות המודרנית, האמנות העכשווית עושה שימוש בחומרים חדשים בהם מראות (Mirror' 'Piece), נוזלי גוף (דם ושתן), הפרשות (Piero Manzoni: Merde d'artiste), פלסטיק (פוליסטירן, פוליאוריתן, סיליקון - ב-Expansions de Cesar); וכן בטכנולוגיות עכשוויות, bio-art (גנים מהחי), מערכות מכניות (Stelarc). האמנות העכשווית משתדלת לשקף גם היבטים תפיסתיים כמו 'הכאן ועכשיו', 'מיזמים בעבודה' (Roman Oplaka), 'land art' (James Turrell)', ניסויים עיתונאיים (Space Media Fred Forest). אמנות הלם, וכן נוקטת לעיתים בצעדים שנתפסים כלא-מוסריים או כטאבו. אמנים עכשוויים משתמשים גם בכלים שמעניקה הטכנולוגיה המודרנית, בהם יצירת אמנות מדיה חדשה, אמנות דיגיטלית ואמנות אינטרנט. במוזיקה, מלחינים ומוזיקאים משתמשים במוזיקה אלקטרונית ובמוזיקת מחשב. אמנים רבים עדיין יוצרים בטכניקות המסורתיות של ציור ופיסול, ובמקביל מספר הולך וגדל של אמנים מעדיפים יצירות אמנות שכוללות מיצב, מיצג, מיצב וידאו, וידאו ארט, אמנות מבוססות מדיה ופרויקטים מחקריים.[8] אמנות עכשווית פעמים רבות ממוקדת במופשט. עקב כך מבקרים אותה על היותה "חסרת משמעות" או שהיא "אינה אמנות". בין הטרנדים של האלף הנוכחי נמנים הזרמים הבאים, אשר שמם מצביע על רעיונם המרכזי:[4]
ביקורת על האמנות העכשוויתהאמנות העכשווית היא רבת השפעה היום, והיא משפיעה ומושפעת מהעולם הסובב אותה.[9] משום שהיא לא תמיד מובנת, האמנות העכשווית מעוררת ביקורת וחשדנות.[10] נטען כלפיה שהיא ריקה מתוכן, ושהיא גורמת להתבהמות ההמונים ולניוונם. בעקבות כוחה הכלכלי של התרבות העכשווית, גם מרבים לטעון כלפיה כי משלם המיסים משתתף במימונה, באשמת פקידים חסרי אחריות.[11] לפיכך, לעיתים אף עולות תביעות משפטיות כנגד מוסדות המדינה.[12] גלריה
לקריאה נוספת
קישורים חיצונייםהערות שוליים
|