אל תקרא לי שחור

אל תקרא לי שחור!

עטיפת האלבום
בימוי	דני ליטאי
הפקה	התיאטרון הצעיר
כתיבה	דן אלמגור
מילות השירים	דן אלמגור
מבוסס על	התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח
מוזיקה	בני נגרי
תקופת ההתרחשות	שנות השישים
מדינה	ישראל ישראל
סוגה	גוספל
שפה	עברית
פרסים	פרס כינור דוד

אל תקרא לי שחור הוא מחזמר שנכתב והופק בישראל בשנת 1972. המחזמר הופק ב"התיאטרון הצעיר" על ידי מנחם נוביק. השירים וקטעי הקישור נכתבו על ידי דן אלמגור והולחנו על ידי בני נגרי. המחזמר בוים על ידי דני ליטאי^[1].

המחזמר ייבא לישראל את סגנון הגוספל ואת ערכי התנועה האמריקאית לזכויות האזרח שעלתה בשנות השישים, על שאיפתם לשוויון ושלום בין בני האדם. האלגוריה החבויה במחזמר היא למצבם של המזרחים במדינת ישראל^[1].

המחזמר זכה להצלחה מסחרית וביקורתית, וזכה בפרס כינור דוד.

אף כי מבחינה פוליטית ארצות הברית הייתה בעלת ברית של ישראל בשנות ה-70 של המאה ה-20, מבחינה אמנותית היו המוזיקה והשירים הצרפתיים בעלי השפעה רבה יותר מאשר המוזיקה האמריקאית בכלל, וסגנון המוזיקה השחורה בפרט^[2].

אלמגור שהה תקופה מסוימת בארצות הברית בשנות ה-60, התרשם מהתנועה האמריקאית לזכויות האזרח, מנאומו של מרטין לותר קינג^[3], והושפע מהסגנונות המוזיקליים שרווחו באותה עת בארצות הברית. שנה קודם לכן כתב את העיבוד הבימתי לסיפורי דיימון ראניון, שנקרא "עיר הגברים" (שנודע בשיר "פנקס הקטן"). הצלחת העיבוד הניעה אותו לחפש תרגומים נוספים.

במקביל, נגרי, שהיה מעבד מוזיקלי מצליח וזכה בהצלחה בין השאר בניהול להקות צבאיות^[4], הלחין עבור להקת חיל הים את השיר "מי יישא את נשמתי", בו ניכרו השפעות המוזיקה השחורה מארצות הברית, סגנון אשר משך את נגרי מאז ומתמיד^[4]. אלמגור, שעבד עם נגרי באותה תקופה, העלה את הרעיון למחזמר.

את המחזמר ביצע אנסמבל של שבעה שחקנים וזמרים: אברהם פררה, עוזי פוקס, רותי נבון, יעל שטרן, דודו זר/גידי זר, אראלה בר-לב ורפי גינאי.

במחזמר יש 13 שירים, שביניהם קטעי קישור מחברים. השירים נעים בין תיאור סצינות תנ"כיות עם גיבורים שחורים, ובין שירי מאבק וגוספל, הקוראים לשוויון ואחווה, וסוף לאפליה.

אל תקרא לי שחור!

אלבום מחזמר מאת דן אלמגור ובני נגרי
יצא לאור	1972
מקום הקלטה	אולפני קולינור, אולפני גארט
סוגה	גוספל, בלוז
שפה	עברית
אורך	41:25
חברת תקליטים	גלטון
הפקה	בני נגרי

מילות השירים נכתבו על ידי דן אלמגור, המוזיקה לשירים הולחנה על ידי בני נגרי.

במחזמר הופיע גם השיר "רק לא אצלנו בשכונה" אשר לא נכלל באלבום.

המחזמר זכה להצלחה מסחרית ולהערכת המבקרים וזכה בפרס כינור דוד. בלטו בו הלהיטים "יום יבוא" ו"קליפסו בשחור לבן", שהצליחו במצעדים השנתיים. "יום יבוא" הגיע למקום ה-16 במצעד של 1972^[5], ו"קליפסו בשחור לבן" הגיע גם הוא למקום ה-16, במצעד של 1973^[6].

• אל תקרא לי שחור, דף שער בספרייה הלאומית
• אריאנה מלמד, החלום האמריקני, באתר ynet, 26 ביולי 2008
• הילו גלזר, הביאו את היום: 40 שנה למחזמר שהלהיט את המדינה, באתר nrg‏, 28 ביולי 2012
• פרטי האלבום, באתר מוזיקה ישראלית
• אל תקרא לי שחור, באתר "פזמונט"
• "יום יבוא" מתוך המחזמר, בהשתתפות הקאסט המקורי, סרטון באתר יוטיוב
• ביקורת וסקירה על השיר "יום יבוא"
• ביקורת על האלבום ושמות הנגנים המבצעים
• לפעילות על השיר "יום יבוא"