סדרת "חבורת הבלשים והכלב", הכוללת כ-15 ספרי בלש של חמישה נערים בני 9–13 וכלב המתגוררים בכפר קטן ופותרים תעלומות ששוטר הכפר נכשל בהן.
סדרת "היער הקסום"
סדרת "כיסא הפלאים"
סדרת "טירת מלורי" והסדרה "סנט קלייר". הסדרות עוסקות בבנות בגיל תיכון הלומדות בפנימייה אנגלית בעלת משמעת. הסדרות עוסקת בדינמיקה שבין הבנות, וביניהן לבין המורות, כאשר בדרך כלל מצליח החינוך המסור לפתור בעיות הבנות, ולקדם אותן לקליטה ולתועלת לחברה.
סדרות של סיפורי חיות - הסדרות כוללות סיפורי חיות קצרים, המשמשים מעין משלים. הסיפורים מסתיימים בשאלות מצחיקות, וסופים פתוחים.
עיקר ספריה של בלייטון מתארים משפחות שלמות ושמחות, שבהן הילדים טובים סקרנים ושובבים, והעולם המבוגר בעיקרו טוב וסלחני כלפיהם. הסדרות תמימות, הטובים בהן טובים, והרעים - רעים. כל אדם וחיה יכולה לתקן את דרכיה, וכמעט תמיד הסוף שמח. עלילות הספרים פשוטות ומעשירות את הקורא במגוון תכונות אופי טובות ויסודיות וכמו כן מיומנות תקשורת חברתית מפותחת. הדמויות הטובות מתוגמלות ומאווייהן מתגשמים, והדמויות הרעות נענשות או עוברות שינוי.
ספריה של איניד בלייטון היו שנויים במחלוקת בשנות ה-50 בשל כל מיני סטראוטיפים שיוחסו להם.[2] מאז שנות ה-50 נעשו שינויים ניכרים בספרים כדי להתאימם לשינויים בדרך הדיבור בשפה האנגלית ובשמות הגיבורים, וכן כדי להוציא מהספרים סטראוטיפים. על היקף השינויים בספרים ועל הצנזורה שנערכה בחלק מספריה, נמתחה ביקורת.
לנוכח הפופולריות הרבה של בלייטון, סופרים אחדים כתבו לאחר מותה ספרים נוספים בסדרות, דוגמת שישה ספרים שנכתבו על ידי פמלה קוקס בסדרה טירת מלורי בשנת 2009.[3]
"עלילות נדי פעמוני" תורגמו לעברית בשנות ה-60 בהוצאת ש. זימזון, בתרגום יפה קרינקין ובעריכת לאה גולדברג; בשנות ה-80 בידי אריאל כהן להוצאת שלגי; ובשנות ה-90 בידי יוספה אבן-שושן להוצאת כתר.
"סיפורי נדי" יצאו לאור גם בתרגום לעברית של לאה נאור בהוצאת "יהושע אורנשטיין-יבנה"; "היה אמיץ, נדי הקט", תרגם אריאל כהן, הוצאת שלגי, 1987.
