על שמו של דייקסטרה נקרא פרס דייקסטרה של ה־ACM (האגודה הבינלאומית של מדעני מחשב). הפרס מוענק כל שנה למאמר שהייתה לו השפעה מרובה (במשך עשר שנים לפחות) על תחום החישוב המבוזר. דייקסטרה היה מהזוכים הראשונים בפרס (לפני שנקרא על שמו), בזכות מאמר הייצוב העצמי.
תרומותיו הבולטות
האלגוריתם של דייקסטרה, למציאת מסלול קל ביותר בגרף, כשנתונות משקולות לא שליליות על הקשתות. האלגוריתם מוצא את המסלולים מקודקוד מסוים בגרף אל כל אחד מהקודקודים האחרים (במסגרת תורת הגרפים).
"Go To Statement Considered Harmful"[1], מכתב למערכת הירחון Communications of the ACM שהתפרסם בשנת 1968 ויצר תפנית בתחביר של שפות תכנות, בהסבו את תשומת הלב לקושי שגורם השימוש בפקודת goto לקריאותן של תוכניות. בעקבות מכתב זה נוצר התכנות המובנה, שבו יש מבני בקרה המאפשרים קריאות גבוהה.
פעולות הנעילה והשחרור של מנעול לסינכרוניזציה של תהליכים במערכת מבוזרת. מאמריו על מערכות מבוזרות נחשבים על ידי רבים להתחלת תחום המחקר של החישוב המבוזר.
מאמרו על ייצוב עצמי, תכונה המבטיחה כי מערכת מבוזרת שתתחיל ממצב כלשהו תתכנס לבסוף למצב חוקי ותישאר חוקית. המאמר התחיל את תחום המחקר הזה (תת-תחום של תחום מערכות מבוזרות).
פיתוח מהדר ראשון לשפת התכנותALGOL, שפה שהפכה למודל בבהירותה ובקפדנותה המתמטית.
טריוויה
דייקסטרה נודע בשנינותו, ואחדות מאמרותיו זכו לציטוט נרחב בקרב כותבים העוסקים במדעי המחשב:
מדעי המחשב אינם עוסקים במחשב יותר משאסטרונומיה עוסקת בטלסקופ.
— אדסחר דייקסטרה
השאלה האם מחשב יודע לחשוב דומה לשאלה האם צוללת יודעת לשחות.
