אדומית
אדומית היא ניב כנעני נכחד אשר דובר על ידי האדומים, בארץ אֱדוֹם (סביב הרי אדום, בחלקים של ישראל ודרום מערב ירדן של ימינו). יש הרואים באדומית ניב עברי.[1] ישנן עדויות מעטות לשפה, בהן כתובת אדומית מחרבת עוזה מבקעת ערד, אוסטרקון אדומי מתל אל ח'ליפה שבראש מפרץ אילת הכולל רשימת שמות, וכן מספר מצומצם של טביעות חותם המכילים שמות אדומיים. בתחילה נכתבה האדומית בכתב כנעני אולם החל מהמאה ה-6 לפני הספירה החלה לאמץ את הכתב הארמי. הכתובות המעטות מראות קרבה גדולה מאוד לעברית המקראית. כתובות אדומיותהניקוד בכל הכתובות משוער ומותאם לעברית המקראית. ניקודי הכתובות המנוקדות, פירושן ותארוכן על פי שמואל אחיטוב.[2] האוסטרקון מחורבת עוזה
רשימת שמות מתל אל ח'ליפה
אוסטרקון מנהלי קצר מאל ביארהאוסטרקון קצר מאום אל־ביארה הנושא כתובת מנהלית, ניתן לזהותו לפי ההקשר כאדומי:[3]
טביעות חותםבולת המלך קוסגברבאום אל־ביארה נמצאה בולה הנושאת ציור של כרוב, עם כתובת המזכירה את קוס־גבר מלך אדום:[4]
מלך זה מוזכר כ־Qaus-gabri בכתובותיהם של אסרחדון ואשורבניפל מלך אשור. בולת קוסענלבולה נוספת, שנמצאה בתל אל-ח'ליפה ומתוארכת למאה ה־6 לפנה"ס, נושאת את הכתובת:
"קוסענל" מפורש כ"קוס עָנָה לי" או כבקשה "קוס עֲנֵה לי". בולת מלכלבעבולה מבצרה, המתוארכת למאה ה־8 לפנה"ס:
"מלכלבע" הוא אולי כתיב משובש של "מלכבעל". ראו גםהערות שוליים
|