|
אבל שאבייר
אבל לואיש דה סילבה קושטה שאבייר (בפורטוגזית: Abel Luís da Silva Costa Xavier; נולד ב-30 בנובמבר 1972) הוא כדורגלן עבר פורטוגזי ששיחק בעמדת המגן הימני, וכיום מאמן נבחרת מוזמביק בכדורגל. שאבייר, יליד מוזמביק, היה כדורגלן ורסטילי שבנוסף לעמדת המגן הימני שיחק לעיתים גם כבלם וכקשר אחורי. הוא שיחק לאורך הקריירה ב-12 קבוצות משמונה מדינות שונות, וזכה פעם אחת בתואר אליפות, כששיחק במדי בנפיקה ליסבון. ב-2006, כששיחק במידלסברו האנגלית, הורשע על ידי אופ"א בשימוש בחומר אסור וריצה הרחקה של שנה מהמגרשים. שאבייר כבש שני שערים בעשרים הופעות במדי נבחרת פורטוגל, אותה ייצג בין היתר ביורו 2000 ובמונדיאל 2002. שאבייר פרש ממשחק בשנת 2008, ובשנת 2013 החל לשמש כמאמן ראשי. קריירת משחקתחילת הקריירה בפורטוגלשאבייר, יליד נאמפולה שבמוזמביק, עבר לפורטוגל כילד והחל את הקריירה בקבוצת אסטרלה דה אמדורה מליגת העל הפורטוגלית. הוא ערך הופעה ליגה בודדת בשלהי עונת 1989/1990, בה זכתה בקבוצה בגביע הפורטוגלי, ועונה לאחר מכן כבר היה לשחקן רוטציה ורשם 22 הופעות ליגה (ועוד שלוש הופעות בגביע אירופה למחזיקות גביע), אך לא הצליח לסייע לקבוצתו לשרוד בליגה הבכירה, כאשר בתום העונה נשר עמה לליגת המשנה. שאבייר תפס את מקומו בהרכב הקבוצה בליגה השנייה, ובעונת 1992/1993 כבש חמישה שערים ב-34 הופעות ליגה, שסייעו לקבוצה לזכות באליפות ליגת המשנה ולהעפיל חזרה לליגה הבכירה. היכולת הגבוהה של שאבייר בעונת ההעפלה של אסטרלה משכה אליו עניין מצד הקבוצות הבכירות בפורטוגל, ולקראת עונת 1993/1994 עבר לקבוצת הפאר בנפיקה ליסבון. שאבייר היה שותף למסעה של בנפיקה לחצי גמר גביע אירופה למחזיקות, כאשר רשם שמונה הופעות במפעל ואף כבש לרשתה של באייר לברקוזן בגומלין רבע הגמר. בליגה רשם שאבייר 24 הופעות בדרך לזכייה באליפות פורטוגל, שיהיה לתואר האליפות היחיד בקריירת המשחק שלו. עונה לאחר מכן, ולאחר חילופי מאמנים בקבוצה, רשמה בנפיקה ירידה ביכולת וסיימה את העונה במקום השלישי בלבד. שאבייר תרם שלושה שערים ב-22 הופעות לקמפיין הליגה של הקבוצה, וכן שותף חמש פעמים במסגרת קמפיין ליגת האלופות של הקבוצה, בו סיימה במקום הראשון בבית אך הודחה כבר ברבע הגמר על ידי מילאן. הייתה זו עונתו האחרונה של שאבייר בליגה הפורטוגלית, כאשר בסך הכול בשתי עונות במדי בנפיקה, רשם 46 הופעות ליגה בהן כבש ארבעה שערים. בארי, אוביידו ופ.ס.וו.לקראת עונת 1995/1996 הושאל שאבייר לבארי איטלקית. הוא התקשה להתאקלם ורשם שמונה הופעות ליגה, מתוכן שלוש בלבד בהרכב, וקבוצתו נשרה בתום העונה לסרייה ב'. שאבייר לא שב לבנפיקה לאחר תום תקופת ההשאלה, ולקראת עונת 1996/1997 עבר לריאל אוביידו הספרדית, שם שיתף פעולה בין היתר עם בן ארצו, החלוץ פאולו בנטו. הוא השתלב היטב במדיה של הקבוצה הספרדית, ורשם 27 הופעות ליגה, שסייעו לה להינצל מירידה בפער שלוש נקודות מהקו האדום. עונה לאחר מכן, תחת המאמן החדש אוסקר טבארס, שמר שאבייר על מקומו כמגן הימני הבכיר בסגל. אוביידו סיימה את העונה במקום ה-18 והתמודדה בפלייאוף כנגד הירידה, שם הצליחה לגבור 3–4 על לאס פאלמס בסיכום שני מפגשים ולהינצל פעם נוספת מירידה. לאחר שתי עונות במאבקי התחתית בספרד, עזב שאבייר להולנד וחתם במדיה של סגנית האלופה פ.ס.וו. איינדהובן, עם מאמנה החדש בובי רובסון. כבר בפתיחת העונה זכה שאבייר עם קבוצתו במגן יוהאן קרויף, אך בעוד בקמפיין ליגת האלופות שותף שאבייר בשבעה מתוך שמונת משחקיה של הקבוצה, בליגה היה שחקן רוטציה בלבד וכבש שני שערים ב-19 הופעות. איינדהובן איבדה עניין במהרה בתואר האליפות, בו זכתה פיינורד בפער גדול, איבדה גם את הסגנות לווילם II והסתפקה במקום השלישי בלבד. אברטון וליברפולבספטמבר 1999, בתום עונה אחת באיינדהובן, נמכר שאבייר תמורת כ-1.5 מיליון ליש"ט לאברטון מהפרמייר ליג. במשך שתי עונות וחצי היה לשחקן רוטציה תחת המאמן וולטר סמית', ובסך הכול רשם במדי אברטון 43 הופעות ליגה בלבד. בינואר 2002, בחלון ההעברות החורפי, נמכר לליברפול, היריבה העירונית של אברטון, תמורת כמחצית מסכום רכישתו - כ-800 אלף ליש"ט. בכך היה לשחקן הרביעי בלבד בהיסטוריה שעובר ישירות מאברטון לליברפול. אחת הסיבות לרכישתו הייתה הצורך לחיזוק קו ההגנה בעקבות היעדרותו של מרקוס באבל בשל מחלה. ב-9 בפברואר ערך את הופעת הבכורה שלו כשפתח בהרכב ליברפול למשחק החוץ מול איפסוויץ' טאון, וכבש את שער הבכורה שלו בקבוצה ובפרמייר ליג כשהעלה את קבוצתו ליתרון 0–1 בדרך לניצחון 0–6 בסיום. בנוסף, הוא שב לשחק בליגת האלופות לראשונה מאז העונה בהולנד, וכבש ברבע הגמר מול לברקוזן, שער שלא הועיל לקבוצתו לצלוח את השלב. את העונה באנגליה סיימה ליברפול כסגנית האלופה, עם שבע נקודות פחות מארסנל. שאבייר עצמו רשם עשר הופעות ליגה ו-15 בסך הכול במדי ליברפול באותה העונה. שאבייר פתח היטב את עונת 2002/2003, כאשר פתח בהרכב בהפסד 0–1 לארסנל במסגרת מגן הקהילה והשלים 90 דקות בכל ארבעת מחזורי הפתיחה, אך לאחריהם הסתכסך עם המאמן ז'ראר הוייה ולא שותף עוד במדי הקבוצה, להוציא משחק בודד במסגרת גביע הפוטבול ליג. בסך הכול ערך שאבייר 14 הופעות ליגה במדי ליברפול. שלהי הקריירהב-29 בינואר 2003 הושאל שאבייר לגלאטסראיי הטורקית[1], עם אופציה לרכישה בקיץ. לאחר חצי עונה בה רשם 11 הופעות וסיים עם קבוצתו במקום השני בטבלה, הוחלט שלא להמשיך את ההתקשרות עמו, ושאבייר שוחרר מהקבוצה. בשתי העונות הבאות התקשה שאבייר בן ה-31 למצוא את מקומו, כאשר בשתיהן פתח את העונה ללא קבוצה ומצא מועדון רק בחלון ההעברות של החורף. תחילה הצטרף להנובר 96 מהבונדסליגה, במדיה רשם חמש הופעות ליגה בלבד. שנה לאחר מכן חזר לסרייה א' וחתם במדיה של רומא, אך שותף שלוש פעמים בלבד במהלך העונה. לקראת עונת 2005/2006 בפרמייר ליג, ולאחר שחרורו מרומא, חתם שאבייר בהעברה חופשית במדיה של מידלסברו, תחת המאמן סטיב מקלארן. שאבייר הגיע כמחליפו של מיכאל רייזיחר, שנמכר לפ.ס.וו. איינדהובן באותו הקיץ. לאחר משחק החוץ של הקבוצה מול סקודה קסנתי במסגרת גביע אופ"א ב-29 בספטמבר 2005 עבר שאבייר בדיקת סמים על ידי אופ"א ונכשל[2]. ב-23 בנובמבר נמצא שאבייר אשם בשימוש בסטרואידים אנאבוליים מסוג דיאנאבול. על אף הכחשתו הגורפת לשימוש בחומר אסור ביודעין, נגזר עליו עונש הרחקה של 18 חודשים, שבעקבותיו הותר חוזהו במידלסברו ובכך החמיץ את המשך מסעה של הקבוצה לגמר גביע אופ"א 2006. גם ערעורו של שאבייר נדחה על ידי אופ"א כחודש לאחר הרשעתו, אך עונשו קוצר ל-12 חודשים, ומועד חזרתו למגרשים נקבע לנובמבר 2006. שאבייר שב לאימוני מידלסברו בקיץ, לקראת עונת 2006/2007 בפרמייר ליג. ב-8 בנובמבר 2006, לקראת תום הרחקתו, חתם במידלסברו מחדש עד לתום העונה. ב-25 בנובמבר שב למגרשים כאשר פתח בהרכב מידלסברו מול אסטון וילה, וכחודשיים לאחר מכן כבש את שערו היחיד במדי הקבוצה, בניצחון 1–5 על בולטון וונדררס. ב-14 במאי 2007 הודיעה לוס אנג'לס גלאקסי מה-MLS על החתמתו של שאבייר. ב-17 ביוני ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה, בה בישל שער בניצחון 2–3 על ריאל סולט לייק. ב-18 ביולי 2008, במהלך עונתו השנייה ב-MLS, שוחרר שאבייר על ידי המועדון. בהמשך ביקר בחריפות את מאמן הקבוצה שהביא לשחרורו, רוד חוליט. בדצמבר 2009, כשנה וחצי לאחר שחרורו, הודיע שאבייר על פרישתו ממשחק פעיל בגיל 37 ועל המרת דתו לאסלאם, וכן על שינוי שמו הפרטי ל"פייסל"[3]. נבחרת פורטוגלשאבייר זוהה כפוטנציאל כבר מגילאי הנוער, ושיחק בכל שכבות הגילאים של נבחרת פורטוגל, ואף זכה בהן להישגים. ב-1989 שיתף פעולה בין יתר עם לואיש פיגו בנבחרת עד גיל 16 שזכתה באליפות אירופה בדנמרק וסיימה במקום השלישי בגביע העולם בסקוטלנד. שנה לאחר מכן העפיל עם הנבחרת עד גיל 19 לגמר אליפות אירופה עד גיל 19 בהונגריה, שם הפסידה פורטוגל בדו-קרב בעיטות עונשין לברית המועצות. שאבייר כבש פנדל במהלך הדו-קרב. לשיאה הגיעה הנבחרת עם הזכייה בגביע העולם עד גיל 20 שנערך בשנת 1991 בפורטוגל. הנבחרת, שלמעט שאבייר ופיגו הציגה כישרונות גדולים ובהם ז'ואאו ויירה פינטו, רוי קושטה וז'ורז'ה קושטה, גברה בגמר בדו-קרב פנדלים על ברזיל וזכתה בתואר. ב-31 במרץ 1993, עוד בטרם מלאו לו 21 שנים, ערך שאבייר את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת של פורטוגל, תחת המאמן קרלוס קיירוש, במשחק מול שווייץ במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994. חבריו לנבחרת הצעירה, רוי קושטה (הופעת בכורה) וז'ורז'ה קושטה (הופעה שנייה) אף הם עשו את צעדיהם הראשונים בנבחרת הבוגרת באותו המשחק. בסך הכול שולב שאבייר בארבעה משחקים במסגרת קמפיין מוקדמות המונדיאל, כולם בהרכב, אך לא הצליח להעפיל עם הנבחרת לטורניר הגמר. סיום העסקתו של קיירוש בנבחרת בעקבות הכישלון סימן את סוף דרכו של שאבייר במדי פורטוגל, עד למינויו של הומברטו קואליו בשנת 1998. קואליו השיב את שאבייר לסגל הנבחרת לאחר כארבע וחצי שנים, ואף שילב אותו בהרכב הפותח במשחקו הראשון כמאמן, התבוסה 0–3 לאנגליה במשחק ידידות. הוא רשם ארבע הופעות במסגרת מוקדמות יורו 2000, ובהם גם כבש את שני שעריו היחידים במדי פורטוגל, בניצחון החוץ 0–3 על סלובקיה באוקטובר 1998, ובניצחון הביתי 0–3 על הונגריה שנה לאחר מכן. פורטוגל צלחה את טורניר המוקדמות, ושאבייר זומן לסגל הנבחרת לקראת יורו 2000. הוא פתח בהרכב של קואליו בניצחון 2–3 על אנגליה במשחק הראשון, אך לא שולב כלל בניצחון הדרמטי 0–1 על רומניה בתוספת הזמן ובניצחון 0–3 על גרמניה בסיום שלב הבתים. בסיום השלב עלתה פורטוגל מהמקום הראשון עם מאזן מושלם, כאשר שתי הפייבורטיות, אנגליה וגרמניה, נותרו מחוץ לשלבי הנוקאאוט. שאבייר לא שולב גם בניצחון 0–2 על טורקיה ברבע הגמר, וחזר להופעה שנייה בטורניר כשפתח בהרכב פורטוגל לחצי הגמר מול צרפת. שאבייר היה קרוב לכיבוש שער ניצחון עבור פורטוגל, אך פביאן בארטז סיפק הצלה מרהיבה ומנע ממנו שער בטוח. המשחק הסתיים בשוויון 1-1 וההכרעה עברה להארכה. שלוש דקות לסיום ההארכה, ביצע שאבייר טעות קריטית כאשר הסיט בידו בעיטה של סילבן וילטור בתוך הרחבה וגרם לכדור עונשין לזכות הצרפתים. זינדין זידאן תרגם את הפנדל לשער זהב שהעלה את צרפת לגמר על חשבונה של פורטוגל המלהיבה. בעקבות החלטת השופט גונתר בנקו לפסוק לפנדל לזכות צרפת, התפרץ עליו שאבייר במחאה קולנית, בעקבותיה הורחק ממשחק בינלאומי לתשעה חודשים, עונש שהומתק לחצי שנה. המאמן אנטוניו אוליביירה השיב את שאבייר לסגל בפברואר 2001, בניצחון 0–3 על אנדורה במסגרת מוקדמות מונדיאל 2002. שאבייר זומן על ידי אוליביירה לסגל הנבחרת לקראת מונדיאל 2002. לאחר ההצלחה בטורניר היורו שנתיים קודם לכן, כשלה פורטוגל לצלוח את שלב הבתים במונדיאל, וסיימה שלישית בלבד אחרי דרום קוריאה וארצות הברית. שאבייר שותף כמחליף במשחק האחרון של פורטוגל בשלב הבתים, בהפסד 0–1 לדרום קוריאה. הוא עלה מהספסל בדקה ה-73 בעקבות הרחקתו של בטו שבע דקות קודם לכן בכרטיס אדום. הייתה זו הופעתו העשרים והאחרונה במדי נבחרת פורטוגל. קריירת אימוןביולי 2013 זכה שאבייר במשרתו הראשונה כמאמן ראשי, כשהוצג כמאמנה של אולהאננסה מליגת העל הפורטוגלית לקראת עונת 2013/2014. בכך, חזר לליגה הפורטוגלית לראשונה מאז עזב אותה כשחקן, כעשרים שנים קודם לכן. שאבייר פוטר מתפקידו ב-28 באוקטובר, לאחר שמונה מחזורים בלבד, על אף שהוביל את אולאננסה לניצחון על ארוקה במשחקו האחרון כמאמן הקבוצה. בסך הכול הוביל את הקבוצה למקום ה-11 עם שני ניצחונות בשמונה משחקים. בתום העונה נשרה הקבוצה לליגת המשנה מהמקום ה-16 והאחרון. שאבייר נותר בחבל אלגארבה שבדרום המדינה, כאשר התמנה בדצמבר 2014 לתפקיד מאמן ספורטינג פארנסה, שהייתה ממוקמת אז במקום ה-12 בליגת המשנה. עד לתום העונה הוביל שאבייר את קבוצתו למקום ה-11, ובסיומה עזב את תפקידו כמאמן הקבוצה. ביולי 2015, לקראת עונת 2015/2016, התמנה שאבייר לתפקיד מאמן דפורטיבו אווש, אף היא מליגת המשנה. הקדנציה הקצרה של שאבייר נמשכה פחות מחודשיים, ובספטמבר הוא פוטר מתפקידו לאחר שקבוצתו נותרה במקום ה-23, לאחר שצברה שתי נקודות בלבד בחמשת מחזורי הפתיחה. עד לתום העונה ביצעה הקבוצה התאוששות מרשימה וסיימה במקום השמיני. ב-26 בינואר 2016 התמנה שאבייר לתפקיד מאמן נבחרת מוזמביק, הנבחרת הלאומית של המדינה בה נולד. תאריםתארים כשחקן
סטטיסטיקותמועדונים
נבחרת לאומית
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
