Share to: share facebook share twitter share wa share telegram print page

 

This Is My Truth Tell Me Yours

This Is My Truth Tell Me Yours
אלבום אולפן מאת מאניק סטריט פריצ'רז
יצא לאור 1998 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק אלטרנטיבי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 63:19 עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים אפיק רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה Dave Eringa עריכת הנתון בוויקינתונים
כרונולוגיית אלבומים של מאניק סטריט פריצ'רז
Everything Must Go
(1996) 		This Is My Truth Tell Me Yours
(1998) 		Know Your Enemy
(2001)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

This Is My Truth Tell Me Yours הוא אלבום האולפן החמישי של להקת הרוק הוולשית מאניק סטריט פריצ'רס. האלבום יצא ב-25 באוגוסט 1998. בלייבל-וירג'ין רקורדס.

זהו האלבום המצליח ביותר של הלהקה מבחינה מסחרית עד כה,[1] כולל המקום הראשון במצעד מצעד האלבומים הבריטי. הוא זכה בפרסי הבריט (פרס המוזיקה הבריטית) ב-1999 בקטגוריית "האלבום הטוב ביותר".[2] האלבום היה הראשון בתולדות הלהקה שהוקלט לחלוטין ללא מעורבותו של הליריקיסט והגיטריסט ריצ'י ג'יימס אדוארדס שנעלם בשנת 1995. עד ל-"Lifeblood" של 2004, זה גם היה הלהקה הכי פחות רוקיסטי ובעל מנגינות קליטות. על הרקע המוזיקלי הרגוע למדי, קולו של ג'יימס דין ברדפילד בא לידי ביטוי יותר מאשר בכל אלבום אחר של הלהקה. שם האלבום הוא ציטוט של חבר הפרלמנט הוולשי לשעבר הלייבור Aneurin Bevan.

הסינגל The Everlasting, שוחרר כסינגל ב-30 בנובמבר 1998, הכותרת לקוחה משיר של המשורר הוולשי פטריק ג'ונס, אחיו של הליריקיסט ובסיסט הלהקה, ניקי וייר. השיר שימש גם בסרט "מה לעשות אם יש שריפה?"

הסינגל, "If You Tolerate This Your Children Will Be Next", יצא כסינגל ב-24 באוגוסט 1998. זהו הסינגל המצליח ביותר באלבום ואחד המצליחים בתולדת הלהקה. השיר עוסק לכאורה במתנדבים הבינלאומיים במלחמת האזרחים בספרד ומציב את המסירות שלהם בניגוד לאדישות הפוליטית הנרחבת בשנות ה-90. השורה "אם אני יכול לירות בארנבות, אני יכול לירות גם בפשיסטים" מגיעה במקור מחקלאי וולשי שהצטרף לבריגדות הבינלאומיות במלחמת האזרחים בספרד. בסרטון לשיר ניתן לשמוע דגימה של International המושמע על ידי מכונת תקליים. הסרטון נסגר במילים "לאמנים גדולים אין מדינה".[3]

"You Stole the Sun From My Heart" יצא כסינגל ב-8 במרץ 1999 וגם היה חלק מפסקול הסרט "סוויט 16" של קן לואץ', ואילו "Tsunami", יצא כסינגל ב-5 ביולי 1999: השיר עוסק בתאומים יוני וג'ניפר גיבונס שכשהיו צעירים החליטו להפסיק לדבר, ניהלו חיים קשים ומסוגרים בהתאם ושמרו על תקשורתם עם העולם החיצון בעיקר בעזרת שירים. הוא גם רומז לסיטואציה בין הליריקיסטים ניקי ווייר וריצ'י ג'יימס אדורארדס, שנחשבו לתאומים בלתי נפרדים מבחינה אמנותית ואישית, ולאחר היעלמותו של ג'יימס הכריע את תיל כמו צונאמי, הוא נאלץ ללמוד שוב לעבוד לבד.

שירים נוספים מהאלבום שלא יצאו כסינגלים הם (רשימה חלקית) "Born A Girl", הבוחן את סוגיות הזהות המגדרית של ניקי ווייר ("כן הלוואי שנולדתי ילדה/ ולא הבלגן הזה של גבר"). "Black Dog On My Shoulder", שיר על דיכאון. הכותרת באה מווינסטון צ'רצ'יל, שבכתבי העת שלו תיאר את הדיכאון שלו ככלב שחור היושב על כתפו. השורה "כמו דרכו של קרליטו אין שלטי יציאה" מרמזת לסרט דרך של קרליטו, שבו גנגסטר לשעבר רוצה להתחיל חיים ממעמד הביניים, אך לא ניתן לתפוס אותו.

האלבום זכה לתשומת לב רבה גם בישראל והלהקה הוגדרה כ"להקת הבית" בידי תחנת גלגלצ.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Manic Street Preachers, Official chars
  2. ^ 16 / 02 / 1999 - London Arena, London Hosted By Johnny Vaughan
  3. ^ Dave Eringa: Recording Manic Street Preachers


פרס המוזיקה הבריטית לאלבום השנה הבריטי
1977–2000 Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band – הביטלס (1977) ‏•‏‏ Kings of the Wild Frontier – אדם והנמלים (1982) ‏•‏‏ Memories – ברברה סטרייסנד (1983) ‏•‏‏ Thriller – מייקל ג'קסון (1984) ‏•‏‏ Diamond Life – שאדיי (1985) ‏•‏‏ No Jacket Required – פיל קולינס (1986) ‏•‏‏ Brothers in Arms – דייר סטרייטס (1987) ‏•‏‏ ...Nothing Like the Sun – סטינג (1988) ‏•‏‏ The First of a Million Kisses –‏ Fairground Attraction (1989) ‏•‏‏ The Raw and the Cooked – פיין יאנג קניבלז (1990) ‏•‏‏ Listen Without Prejudice Vol. 1 – ג'ורג' מייקל (1991) ‏•‏‏ Seal – סיל (1992) ‏•‏‏ Diva – אנני לנוקס (1993) ‏•‏‏ Connected – ‏Stereo MC's (1994) ‏•‏‏ Parklife – בלר (1995) ‏•‏‏ (What's the Story) Morning Glory? – אואזיס (1996) ‏•‏‏ Everything Must Go – מאניק סטריט פריצ'רז (1997) ‏•‏‏ Urban Hymns –‏ The Verve (1998) ‏•‏‏ This Is My Truth Tell Me Yours – מאניק סטריט פריצ'רז (1999) ‏•‏‏ The Man Who – טראוויס (2000)
2001–הווה Parachutes – קולדפליי (2001) ‏•‏‏ No Angel – דיידו (2002) ‏•‏‏ A Rush of Blood to the Head – קולדפליי (2003) ‏•‏‏ Permission to Land – ‏The Darkness (2004) ‏•‏‏ Hopes and Fears – קין (2005) ‏•‏‏ X&Y – קולדפליי (2006) ‏•‏‏ Whatever People Say I Am, That's What I'm Not – ארקטיק מאנקיז (2007) ‏•‏‏ Favourite Worst Nightmare – ארקטיק מאנקיז (2008) ‏•‏‏ Rockferry – דאפי (2009) ‏•‏‏ Lungs – פלורנס אנד דה משין (2010) ‏•‏‏ Sigh No More – ממפורד אנד סאנז (2011) ‏•‏‏ 21 – אדל (2012) ‏•‏‏ Our Version of Events – אמילי סאנדיי (2013) ‏•‏‏ AM – ארקטיק מאנקיז (2014) ‏•‏‏ x – אד שירן (2015) ‏•‏‏ 25 – אדל (2016) ‏•‏‏ Blackstar – דייוויד בואי (2017) ‏•‏‏ Gang Signs & Prayer – סטורמזי (2018) ‏•‏‏ A Brief Inquiry into Online Relationships – ה-1975 (2019) ‏•‏‏ Psychodrama – דייב (2020) ‏•‏‏ Future Nostalgia – דואה ליפה (2021) ‏•‏‏ 30 – אדל (2022) ‏•‏‏ Harry's House – הארי סטיילס (2023) ‏•‏‏ My 21st Century Blues – ריי (2024)
Kembali kehalaman sebelumnya