J
J (באנגלית: Jay [גֵּ'יי]; בספרדית: Jota [חוֹטָא]) היא האות העשירית באלפבית הלטיני, והאחרונה שהוספה לאלפבית מבחינה היסטורית. מבחינה פונולוגית, האות J מייצגת באנגלית עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, קולי (/IPA: /dʒ), ובשפות כמו צרפתית, האות מייצגת עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי (/IPA: /ʒ). היסטוריהבעבר היה הסימן J הייצוג של האות הגדולה (אות המשמשת בראשית משפט) I. רק במאה ה-16 קבע פטרוס רמוס כי יש הבדל בין האותיות. בשפה הצרפתית נהגית האות כ-ז' גרושה (כמו ז'אן ולז'אן או ז'ואיף-Juif), באנגלית התפתחה הגייה שונה לאות והיא נהגית כיום כ-ג' גרושה (כמו גּ'וּ - Jew, פרט למילים שמקורן בשפות זרות ואז ההגייה תהיה לעיתים כבשפת המקור). בשפות גרמאניות ובשפות סלאביות נותר צליל האות כ-"י" בדומה לאות I (כמו יוּדֶּה - Jude). בשפה הספרדית מייצגת האות את הצליל "כ" רפה או "ח" (כמו חֶסוּס - Jesús). ייצוגים נוספים
התפתחות האות J
משמעויות נוספות של האות J
קישורים חיצוניים
|