|
תנועת ההתנגדות הצרפתית
.svg) תנועת ההתנגדות הצרפתית (בצרפתית: La Résistance intérieure français), בפשטות הרזיסטאנס (La Résistance), היא שם כולל לתנועות ההתנגדות בזמן מלחמת העולם השנייה, שנלחמו בכיבוש הגרמני בצרפת ובמשטר וישי הפרו-נאצי שעלה לשלטון בצרפת, עם כניעתה של הממשלה הצרפתית הקודמת וצבאה ב-22 ביוני 1940. תנועות ההתנגדות כללו קבוצות קטנות של נשים וגברים חמושים, מוציאים לאור של עיתונות מחתרתית ואף קולנוענים. תנועות ההתנגדות פעלו יחד עם הכוחות החשאיים של בעלות הברית, במיוחד במסירת מודיעין על החומה האטלנטית, בשיתוף פעולה בפעולות חבלה ובפעולות אחרות שתרמו להצלחת מבצע אוברלורד (הפלישה לנורמנדי). הקבוצות מנו כ-35 אלף אנשים. בראשית תקופת המחתרת עמד בראשה שארל דה גול, אך שליטתו בה הייתה רופפת והקבוצות בה פעלו בנפרד אחת מהשנייה. מ-1944 הוקמה מועצה משותפת בראשות ז'ורז' בידו. תנועת ההתנגדות הצרפתית החלה לפעול בצרפת לאחר הנאום של שארל דה גול ב-BBC בצרפתית, בו קרא: "כי לא אבדה צרפת. אין היא עומדת לבדה, ואימפריה עצומה עומדת מאחוריה. והיא יכולה להתאחד עם האימפריה הבריטית ולהמשיך בהאבקות." נשים רבות פעלו במחתרות במגוון תפקידים, ביניהם העברת מידע, לחימה, הברחת נפשות, ציוד, כסף ותחמושת. במלחמת העולם השנייה פעלו נגד הנאצים בווישי ובצרפת הכבושה במגוון דרכים. ביניהן הפצת עלוני תעמולה, פיצוץ מסילות רכבת, ירי בשומרים נאצים, הברחת ילדים יהודים ופיצוץ מבנים. המחתרת הבריחה ילדים יהודים רבים לספרד ולשווייץ. הם נהנו מתמיכה מורלית בחזית הדיפלומטית מהאנגלים, ששיבחו אותם ברדיו ובנאומים של ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל שנשא אל העם הבריטי, ובתמיכה צבאית מהאמריקאים. הצבא היהודי
הצבא היהודי היה שמה של קבוצת מחתרת צרפתית יהודית ציונית כנגד צרפת של וישי שנכבשה במהלך מלחמת העולם השנייה, ואף סייעה להצלתם של יהודים רבים מהשואה. קבוצה צבאית זו נחשבת מהחשובות שפעלו בקרב התנועה. אחד מחבריה הנודעים היה הפנטומימאי הצרפתי-יהודי מרסל מרסו. ירי בחיילים נאציםירי בחיילים נאצים היה בתחילה פעילות משמעותית בפעולות הרזיסטאנס, אך לאחר שהנאצים החלו במדיניות של הריגת עשרה צרפתים ממקום היישוב הקרוב על כל גרמני הרוג, פחתו פעולות אלו. בין היתר נעשה שימוש באקדחי הליברייטור, אקדחים שהאמריקאים החדירו לצרפת. אקדחים אלו היו קטנים וכך היה אפשר להסתירם בכל מקום. חיילי המחתרת הצרפתים תכננו להתגנב מאחורי שומרים נאצים, לירות בהם לקחת את נשקם. כך יוכלו גם לפגוע בגרמנים וגם להשיג נשק טוב יותר. במהלך הפלישה לנורמנדיבמהלך הפלישה לנורמנדי פעלו המחתרות הצרפתיות בשיתוף פעולה עם בעלות הברית. הם ניתקו את קווי-תקשורת הגרמנים, מהלך שגרם לגרמנים לעבור לתשדורת אלחוטית, שבעלות הברית יכלו ליירט ולפצח. כמו כן הם יצרו פעולות הסחה נגד הגרמנים ועזרו לשחרר את צרפת מידי הגרמנים מיד לאחר הפלישה. כמה הייתה משמעותית הרזיסטאנסלעיתים קרובות מתייחסים להערכתו של אייזנהאואר, שהעריך את תרומת ההתנגדות במדינות הכבושות לכוחות בעלות הברית לשווה ערך לחמש עשרה דיוויזיות. ההיסטוריונים נותנים הערכה נמוכה בהרבה. הבעיה היא איך יוצרים אומדן לפיו כמה חטיבות שווה תנועת התנגדות/פעילות קמנדו? הביטויים הצבאיים הלא ישירים של ההתנגדות, כגון הפקת עיתונות מחתרתית, צריכים להילקח בחשבון רק אם הם בעלי אופי לנקז כוחות לקראת סיוע יעיל לכוחות בעלות הברית. יתרה מכך, פעולות כמו הצלת היהודים, שמביסות חלקית את תוכניות הג'נוסייד של הנאצים, אינן נכנסות להיגיון צבאי. לדברי ז'אן-פרנסואה מוראציולה (מומחה להתנגדות): "ללא עזרת ההתנגדות, בעלות הברית ללא ספק היו משחררות את צרפת על ידי כיבוד לוח זמנים כמעט שונה". עם זאת, הערכה זו חייבת להיות מוסמכת מאוד. לדוגמה, לאחר נחיתות פרובנס, הרובע הדרום-מזרחי של צרפת שוחרר כמעט שלושה חודשים לפני התחזיות הראשוניות (83 ימים), בין היתר הודות לפעולה שכוחות הפנים הצרפתיים (FFI) נוצרו רשמית, בתאריך 1 בפברואר 1944, המאגדת את כל מבני ההתנגדות הפנימית, ומוצב בפיקודו של הגנרל קניג. בנוסף, הנחיתות בנורמנדי היו מדממות הרבה יותר, אלמלא המודיעין והעיכוב של פעולות ההתנגדות. שחרור צרפת מהגרמניםצרפת שוחררה מהגרמנים גם בעזרת המחתרות הצרפתיות שמילאו תפקיד חשוב בקרב. הם היו מיומנים בירי ובשימוש בנשק יותר מהחיילים האמריקאים והבריטים באותה התקופה[דרוש מקור]. נוסף על כך, הם היו תוספת כוח לצבא בעלות הברית במערב אירופה באותה התקופה. חוץ מזה הם ידעו רבות על הגרמנים, שיטותיהם והם הכירו את השטח בצורה טובה יותר משאר החיילים. ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
|
||||||||||
