במזמור זה דוד שר לה' שירת הודיה, שבה הוא מבטא את תודתו על הצלתו מכף אויביו ומשאול. יש שפירשו כי דוד שר את שירת התודה הזאת בשלהי מלכותו, כאשר יש לו שקט מאויבים מבית ומחוץ ושושלתו איתנה ומובטחת לבא אחריו, וזאת משום שבתיאור המובא בשירה מבטא דוד כמה מתחנות חייו. עיקר החלק הראשון של המזמור מתאר את הצלתו של דוד מצרה הבאה עליו. החלק השני מתאר את ניצחון ה' על אויביו של דוד וביסוס שלטונו.[1]
יש שחילקו את המזמור לחלקים קטנים ורבים:
ב-ד: פתיחה בכינויי שבח לה'.
ה-ז: צרותיו של דוד, וקריאתו לה' שיושיע אותו.
ח-טז: תיאור ההתגלות של ה' בעולם.
יז-כה: הצלת ה' את דוד.
כו-לז: ביטויי שבח לה' המנהל את העולם ביושר ומחזק את דוד.
לח-מו: ניצחונותיו של דוד על אויביו בכוחו של ה'.
מז-נא: חתימה בברכה חוזרת לה' על ישועתו, ותפילה שימשיך להושיע את דוד.
אחרים חילקו את המזמור לשלושה חלקים: החלק הראשון, פסוקים ב'-כ', מספר אודות מצוקת דוד וישועתו בידי ה', ועוסק במלחמת דוד בפלשתים. חלקו השני של המזמור, פסוקים כ"א-ל"ב, הם לדעת פרשנים מסוימים תוספת מאוחרת, המעידה על השימוש בשירה כמזמור פולחן בבית המקדש, אך אחרים סוברים כי חלק זהו חלק בלתי נפרד מהשירה המדבר בשבח האל. בחלקו השלישי של המזמור, פסוקים ל"ג-נ"א, מתאר בעל המזמור כיצד הציל ה' את דוד מיד שאול ואויביו עד עלייתו לכס המלוכה.[2]
כותרת המזמור
כותרת המזמור ארוכה ומורכבת משתי צלעות: שירת הודיה של המלך אל ה', ולאחר מכן נסיבות אמירת השירה: "בְּיוֹם הִצִּיל ה' אוֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִיַּד שָׁאוּל."[3] דוד מכונה בכותרת המזמור "עֶבֶד ה'", כינוי המביע גדולה רוחנית.[4] לכינוי זה זכו בתנ"ך גם משה,[5]יהושע[6] ואיוב[7].
במחקר
אף שהמזמור חתום בידי דוד, ואף מופיע בספר שמואל כשירת דוד, יש הטוענים כי זמן כתיבתו של המזמור הוא מתקופה מאוחרת, תקופת גלות בבל.[8]
סוגת המזמור
היו שסיווגו את מזמור י"ח כ"מזמור מלך", שבו האל עומד במרכז המזמור, בדומה למזמור ע"ב וכ"א. במזמור י"ח המלך הוא הדובר, ואילו בתהילים כ"א המשורר הוא אדם מן היישוב אשר פונה לאל בשם מלכו.[9]
היו מן החוקרים ששיערו כי שירת דוד שובצה בין מזמורי תהילים ביד עורך, מפני שהיא מזוהה כשירת הודיה לאל ופולחן, וזאת מפני שהמלך בראשית שלטונו כיהן בתפקיד פולחני. יש הטוענים שבגלל תוכנו של הטקסט כשיר הודיה לניצחונות דוד, היה צורך לשבצו בין מזמורי תהילים. עוד טענה לשיבוץ זה בין מזמורי תהילים היא עקב סיום השירה בהבטחת זרע לבית דוד: "לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם". סיומת כללית זו לא קשורה בחיי דוד אלא באירועים שונים הקשורים במלחמותיו נגד אויביו.[11]
הפסוק ”אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם, וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם”, הלקוח מספר תהילים, פרק י"ח, פסוק ל"ח - הוא המוטו של מספר יחידות בצה"ל ובכוחות הביטחון.
פלוגת מגיני הנגב של מסלולי הגיוס לצה"ל המיועדים לחרדים - נצח יהודה. המסלולים הוקמו על ידי צה"ל בשיתוף עם רבני עמותת נצח יהודה ואגף הנוער והנחל (הביטחוני חברתי) במשרד הביטחון, על מנת לאפשר לחרדים לשלב שירות צבאי קרבי עם המשך השמירה על אורח חייהם.