בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו, וכן קיים פער ניכר בין מה שהציבור חושב על שפת גוף לבין מה שמראים המחקרים. הערך מייצג יותר את התפיסה העממית ויש צורך בכתיבה על סמך מקורות מדעיים.. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (30 בספטמבר 2024)
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו, וכן קיים פער ניכר בין מה שהציבור חושב על שפת גוף לבין מה שמראים המחקרים. הערך מייצג יותר את התפיסה העממית ויש צורך בכתיבה על סמך מקורות מדעיים.. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (30 בספטמבר 2024)
הבעה של שמחה בפני ילדה
שפת גוף היא מכלול של הבעות פנים, תנועות ותנוחות גופניות, הנעשות בדרך כלל באופן בלתי-מודע ובלתי-רצוני, ומשקפות תחושות ורגשות של האדם (או בעל החיים) העושה אותן.
שפת הגוף האנושית
שפת גוף היא מכלול של הבעות פנים, תנועות ותנוחות גופניותשפת הגוף של מורה בגימנסיה הרצליה, מסייעת לו להעביר מסרים לתלמידיו במסגרת השיעור.
מקובל להאמין כי שפת הגוף משותפת לקבוצות גדולות של בני האדם, אף יותר מאשר מילים. שפת הגוף מתקיימת גם כאשר היא אינה מתפקדת כתקשורת, אם כי באופן בולט פחות. עובדה זו ניתן להסביר בכך ששפת גוף נועדה להחצין תהליכים נפשיים ולאו דווקא לתקשר. עם זאת, אדם המשתמש בשפת גוף מלאה ללא תקשורת עם אדם אחר, נחשב לחורג מההתנהגות הנורמלית, מלבד במקרים של מנהגים תרבותיים רשמיים (לדוגמה: מנהגי דת ומסורת).
שפת הגוף עשויה להיות עניין מודע ורצוני, תהליך אינסטינקטיבי, אך גלוי, או תהליך בלתי-מודע ולא רצוני שניתן להבחין בו אך ורק על ידי מעקב מדויק ופרטני.
מקובל על רוב חוקרי שפת הגוף, כי דפוס תקשורת זה רלוונטי ביותר גם אם הוא קיים אך ורק במישורים בלתי-מודעים. על פי תאוריה זו, שפת הגוף היא חלק בלתי נפרד מהתקשורת האנושית, ומתרחשת באופן קבוע לאורך כל מפגש אנושי.
שפת גוף גורמת להחצנה של מצבי רוח, כדוגמת החצנת לחץ על ידי דפיקות מהירות עם הרגל או היד על משטח, או על ידי פכירת אצבעות או כסיסת ציפורניים. צורת הבעה זו אינה רצונית לרוב, ורק במקרים נדירים מכוונת. ניתן לרוב להבחין בקלות בשפת גוף שכזו, אך נדרשת תשומת לב לעניין.
תכונות אופי שונות מבוטאות אף הן על ידי שפת גוף. לדוגמה, הליכה מהירה וקצובה כביטוי לנחישות, מבט לא-ממוקד כביטוי לפיזור-דעת ועוד. דעה רווחת היא כי צורת הבעה היא ברובה לא מודעת ולא רצונית.
תקשורת ללא שפת גוף
בשל חשיבותה של שפת הגוף בהעברת מסרים ומצבי רוח אנושיים, לתקשורת חסרת שפת גוף עלולות להיות מגבלות שיביאו לחוסר הבנה ולמחלוקות שונות. לדוגמה: תקשורת באמצעות התכתבות בתוכנת מסרים מיידיים דרך אמצעים טכנולוגיים שונים.
כתבה שפורסמה ב-Business Insider הראתה שאצל עובדים שנדרשו לעבוד ממרחק (או מהבית) התפתחו אי-הבנות בשל השימוש בתקשורת מתווכת אלקטרונית, במקום בתקשורת פנים אל פנים שכוללת שפת גוף והבעות פנים. לפי הכתבה, החוסר בשפת גוף גרם ליצירה של פרשנות מוטעית של הטקסט שהועבר, דבר שלעיתים הביא לחיכוכים.[1]
שימוש מלאכותי
תחום מסוים של העיסוק בשפת הגוף הוא הניסיון לרתום שפה זו לשימוש האדם. שימוש שכזה עשוי להיות שיפור יכולת קריאת שפת הגוף, על ידי חידוד תשומת הלב לתהליכים אלו, ועל ידי למידה של צורות הביטוי השונות. שימוש נוסף נעשה בהתאמה מכוונת של שפת הגוף למצב הרצוי.[2]
שימושים אלו הם חלקם של רוב בני האדם, ולא בממדים מצומצמים (לדוגמה: אימוץ מכוון של יכולת להישיר מבט בשיחה). ישנם בני אדם אשר עוסקים בשיפור יכולות אלו באופן רחב יותר, הן מתוך שאיפה לשפר את יכולות התקשורת הכלליות שלהם, והן על-מנת לקיים מניפולציה לצורך מסוים. במובן זה, שימוש מלאכותי בשפת הגוף משמש בתחום הרטוריקה ולכן יש לראות בו אמצעי רטורי.
מניפולציה בשימוש בשפת גוף קיימת הן באופן טבעי והן באופן נרכש. מניפולציה שכזו עשויה לחזק יכולות שכנוע, להקרין כריזמה עודפת, לרגש במכוון ועוד. במניפולציות אלו נעשה שימוש מכוון בשפת הגוף, על מנת להשפיע על תהליכי המחשבה של הנמען באופן לא-מודע ורצוני, לרוב על-מנת להסיטו מאופן חשיבה רציונלי.
שיטות מניפולציה משרתות באופנים רבים, בתחומים שונים, שהעיקריים בהם הם:
שימוש במסגרת מערכות יחסים אינטימיות, לרוב על מנת לזכות באהדה, או כמאמץ שכנוע. דוגמה בולטת לשימוש כזה היא השימוש בבכי מכוון, אשר משמש כמושא ידוע להומור על מערכות יחסים זוגיות.
שימוש במסגרת ניסיון השפעה על אדם שאינו במערכת יחסים אינטימית, על מנת לשכנעו לקדם אינטרס חברתי מסוים של בעל המניפולציה, באופן שאינו נגזר מהחשיבה הרציונלית. הדוגמה הבולטת למניפולציה שכזו היא שימוש בשפת גוף על מנת להשפיע על לקוח לשלם עבור מוצר כלשהו, והשימוש על-מנת לעורר רגשי חמלה, שיובילו לתרומה פילנתרופית מסוימת.
שימוש בשפת גוף במסגרת רטוריקה מול קהל, בידי מרצים, קריינים, מנחי-אירועים ובעלי מקצוע אחרים המופיעים מול קהל. השימוש העיקרי במקרה זה נועד להגביר את העניין והקשב של הקהל, אך מקובלים גם שימושים שמטרתם לעורר רגשות מסוימים. שימוש ידוע שכזה נעשה על ידי נואמים פוליטיים שונים, העושים שימוש בשפת גוף על-מנת להטמיע את רעיונותיהם בקהל.
שימוש בשפת גוף במסגרת פרסום, אשר נועד ליצור זהות רגשית של קהל הפרסום עם מוטיב מסוים. דוגמה בולטת לשימוש כזה היא שפת-גוף מינית באופן מכוון, על מנת ליצור משמעות מינית בלתי-מודעת למוצר הנמכר.
שימוש כחלק ממשחק במסגרת של מופע כלשהו, על מנת לחקות באופן מדויק את התנהגות הדמות המגולמת.
בצילום, שפת הגוף יכולה להיות אמצעי חשוב להעברת רגשות, אופי או מצב נפשי של המצולמים.
יש להתייחס אל שפת הגוף בשני ממדים: האחד, כאשר האדם הנצפה נמצא בתחום הפרטי - אישי, כלומר הוא לא נמצא באינטראקציה עם משתתף אחר, והממד השני, שבו הוא חלק מקבוצה של אנשים (לצורך העניין, שני אנשים ויותר).
