|
שערי יושר הוא חיבורו העיוני של הרב שמעון שקופ. הספר מתאפיין בניתוח לוגי-משפטי של העקרונות היסודיים שבהלכה. הספר עוסק ביסודות כלליים ולא בנוי על סוגיות ספציפיות בתלמוד. הספר נקרא "שערי יושר" כיוון ששערי הספר מישרים את המחשבה.[1]
הרב שקופ השקיע שמונה שנים של עבודה בהוצאת הספר, שבסופו של דבר יצא בוורשא בשנת תרפ"ח (1928).
חלקי הספר
הספר מחולק לשבעה שערים, כאשר כל שער נכתב על יסוד הלכתי:
- השער הראשון הוא שער הספיקות.
- השער השני הוא שער החזקות.
- השער השלישי עוסק בדיני רוב (בעיקר ביטול ברוב והליכה אחר הרוב).
- השער הרביעי עוסק בדיני קבוע (כל קבוע כמחצה על מחצה דמי).
- השער החמישי עוסק במשפטי הממון הכלליים (חוב ריבית קצוצה, דיני שעבוד, תקפו כהן, פטר חמור, קם דינא, יאוש, חזקת מרא קמא, הפקר, פדיון הבן, תוך כדי דיבור, נדר צדקה, חיוב תשלום ליציאה ידי שמיים, קניין דרבנן, ספק ממון).
- השער השישי עוסק בדיני עד אחד (עד אחד נאמן באיסורין ועוד).
- השער השביעי עוסק בדיני עדות.
אופי הספר
הספר מסמל את שיטת הלימוד החדשה בישיבות ליטא שהתאפיינה בחשיבה משפטית וקונספטואלית, שאצל הרב שמעון שקופ התבסס גם על גישת משפט הטבע. שיטה זו נועדה להציע לתלמידי הישיבות חלופה אינטלקטואלית לתנועת השכלה שהתפשטה במהירות באותה תקופה ברחבי יבשת אירופה. שיטת לימוד זו מנוגדת לשיטת הלימוד בדרך הפלפול שהייתה נהוגה עד אז בישיבות, וניסתה לרדת לשורש ההלכות.
הספר נכתב בסגנון עיוני וקשה להבנה, כפי שהרב שמעון שקופ בעצמו מציין בהקדמה לספר שספרו לא יתאים לכל הלומדים: ”הנה אדע, שספרי זה לא יהיה מקובל לכל, כי הרבה לומדים לא הורגלו להגות בדרך העיון... שהרבה דרכים לתורה, וכל אחד מוצא טעם לפי הרגלו. ועוד לזה שרוב הענינים המתבארים בו הם ענינים הדרושים עיון ויגיעה, ולא ייתפסו גם בלב מבין – בהבטה בעלמא. ולא כל אדם רוצה לתלות החסרון בעצמו!... אחשוב, שרק אלו אשר ייקרו (יחשיבו כיקרים) דברי בטרם יראום או ישמעום, ימצאו חפץ להגות בספרי זה, וישוו ביניהם גם להעמיק עיונם אם גם לא יבינום במשקל ראשון – ואז יקבלו דברי בעזרת ה'”.
דוגמאות לשיטת הספר
- תפיסתו של הרב שמעון שקופ בולטת בספר היא שבראש פירמידת החיובים עומדת סברת השכל האנושי ולא הציווי האלוהי, שכן רק מכוחה של סברת השכל אנו יודעים שחובה עלינו לציית לציווי האלוהי, כלומר שלא ההלכה היא המחויבות היחידה של האדם, גם במקרה שההלכה לא מחייבת אותו המשפט הטבעי מחייב אותו, חלים על יהודי מלבד הלכה גם חיובים טבעיים ואוניברסליים. (דוגמה ניתן למצוא בטענתו שגם לסוברים שגזל מגוי מותר, זה רק מצד המשפט הדתי, אבל מצד המשפט הטבעי גם זה אסור, כיוון שהאיסור לגנוב הוא אוניברסלי).[2] על התמיהה מה מחייב במשפט הטבעי הוא בעצמו עונה בספר שמשפט התורה והמשפט הטבעי מגיעים מאותו מקום - השכל: ”לכאורה הדבר תמוה, איזה הכרח וחיוב יהיה על האדם לעשות בלי ציווי ואזהרת התורה? יש להבין עניין זה, שהרי גם החיוב וההכרח לעבודת ה' ולמלאות רצונו יתברך, הוא גם כן עניין על פי משפט השכל וההכרה. כמו כן הוא חיוב והשעבוד ממון הוא חיוב משפטי שנתחייב על פי דרכי הקניינים”.[3]
- ידוע חילוקו של הרב שמעון שקופ בין זמן עשיית הקניין (מעשה קניין) לזמן שחל הקניין (חלות), לדוגמה כמסביר למה אי אפשר לכרות חוזה מכר שייכנס לתוקף רק לאחר שלושים יום: "שכך הם דרכי הקניינים, שהמעשה שפועלה את הקניין צריך שתעשה בשעה שהבעלי דברים רוצים שיחול חלות הדברים, אבל מה שעושה המעשה עכשיו בשעה שאין בדעתם לשנות בהאי חפץ שום השתנות, אין זה נקרא שום מעשה, אם לא שהמעשה מתחלה עכשיו ולא כלתה גם בזמן שהם רוצים שיחול עניין ההשתנות בחפץ - אז חל הקניין".[4]
- לשיטתו קניינים הם רק ביטוי לגמירות דעת "וכן דרכי הקניינים במה שאדם מוסר מקנייניו לחבירו, כתבו גדולי האחרונים שאינם חוקים שיהיו דווקא על ידי זה, וכשהסכימו רוב המדינה שיגמר קניין על ידי סיטומתא וכהאי גוונא - הוא קנין מהתורה, דקניינים אינם גזרת הכתוב".[5]
פירושים שנכתבו על הספר
על הספר נכתבו מספר ביאורים, ביניהם "שערים לשערי יושר" של הרב ראובן רז, "קובץ מילואים" של הרב עמנואל מיזל, "משפט השער" של הרב יעקב זריהן ומהדורה מוערת של הרב דניאל מאיר אסייג.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ הקדמת הספר "שערים לשערי יושר"
- ^ הרחבה ניתן למצוא במאמרו של אבי שגיא, "המצווה הדתית והמערכת המשפטית: פרק בהגותו ההלכתית של הרב שמעון שקאפ", דעת 35 (קיץ תשנ"ה), עמ' 99–114. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- ^ שערי יושר, שער ה', פרק ב', באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
- ^ חדושי רבי שמעון יהודא הכהן, מסכת נדרים, סימן כב.
- ^ שערי יושר, שער ג', פרק ג', באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
|
