|
קראל שלמון
  קַרְאֶל שַׂלְמוֹן (Karel Salmon) או קרל סלומון (Karl Salomon) (13 בנובמבר 1897, היידלברג, גרמניה – 15 בינואר 1974, בית זית) היה מלחין, מנצח, פסנתרן, נגן עוגב וזמר בריטון ישראלי יליד גרמניה. חייוקראל שלמון נולד בשנת 1897 בשם קרל סלומון (Karl Salomon) בהיידלברג שבגרמניה, בנו של סוחר. בראשית דרכו המוזיקלית למד אצל פרופ' פיליפ וולפרום (Wolfrum), מנצח ומנהל מוזיקלי של אוניברסיטת היידלברג. וולפרום הפנה את תלמידו אל מקס רגר, שהשפעתו ניכרה במוזיקה של סלומון; בשנת 1916 נסע סלומון לווינה, אך זמן קצר אחרי שהחל את לימודיו אצל רגר, נפטר המורה, וסלומון עבר, בהמלצת וולפרום, ללמוד אצל ריכרד שטראוס בברלין, שם השלים את לימודיו. לאחר עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933, אחרי קריירה של ניצוח והלחנה בגרמניה, עלה סלומון לארץ ישראל. בשנת 1936, עם הקמתה של תחנת הרדיו של שירות השידור של פלשתינה (א"י), התמנה כמנהל מחלקת המוזיקה של התחנה. כעבור שנתיים ייסד את תזמורת שירות השידור (כיום התזמורת הסימפונית ירושלים). משנת 1948 ניהל את מחלקת המוזיקה של קול ישראל ובשנת 1962 פרש לגמלאות. עם קום המדינה שיווה לשמו אופי עברי תוך שמירה על הצליל המקורי. יצירתוקראל שלמון הלחין יצירות רבות, בהן מוזיקה תזמורתית, מוזיקה ווקאלית, מוזיקה קאמרית, שירים ויצירות לפסנתר. כן עיבד יצירות רבות לרדיו. במוזיקה שלו ניכרה השפעה של תרבות יהדות ספרד שהייתה חביבה עליו; פיוטים של אברהם אבן עזרא, יהודה הלוי ואחרים שימשו בסיס לכמה מיצירותיו. בכתיבתו של שלמון ניכרו שני יסודות בולטים - מאפייני השפה העברית, התנ"ך ונופי ישראל מצד אחד, ומסורת המוזיקה של מרכז אירופה, מן הצד השני. שלמון נטה חיבה למקצבים אסימטריים ולהרכבים בלתי שגרתיים וחוש ההומור שלו בא לביטוי במשחקי מילים ושעשועי לשון, שכולם מצאו מקום ביצירתו המוזיקלית. כן חיבב במיוחד את צורת הוריאציות. בשנת 1930, כשחי עדיין בגרמניה, חיבר אופרת בובות בשם "דוד וגוליית" למילים של אלברט בר. היצירה, שאפשר לבצעה הן כאופרה בימתית והן כקנטטה, שודרה בשנת 1957 בטלוויזיה הגרמנית. בשנת 1943, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, חיבר שלמון תוך ימים אחדים "סוויטה סימפונית על נושאים יווניים" כתחליף לתווים, שלא הגיעו בעוד מועד לקונצרט שתוכנן בירושלים לטובת הצלב האדום של יוון. יצירתו זו זכתה להצלחה רבה, לא רק בישראל אלא גם מחוצה לה. בשנת 1950-51 קיבל קראל שלמון את פרס אנגל. קראל שלמון נפטר בביתו שבבית זית שליד ירושלים, בינואר 1974. בספרייה הלאומית שמור ארכיונו, ובו כתבי יד של יצירות מקוריות ועיבודים, סקיצות, מאמרים ספרותיים, הסברים ליצירות וליברטי, מכתבים, תוכניות, תמונות ועוד. רשימת יצירות חלקיתיצירות תזמורתיות
מוזיקה ווקאלית
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||
