Share to: share facebook share twitter share wa share telegram print page

 

קאסיני-הויגנס

קאסיני
קאסיני בעיני אמן
קאסיני בעיני אמן
קאסיני בעיני אמן
מידע כללי
מפעיל נאס"א, סוכנות החלל האירופית, סוכנות החלל האיטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך שיגור 15 באוקטובר 1997
תאריך הוצאה משירות 15 בספטמבר 2017
משגר טיטאן 4 בעל שלב קנטאור
אתר שיגור SLC-40, נמל החלל קייפ קנוורל
דף המשימה באתר נאס"א
משימה
סוג משימה מחקר -ביצוע יעף, מקפת, נחתת
ביצוע יעף על נוגה, הירח, כדור הארץ, 2685 Masursky, צדק, ירחי שבתאי
לוויין של שבתאי
משך המשימה הכולל 15 באוקטובר 1997 – 15 בספטמבר 2017 (19 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
סיבת סיום משימה התרסקות מכוונת של הגשושית לתוך אטמוספירת שבתאי
משך המשימה 13 שנים, חודשיים ו־14 ימים חלפו מאז נכנסה למסלול סביב שבתאי
מידע טכני
משקל 2,523 ק"ג
כוח

880 ואט (1997)

670 ואט (2010)
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 25008
מאגר המידע הלאומי 1997-061A
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קאסיני הייתה גשושית שנשלחה על ידי נאס"א וסוכנות החלל האירופית לחקור את כוכב הלכת שבתאי וירחיו. הגשושית שוגרה ב-15 באוקטובר 1997 מנמל החלל קייפ קנוורל, פלורידה ונכנסה למסלול סביב שבתאי ב-1 ביולי 2004. קאסיני הייתה הגשושית הרביעית אשר ביקרה בשבתאי והראשונה שנכנסה למסלול סביבו. היא סיימה את משימתה ב-15 בספטמבר 2017.[1]

הגשושית קרויה על שם ג'ובאני דומניקו קאסיני וכריסטיאן הויגנס.

מסעה של קאסיני אל שבתאי

הגשושית שוגרה בכיוון הפוך ליעדה. במקום לשלוח אותה בכיוון הפוך מזה של השמש, כיוון בו נמצא מסלולו של שבתאי יחסית לכדור הארץ, היא שוגרה דווקא לכיוון השמש, לעבר כוכב הלכת נוגה, הקרוב לשמש יותר מאשר כדור הארץ. הגשושית התקרבה אל נוגה ועברה בסמוך אליו. זאת על מנת להאיץ את מהירות הגשושית, בטכניקה הקרויה מקלעת כבידתית.

בכבידה של נוגה נעשה שימוש פעמיים: ב-26 באפריל 1998 וב-24 ביוני 1999. לאחר מכן, ב-18 באוגוסט 1999, עברה קאסיני ליד כדור הארץ והסתייעה בכבידתו להאצת מהירותה. הבא בתור (והאחרון) להאיץ את הגשושית היה כוכב הלכת הענק צדק, הגדול והמאסיבי שבין כוכבי הלכת של מערכת השמש. הדבר התרחש ב-30 בדצמבר 2000.

בסיום מסעה, כאשר הגיעה לקרבת שבתאי ביולי 2004, הופעל מנועה העיקרי של קאסיני למשך תשעים ושבע דקות כדי להאט את תנועתה. פעולה זו גרמה לה להיכנס למסלול יציב סביב שבתאי, שבו הגשושית נשארה עד 15 ספטמבר 2017, המועד שבו הוכנסה הגשושית לאטמוספירת הכוכב ונשרפה.[2]

שיגור הגשושית ב-15 באוקטובר 1997 מנמל החלל קייפ קנוורל, פלורידה.
היום בו כדור הארץ חייך, צולם על ידי הגשושית קאסיני ב-19 ביולי 2013

מהלך המשימה

המשימה הראשית של קאסיני נמשכה 4 שנים והסתיימה בינואר 2008.

הארכת המשימה הראשונה, שנקראה Cassini Equinox Mission הייתה לשנתיים נוספות והסתיימה בספטמבר 2010.

הארכת המשימה השנייה היא עד לספטמבר 2017. משימה זו נקראת Solstice Mission . הארכת משימה זו התחילה במהלך נקודת ההיפוך החורפית של החלק הצפוני (winter solstice) ועד לנקודת ההיפוך הקיצית (summer solstice)[3]

שלב סיום המשימה (The Grand Finale) החל עם התקרבות קאסיני אל שבתאי וטבעותיו ב-23 באפריל 2017. קאסיני נכנסה למסלול הקרב והולך לשבתאי ומשימתה הסתיימה ב-15 בספטמבר 2017, כאשר קאסיני נשרפה עם חדירתה לחלק העליון של האטמוספירה.[2]

ממצאים

הגשושית שלחה צילומים של התופעות להן גורם הירח פרומתאוס בטבעות שבתאי ובעיקר בטבעת האחרונה (F).

פרומתאוס הוא אחד הירחים הקטנים, בעל קוטר של 91 ק"מ. כל 14.7 שעות חוצה פרומתאוס את הטבעת F, מושך אחריו חלקיקי קרח ואבק ויוצר שובל בו אין חלקיקים. כל סיבוב נעשה במיקום מעט שונה מהקודם וכך נוצרים מספר שבלים.

הגשושית שלחה קריאות מגנטיות של שבתאי שתרמו להשערת טבעות ריאה.

סיכום משימת קאסיני. ברקע ייצוג אמנותי של הגשושית במסלולה סביב שבתאי

הנחתת הויגנס

ב-24 בדצמבר 2004 הופרדה מקאסיני הנחתת הויגנס, וב-14 בינואר 2005 היא נחתה על טיטאן, ירח של שבתאי. מיד עם נחיתתה החלה הגשושית לשדר תמונות ממקום הנחיתה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קאסיני-הויגנס בוויקישיתוף

הערות שוליים

Kembali kehalaman sebelumnya