Share to: share facebook share twitter share wa share telegram print page

 

פירומניה

פִּירוֹמַנְיָה
Pyromania
פח אשפה שהוצת בידי פירומן
פח אשפה שהוצת בידי פירומן
תחום פסיכולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D005391
סיווגים
DSM-5 312.33
ICD-10 F63.1
ICD-11 6C70 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פִּירוֹמַנְיָהלועזית: Pyromaniaהלחם בסיסים ביוונית: פּיר (πῦρ) = אש, מאניה (μανία) = שיגעון) היא הפרעה נפשית המתבטאת בדחף להצית אש ולחולל שרפות. הפּירוֹמָן (מַצִּיתָן, לפי האקדמיה ללשון העברית), אינו עושה זאת על מנת לגרום נזק או לשם רווח כלשהו אלא כדי להפיק הנאה מעצם מעשה ההצתה. הפרעת הפירומניה נפוצה יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים, [1] כ-90 אחוזים מהסובלים ממנה הם גברים, לרוב בעלי כישורים חברתיים נמוכים ולקויות למידה אחרות. היא מופיעה לראשונה בטווח הגילים 6–8.

הדחף הפירומני יכול להופיע כהתנהגות אימפולסיבית, כזו הגורמת לפעולה מיידית בלתי מתוכננת מראש וללא רסן ומחשבה מורכבת, או כהתנהגות כפייתית, שהיא ביטוי לקונפליקט פנימי ממושך הגורם לחולה לבצע פעולות שאינן עולות בקנה אחד עם המוסכמות, החוק והמוסר המקובלים, ואז ייתכן מעשה הצתה שתוכנן בקפידה ובכובד ראש. ישנן גם השערות לפיהן הפירומניה היא ביטוי ליצרים מיניים והורמונליים מודחקים הפורצים החוצה ומוצאים את ביטויים באש, המסמלת עבור המצית הנאה מינית, חום ותשוקה. במובן הפסיכולוגי, ההצתה יכולה לסמל מרד נגד המוסכמות ורצון לביטוי עצמי או מחאה שאינם מוצאים דרך אחרת אל התודעה.

הלוקים בפירומניה נמנים עם חולי הנפש המהווים סכנה לציבור, והם עלולים לגרום נזק בנפש וברכוש, ועל כן לעיתים נשלחים לאשפוז כפוי.[2] אבחנת פירומניה לפי ה-DSM כוללת קריטריונים אלו: יותר ממקרה אחד של הצתת אש מכוונת, תחושת עוררות לפני ההצתה, עניין ומשיכה לאש, תחושת סיפוק או רגיעה בעת או אחרי ההצתה, וההצתה אינה נעשית למטרות רווח כספי, אידאולוגיות, הסתרת פשע, הבעות כעס, או בשל הפרעה אחרת.

הטיפול בפירומניה מנסה להתחקות אחרי הרגשות המודחקים ולהבין את מקורם. ככל הנראה אין יסוד תורשתי להפרעה נפשית זו.[2] טרם נמצאו עדויות מחקריות אשר מספקות לתרומתו של טיפול תרופתי להפרעה זו. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי נמצא כיעיל ביותר לטיפול וכולל אימון לפתרון בעיות, אימון קוגניטיבי בהערכת הסיכונים והרווחים הטמונים בהתנהגות עבריינית, נתינת חיזוקים, התמודדות עם דחפים ועוד.

בשנים האחרונות בוצעו מחקרים המוכיחים כי הפירומניה קשורה בהפרעה באזור במוח הקשור בדחפים ובהתמכרויות. איתור מדויק של אזור ההפרעה במוחו של החולה עשוי לסייע במציאת טיפול ספציפי המתאים לו.[דרוש מקור]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אור יניר‏, משחקים באש: 10 דברים שלא ידעתם על פירומניה, באתר וואלה, 28 בדצמבר 2016
  2. ^ 1 2 פירומניה, באתר בטיפולנט
ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
Kembali kehalaman sebelumnya