פועלים דינמיים וסטטיביים

בבלשנות, פעלים דינמיים וסטטיביים הם שני סוגי פעלים אשר מובחנים זה מזה בתיאור הפעולה שהם מתארים: פועל דינמי מתאר פעולה, ולעומתו פועל סטטי מתאר מצב (state, מכאן "מצב").

בדקדוק העברי לא קיימת הבחנה כזו בין שני סוגי הפעלים, אולם התופעה קיימת בשפות רבות.

הדרכים בהן השפות מקיימות את ההבחנה בין השניים יכולות להיות מגוונות, החל מיחסות, מילות יחס, זמנים ספציפיים, מוספיות, סיומות ועוד.

באנגלית ההבחנה בין הפעלים מתבצעת על בסיס זמנים. בדוגמאות שלהלן, משפטים המסומנים בכוכבית בסופם אינם קבילים בשפה:

1. פעלים סטטיביים לא נוטים בזמני progressive:
   • John is running. (non-stative)
   • * John is knowing the answer
2. לא ניתן לכפות אותם בכוח:
   • I forced John to run.
   • * I forced John to know the answer.
3. לא ניתן להטות אותם בציווי:
   • Run!
   • * Know the answer!

• עבר פשוט: I went to school - הלכתי לבית ספר. went היא צורת העבר הפשוט של הפועל הלא סדיר/חזק (irregular) to go, ללכת.
• עבר מתקדם: I was going to school - הלכתי לבית ספר. בעברית אין הבחנה בין שני סוגי העבר הללו.

פעלים סטטיביים:

• עבר פשוט: I agreed with her - הסכמתי איתה. agreed היא צורת העבר הפשוט של הפועל החלש to agree, להסכים.
• עבר מתקדם: I was agreeing with her - הסכמתי איתה. למרות שמבחינה דקדוקית זו צורת העבר המתקדם התקינה של agree, אין שום היתכנות הגיונית למשפט כזה. במקום להשתמש בעבר המתקדם, ישתמשו דוברי אנגלית בצורה הבאה: I used to agree with her - נהגתי להסכים איתה.

ישנם פעלים סטיטיביים יוצאי דופן שבמצבים מסוימים יכולים להתבטא גם בצורת העבר המתקדם. אחד הנפוצים הוא to think, לחשוב. לדוגמה:

• עבר פשוט: I thought a thought - חשבתי מחשבה. ה-thought הראשון הוא צורת העבר הפשוט של הפועל הלא סדיר/חזק to think.

אולם אם נדמיין את הסיטואציה הבאה בה סטודנט חושב וחושב על פתרון בבעיה מתמטית, המאמץ והפעילות המנטלית הדרושים ממנו יכולים להיחשב כפעולה ארוכה ומתמשכת, שיכולה לקבל ביטוי הגיוני בצורת העבר המתקדם:

• The student was thinking a lot on the math problem - הסטודנט חשב הרבה על הבעיה במתמטיקה.

פועל סטטיבי נוסף שיכול לקבל ביטוי תקין בשני הזמנים הוא הפועל to see, לראות.

• עבר פשוט: I saw the sun in the sky - ראיתי את השמש בשמיים. saw היא צורת העבר הפשוט של הפועל הלא סדיר/חזק to see.

אולם, כשנשים את הפועל בצורת העבר המתקדם הוא יקבל משמעות אחרת:

• I was seeing my friend yesterday - התראיתי אתמול עם חבר שלי. כשהוא בצורת המתקדם שלו הפועל to see מתפרש במשמעות של להתראות, להפגש, לצאת לאירוע וכו'.

צורת הבחנה זו קיימת אף בקוריאנית.

ערך מורחב – דקדוק גרמני

בגרמנית, ההבחנה בין הפעלים מתבצעת על בסיס היחסות ומילות היחס בשפה, כשהדינמיים מקבלים את יחסת האקוזטיב (מושא ישיר) ואילו הסטטיביים מקבלים את הדאטיב (מושא עקיף). לדוגמה: הפועל zu legen (להניח) במשפט הבא מתפקד כדינמי ולכן מקבל את יחסת האקוזטיב (מודגש):

• Ich lege den Stift auf den Tisch - אני מניח את העט על השולחן.

העט מונח על השולחן, מתבצע שינוי מיקום של החפץ, ועל כן דינמי והפועל מקבל את יחסת האקוזטיב לזכר יחיד: den.

אולם במשפט הבא, אותו הפועל מתפקד כסטטיבי ולכן מקבל את יחסת הדאטיב (מודגש):

• Der Stift liegt auf dem Tisch - העט מונח (נח) על השולחן.

במשפט זה העט נמצא בתנוחה, מיקומו או מצבו אינם משתנים ועל כן סטטיבי והפועל מקבל את יחסת הדאטיב לזכר יחיד: dem.

ההבחנה הזו נכונה גם כאשר אין פועל ובמקומו יש אוגד (zu sein). האוגד יקבל תמיד את יחסת הדאטיב (מודגש):

• ich bin in der Schule - אני בבית ספר. der היא יחסת הדאטיב לנקבה יחיד.

עם פועל:

• ich gehe in die Schule - אני הולך לבית הספר. die היא יחסת האקוזטיב לנקבה יחיד.

היוצאת דופן היחידה היא מילת היחס zu (אל, ל-) שמקבלת תמיד את יחסת הדאטיב ומתקבלת בצורות zur [zu+der] ו-zum [zu+dem], ללא קשר אם היא מתווכת בין פועל סטטיבי או דינמי למושא. לדוגמה:

• ich gehe zur Schule - אני הולך לבית הספר.